עוד לפני המשחק הענק שלו בפליי-אין בפיניקס, דני אבדיה קיבל הרבה אהבה בתקשורת האמריקאית בשבוע האחרון. למשל, בשבוע שעבר הפרשן ביל סימונס אירח בפודקאסט שלו את שחקן ה-NBA לשעבר ופרשן ESPN כיום, טים לגלר. בין השאר הם דיברו על מפגש של לגלר עם דני אבדיה לאחרונה. "הוא ממש עושה רושם טוב", אמר לגלר. "הוא ישב איתנו ודיבר, והיה מאוד ברור שהוא הרוח החיה בקבוצה שלו".
לגלר הוסיף שהוא התרשם עמוקות מהמנהיגות הרגשית של אבדיה. מאיך שהוא חבר טוב לקבוצה והופך אותה לכייפית יותר. בכלל, אבדיה - לקראת סוף העונה, והרבה בשביל קידומו לאחת מחמישיות העונה או לתואר השחקן המשתפר של העונה - הגיע לפודקאסטים לאומיים והציג אישיות מקסימה ואותנטית לצרכני ה-NBA האמריקאים. הוא גם ייצג את עצמו כבעל נחישות בלתי רגילה, והכי חשוב: הוא הראה הבנה עמוקה של איך הוא והקבוצה שלו צריכים להתנהל מחוץ למגרש, ואיך הם צריכים לשחק את הכדורסל הכי נכון להרכב השחקנים הקיים בפורטלנד.
אין ספק שבעונה הזו אבדיה הפך למנהיג הטכני, כלומר השחקן המוביל, והרגשי של חבורה של מקצוענים צעירים ונחושים שאוהבים כדורסל ורוצים להצליח ב-NBA.
מתוך 30 קבוצות ה-NBA אין הרבה יותר מדי מנהיגים כאלו. יש לא מעט קבוצות NBA שהכוכב שלהן הוא טיפוס עגמומי ואפל, שאולי יש לו יכולות טכניות טובות יותר מאשר לאבדיה, אבל לאורך זמן אי אפשר לבנות סביבו קבוצה בריאה.
יש משמעות כבירה לאישיות של הכוכב בקבוצת NBA. כשהכוכב שלך בעל אישיות עגמומית, אי אפשר באמת לבנות סביבו קבוצה שתתפקד ברמה הכי גבוהה לטווח הארוך, כי לאנשים יימאס לשחק עם מישהו שמתבאס עלייך אם החטאת או מלכלך עלייך בחשבון טוויטר אלמוני. בליגה של שחיקה מטורפת על פני 82 משחקים, ללא פלייאוף, הדמות והטבע של הכוכב הם עניינים קריטיים ממש. ולא סתם הקבוצות הכי טובות בליגה נבנו סביב כוכבים נחושים וחיוביים, שהם חלק מחדר הלבשה בריא וחרוץ.
אבדיה, כאמור, הוא גם מסוג הכוכבים האלה. הוא לא מנותק מחבריו לקבוצה, הוא לא מסתובב עם פרצוף של ילד שקיללו עכשיו את אמא שלו, והוא לא איזה טיפוס פאסיב-אגרסיב בלתי נסבל. הוא גבר צעיר שמשחק כדורסל מקצועני כבר כמעט עשור ויודע איך להתנהל בחדר הלבשה. הוא יודע להיות חבר טוב לקבוצה וגם מנהיג שמפנק את חבריו, לעיתים, במתנות כי הוא באמת מעריך אותם. ולא פחות חשוב: הוא יודע להוציא מהם את הכי טוב שלהם על המגרש.
אחרי הניצחון בפליי-אין והבטחת הסטטוס שלו כשחקן הישראלי הראשון שיתחרה בפלייאוף ה-NBA, זה כבר ברור לכולם: אבדיה הוא הדינמו בהתקפה של פורטלנד, אחת מ-7 הקבוצות הכי טובות במערב העונה. בלעדיו, ושוב, זה מאוד ברור לכל מי שרואה כדורסל - הקבוצה הזו היתה עכשיו יושבת בבית ומחכה ללוטרי.
אבדיה, שאמר בפודקאסט The Young Man and the Three שהוא העריץ את רייג'ון רונדו, רכז בוסטון סלטיקס לשעבר שחשב קודם כל על חבריו לקבוצה, הוא היוצר המרכזי של ספייס בפורטלנד, ולכן אחראי על הכי הרבה נקודות של הקבוצה. לא רק כקלע אלא גם כמוסר.
בפשטות, החדירות שלו לסל וכוח המשיכה שלו פשוט מקריסים את ההגנות לתוך הצבע. ככה הוא מייצר ספייס במגרש, שמעניק לזורק שלשה עוד חצי שנייה חופשית על קו השלוש. ולא פחות חשוב, אבדיה מייצר הרבה ספייס אנכי: השחקנים הגבוהים באים לעזור לעצור את אבדיה, שהפך לאחד מייצרני מסירות הליי-אפים הכי טובים בליגה.
בלי אבדיה - גם נגד פיניקס הבוקר, אבל זה נכון לעונה כולה - הטריילבלייזרס פשוט נראו תקועים בהתקפה. איתו על המגרש זה נראה שכמעט כל התקפה שלהם היא התקפת מעבר, עם אווריריות בלתי רגילה על קו השלוש או מעל הטבעת.
ועוד משהו קריטי להצלחה של אבדיה ושל טריילבלייזרס. למרות שהוא שחקן שיכול לקלוע 41 נקודות, 51% מהנקודות של הקבוצה שלו במחצית השנייה, ו-12 אסיסטים, כולל אסיסטים לשלשות ברגעי הקלאץ', במאני טיים של המאני טיים - הוא מרוויח רק 14.35 מיליון דולר, ובעונה הבאה ירוויח עוד פחות, 13.1 מיליון דולר. זה ממש לא יהיה מוגזם לומר שמאז סטף קרי לא היה כוכב כל כך דומיננטי, שהרוויח כל כך מעט. קרי, שסבל מפציעות כרוניות בקרסוליים, חתם על חוזה קטן יחסית רגע לפני הפריצה שלו, מה שאיפשר לגולדן סטייט להחתים שחקנים איכותיים יותר סביבו.
מה זאת אומרת אבדיה מרוויח מעט? ג'יילן גרין, 35 נק' ו-2 אסיסטים, מרוויח יותר מפי 2 ממנו בפיניקס. דווין בוקר, 22 נק' ו-4 אסיסטים, מרוויח כמעט פי 4 יותר ממנו. ושוב, הוא - דני אבדיה - ולא בוקר או גרין, הוביל את הקבוצה שלו לפלייאוף. וזה די ברור שאבדיה הרבה-הרבה-הרבה יותר חשוב לפורטלנד מאשר גרין לפיניקס, ואחרי המשחק לפנות בוקר אפשר להגיד בוודאות די גבוהה שהוא גם יותר טוב מאחד הכוכבים הגדולים של הליגה בעשור האחרון, דווין בוקר.
בראייה לעתיד, ובלי קשר למה שיקרה מול סן אנטוניו ספרס בפלייאוף, החוזה של אבדיה, שיוכל לחתום על הארכה רק ב-2027, יאפשר לבלייזרס לבנות סביבו קבוצה עוד יותר טובה בעונות הבאות. והשורה התחתונה: הישראלי הוכיח הבוקר שהוא סופרסטאר שאפשר לבנות סביבו קבוצת פלייאוף NBA. יש רק 16 אנשים כאלה בעולם כולו.