כלי התקשורת באיראן שמזוהים עם המשטר, פרסמו לפני כמה ימים רשימה של אנשים מקומיים המתנגדים לרפובליקה האסלאמית, ודיווחו כי גם נכסיהם של זהרה גנבארי, קפטנית נבחרת הנשים בכדורגל, ושל מסעוד שוג'אעי, קפטן נבחרת איראן לשעבר, הוחרמו. גנבארי ויתרה על בקשת מקלט באוסטרליה לפני כמה שבועות בעקבות איומים ביטחוניים נגד אמה.
קפטנית נבחרת הנשים, שלאחר איומים ביטחוניים על שחקניות הנבחרת במהלך שהותן באוסטרליה ביקשה מקלט מדיני ומעמד של פליטה, חזרה בה כעבור כמה ימים ושבה לאיראן עם הנבחרת בעקבות אותם איומים.
מבחינת שוג'אעי, לשעבר קפטן נבחרת איראן זה רק עוד פרק ביחסיו של השלטונות. העונש הנוכחי של מי שלבש את מדי נבחרת איראן 87 פעמים, הגיע אחרי שורה של פוסטים ושיתף סטורים בהם נקט צד לטובת המפגינים נגד המשטר עוד לפני שפרצה המלחמה.
בקיץ 2017 שוג'אעי ואחסן חאג'ספי שיחקו עם פאניוניוס היוונית נגד מכבי תל אביב במוקדמות הליגה האירופית. באיראן רתחו עד כדי כך ששר הספורט של איראן עלה לשידור חי בטלוויזיה הלאומית והודיע שהם מושעים לצמיתות מהנבחרת.
שוג'אעי שהיה אז קפטן הנבחרת, אכן לא הוזמן לשבעה משחקים רצופים. אחרי סערה ציבורית ברשתות והד ציבורי רחב, ההתאחדות האיראנית כבר החלה לרכך את המסר ופרסמה שלא התקבלה "החלטה סופית" בעניין. במקביל, פיפ"א ביקשה הבהרות מאיראן, בגלל שענישה של שחקנים על בסיס הוראה פוליטית עלולה להיחשב התערבות פוליטית אסורה. הוא הוחזר לסגל אחרי כמה חודשים, כשהתקשורת הממסדית באיראן דואגת לפרסם ש"פאניוניוס הכריחה אותו לשחק נגד הציונים".
אלא שהסיפור לא התחיל בפרשת מכבי תל אביב, והוא גם לא נגמר שם. לאורך השנים שוג'אעי הפך לאחת הדמויות הבולטות בכדורגל האיראני שנגעו שוב ושוב בקווים שהמשטר מעדיף שלא ייגעו בהם: תמיכה עקיפה במחאות, ביקורת על השתקה ושחיתות, עיסוק בפגיעות מיניות בילדים, תמיכה בזכות נשים להיכנס לאצטדיונים, ועוד.
כבר ב-2009, שבע שנים לפני שהעז לשחק נגד נציגה ישראלית, על רקע מחאת התנועה הירוקה אחרי הבחירות השנויות במחלוקת באיראן, שוג'אעי נמנה עם שחקנים איראנים שנראו עם סימני הזדהות ירוקים במשחק נבחרת. הפרשה ההיא הפכה אותו, לפחות בתודעה הציבורית, לאחד הכדורגלנים שמוכנים לרמוז פוליטית גם כשהמחיר עלול להיות כבד.
בשנים הבאות הוא התבלט גם בדברים שהיו חריגים בנוף הספורט האיראני. בתחילת 2017 התפרסמו דיווחים על הידוק הלחץ על כדורגלנים באיראן בעקבות עיסוק בשחיתות ובנושאים חברתיים רגישים. שוג'אעי הוזכר כמי שדיבר על שחיתות בכדורגל האיראני וגם על פגיעות מיניות בילדים; לפי דיווחים, הוא אף זומן לוועדת האתיקה של התאחדות הכדורגל האיראנית ולכל הפחות ננזף.
במקביל, שוג'אעי הפך לקול חריג יחסית גם בסוגיית הנשים באצטדיונים. ב-2017 הוא הביע תמיכה פומבית בהסרת האיסור על כניסת נשים למשחקי כדורגל באיראן, ואמר שאם האיסור יוסר "יצטרכו לבנות אצטדיון ל-200 אלף צופים" בגלל התשוקה של האוהדות. גם אחותו, מרים שוג'אעי, הפכה לאחת הפעילות המזוהות ביותר עם המאבק הזה בזירה הבינלאומית.
בקיץ 2021, אחרי זכייתו של המתאבק מוחמדרזא גראאי במדליית זהב באולימפיאדת טוקיו, שוג'אעי פרסם באינסטגרם פוסט שבו הזכיר את סיפורו המפורסם של נוויד אפקארי, המתאבק שהוצא להורג ב-2020.
בספטמבר 2022, עם תחילת פרשת מהסא אמיני, שוג'אעי הביע תמיכה פומבית נוספת במפגינים ופרסם פוסט עם תמונתה של הנערה שנרצחה על ידי השלטונות וכתב: "חייה הוקרבו למען שערה אחת משערות ראשה" - מסר ישיר נגד מנגנון אכיפת החיג'אב והאלימות הממסדית.
בחודשים האחרונים קפטן הנבחרת לשעבר פרסם והדהד מסרי תמיכה במפגינים נגד השלטון, ואחרי שכמה משחקניות נבחרת הנשים ביקשו מקלט מדיני באוסטרליה (לפני שחזרו בהן בגלל איומים מפורשים על משפחותיהן שנותרו באיראן), הביע תמיכה מלאה: "כדורגלניות אמיצות וגיבורות, חופש הוא זכותכן וזכות כל העם האיראני".
שוג'אעי הוא בדיוק הדוגמה לקטגוריה שהמשטר האיראני הכי מסתבך איתה - כוכב פופולרי שלא "מציית לגמרי", אבל גם לא חוצה את הקו לאופוזיציה מלאה. הוא מבקר את השלטונות והרשויות, אבל גם את ישראל - אותה הוא נוהג להציג כצד התוקף.
הפרופיל הגבוה שלו, קפטן נבחרת לשעבר ששיחק שנים ארוכות בספרד (אוסאסונה ולאס פלמאס) ויוון (פאניוניוס וא.א.ק אתונה), מקשה על עונש אלים נגדו. לכן המשטר נקט בצעד אחר וכאמור החרים את כל נכסיו.