אם הבלייזרס היו פשוט קולעים מהשלוש כמו שקלעו ב-15 המשחקים האחרונים של העונה הסדירה, אז הם היו מסיימים את המשחק הראשון שלהם בפלייאוף עם 15 מ-38 מהשלוש ולא 10 מה-38 ודני אבדיה, ככל הנראה, היה מסיים את המשחק כשחקן החמישי בהיסטוריה עם טריפל דאבל בהופעת הבכורה שלו בפלייאוף (רק ג'וני מקארתי ב-1960, מג'יק ג'ונסון ב-1980, לברון ג'יימס ב-2006 וניקולה יוקיץ' ב-2019 עשו זאת).
במקום זאת, אבדיה הסתפק בלהיות השחקן השני בהיסטוריה, והראשון מאז לברון ג'יימס ב-2006, שעושה את הבכורה שלו בפלייאוף עם משחק של 30+ נק', 10+ ריב' ו-5+ אס'.
פורטלנד סיימה את המשחק הראשון שלה בפלייאוף מאז 2021 עם 26% מהשלוש ולכן היתה חסרת סיכוי לנצח את ויקטור וומבניאמה בהופעה היסטורית משלו (הכי הרבה נקודות מסנטר בבכורה בפלייאוף מאז קארים עבדול ג'אבר) ואת הספרס, עם 45% מהשלוש ואסטרטגיה הגנתית שעוצבה ספציפית כדי לעצור את אבדיה ולמנוע ממנו להיות הפליימייקר הדורסני שהוא יכול להיות.
"התוכנית עם דני היתה לזרוק עליו כמה שיותר שחקנים טריים על המגרש" הסביר דווין ואסל, הקלע המצטיין של הספרס לכתבים אחרי המשחק. "המטרה הסופית היתה לעייף אותו כמה שאנחנו יכולים".
דני, שהתמודד גם עם פציעה ברגל במהלך המשחק, נכתש על ידי זרימה של פורוורדים וגארדים ארוכים שהציקו לאורך כל המשחק, הצליחו להעביר הרבה מרגעי החדירה שלו לסל לשניות האחרונות של ההתקפות וגם הגיעו בזמן לקו השלוש כדי להפריע לקלעים של פורטלנד. רק שני שחקני פורטלנד שאינם אבדיה קלעו יותר משתי שלשות, כאשר בספרס ארבעה מהחמישייה הפותחת קלעו שתיים או יותר. תוסיפו לזה יתרון ביתי, שבשיפוט נראה בדרך כלל בצורת יותר זריקות עונשין למארחת, ותקבלו משחק שנגמר ב-13 הפרש.
האתגר הגדול של אבדיה לקראת המשחק השני הוא להבין את השינויים וההתאמות שיעשו הספרס נגדו. זה אתגר שכל שחקן גדול צריך להתמודד איתו בפלייאוף, שזה כדורסל שונה לחלוטין מהכדורסל של העונה הסדירה.
בוב מאיירס, הג'נרל מנג'ר של גולדן סטייט ווריירס לשעבר סיכם זאת היטב לפני כמה שנים בכנס ב-MIT. "הפלייאוף זה לא העונה הרגילה. מדובר בשני ענפי ספורט שונים" אמר. "הדרך בה שופטים משחקים... הזמן ששחקנים גדולים משחקים. אז הספסל שלך שונה לחלוטין בפלייאוף ביחס לעונה הרגילה. אתה מתכונן למשחק בצורה שונה לחלוטין מהעונה הרגילה, ואני מוכן להתערב איתכם שבעונה הרגילה שחקן גדול ישמע את המאמן במשחק ערב שני ברציפות והוא ישר יחשוב 'רגע, על מי אני שומר עכשיו?' ובפלייאוף? הוא יידע בדיוק מה הוא עושה.... ".
מאיירס הוסיף ששחקנים גדולים באמת יודעים איך לשחק בפלייאוף יותר טוב מאחרים. "בפלייאוף - התנועה הראשונה של שחקן גדול... אין אותה. הוא כמו שחקן בייסבול שהיריבה יודעת שהוא לא יכול לחבוט כדור מסובב והוא צריך להתמודד עם כדור מסובב אחרי כדור מסובב. כל התקפה. כל מה שהוא יודע לעשות הכי טוב? אין את זה יותר... חצי המטר הזה שהיה לך להתמקם בו בעונה הרגילה, הוא חצי ס"מ בפלייאוף. ויש הרבה שחקנים שקולעים מהשלוש ב-42% בעונה הרגילה אבל בפלייאוף לא יכולים לקלוע זריקה אחת.
זה פשוט לא אותו ענף. בפלייאוף, ככל שיש לך יותר גוונים ומימדים למשחק, קשה יותר למנוע ממך לשחק היטב בפלייאוף. אם אתה מצליח לקלוע מהשלוש, להשיג את העבירה, להגיע לקו, לחדור לסל... כשאתה צופה בפלייאוף, אתה יודע מי יכול לשחק כדורסל".
המספרים לא תמיד מראים מי מזיע יותר בכפות הידיים אבל בפלייאוף השורה התחתונה כן. מי ששומר על קור רוח, מתאים את עצמו לשינויים ולא נותן ליריבה שלו להכתיב לו את המשחק - ינצח במשחק הבא שלו בפלייאוף. ואז שוב יצטרך להתאים את עצמו למשחק הבא.