תקרית לאמין ימאל: הקללות האנטי-מוסלמיות וההסבר בברצלונה

סיום המשחק בין ברצלונה לאתלטיקו מדריד, שהוכרע בזכות שער דרמטי של רוברט לבנדובסקי, היה אמור להיות כולו חגיגה מבחינת הקטלאנים. השער של החלוץ הפולני העניק לבארסה ניצחון חשוב והגדיל את הפער מריאל מדריד, אחרי המעידה של הבלאנקוס מול מאיורקה, אבל מי שמשך לא מעט תשומת לב דווקא ברגעי השמחה היה לאמין ימאל.

בזמן ששחקני ברצלונה חגגו את שער ה-1:2 היקר, הכישרון הצעיר לא נראה שותף לאופוריה. בתמונות ששודרו בספרד ניתן היה לראות כי הוא נשאר זועם, התלונן על דבר מה שעדיין לא הובהר לחלוטין, ובהמשך אף ירד מהמגרש לחדר ההלבשה כשהוא נראה כעוס מאוד. בדרכו פנימה הוא חלף גם על פני המאמן האנזי פליק, שנראה מופתע מהתגובה, ומי שליווה אותו למנהרה היה מאמן השוערים ז'וזה רמון דה לה פואנטה, שמעורב גם במצבים נייחים ובהיבטים הטקטיים של הקבוצה.

בסיום המשחק התבקש פליק להתייחס לתקרית וניסה להנמיך את הלהבות. לדבריו, לאמין ימאל "ניסה הכול" במהלך המשחק, כדרר, תקף וחיפש את השער, אך לא הצליח לכבוש. המאמן הסביר כי מדובר היה במשחק טעון מאוד מבחינה רגשית, ולכן זה טבעי שהשחקן סיים אותו בכעס מסוים. פליק הדגיש כי לאחר מכן לאמין כבר נרגע, חזר לחדר ההלבשה והכול בסדר.

אלא שבספרד ניסו להעמיק מעט יותר בהסבר לתסכול של ימאל. לפי דיווחים שפורסמו לאחר המשחק, אחת האפשרויות היא שהשחקן סיים את ההתמודדות כשהוא "מוצף" מכמות המידע וההוראות שקיבל במהלך המשחק, בעיקר מדה לה פואנטה. העובדה שדווקא איתו ירד מהמגרש, תוך כדי מחוות ברורות של חוסר שביעות רצון, רק העצימה את ההערכות שהכעס לא נבע רק מהחמצות או מאי-שביעות רצון אישית, אלא גם ממשהו טקטי או תקשורתי שהצטבר תוך כדי המשחק.

גם בתוך המשחק עצמו היה אפשר להבחין שמשהו לא יושב טוב על הכוכב הצעיר. למרות שהיה שוב משמעותי מאוד והשפיע על מהלך ההתמודדות, ברגע של שער הניצחון של לבנדובסקי הוא לא רץ לחגוג עם יתר חבריו. לפי אחד הדיווחים, פאו קובארסי אף ניגש אליו וניסה להסביר לו משהו, ממש כפי שימאל עצמו אמר דבר מה לפליק בהמשך, באופן שהגביר את התחושה כי הוא כעס על החלטה מסוימת, על ביצוע של מהלך, או על הדרך שבה הדברים התנהלו סביבו בדקות האחרונות.

מבחינה מקצועית, בברצלונה יודעים שגם במשחק שבו לא כבש, לאמין ימאל שוב היה מהשחקנים הבולטים. הוא סחט הרחקה במחצית הראשונה והקשה מאוד על אתלטיקו, אך במחצית השנייה כבר התקשה יותר מול ההגנה של היריבה. ייתכן שהתסכול מכך שלא הצליח לתרגם את הניסיונות שלו לשער, או חוסר הדיוק של חבריו כשהוא חיפש אותם, הובילו בסופו של דבר להתפרצות הרגשית בסיום.

בספרד אף ציינו כי זו אינה הפעם הראשונה העונה שבה לאמין ימאל מגיב בצורה אמוציונלית. על כר הדשא הוא נחשב בדרך כלל לשחקן רגוע יחסית, כזה שסופג עבירות, מדבר בכבוד עם שופטים ושומר לרוב על קור רוח, אך בתוך המערכת עצמה הוא נחשב לדמות סוערת יותר. לאורך העונה כבר היו מקרים שבהם הראה בבירור שאינו אוהב להיות מוחלף, ובמשחקים מול לבנטה וראיו וייקאנו, למשל, נראה כעוס במיוחד. לפי אותם דיווחים, מדובר בדפוס שכבר חוזר על עצמו, גם אם ברוב המקרים ההתפרצויות שלו נשארות על הדשא ונרגעות בחדר ההלבשה.

לצד הסיפור סביב הירידה הכעוסה מהמגרש, המשחק מול אתלטיקו כלל גם רגע מכוער נוסף מבחינתו של לאמין ימאל. במדריד מדווחים היום שבזמן שהתכונן להרים כדור קרן, נשמעו לעברו מהיציע קריאות פוגעניות, בהן גם אמירות כמו "אתה מכוער" ו"תחזור לשחק במרוקו". לפי הדיווחים, זה היה עוד אירוע מביך בשורה של מקרים מדאיגים של קללות וחוסר כבוד כלפי שחקנים בספרד. הסרטון שתיעד את האירוע אמנם לא זיהה את האחראים, אך עצם קיומן של הקריאות הללו הוסיף עוד שכבה לא נעימה לערב הרגשי שעבר על שחקן ברצלונה.

האירוע הזה הגיע זמן קצר אחרי מקרה אחר שעורר סערה, במשחק של הנבחרת מול מצרים, אז נשמעו ביציעים קריאות בעלות אופי איסלאמופובי. לאחר אותו משחק, לאמין ימאל בחר לצאת בפומבי ולגנות בחריפות את הקריאות. לכן, מבחינת רבים בספרד, העובדה ששוב עמד במרכזו של אירוע מכוער מהיציע רק מחדדת עד כמה הוא כבר מזמן לא רק כדורגלן צעיר ומוכשר, אלא גם אחת הדמויות הכי מדוברות, מנוטרות וחשופות בכדורגל האירופי.

העונה של ימאל כבר כללה שורה של רגעים מורכבים מחוץ לכר הדשא ובשוליו: מהדיונים סביב מסיבת יום ההולדת ה-18 שלו, דרך הזימונים והגריעות מהנבחרת בשל בעיות במפשעה, ועד לפרקים שבהם ניסה להתרחק מעט מאור הזרקורים, כולל ירידה משמעותית בפעילות שלו ברשתות החברתיות לאחר אירועים מתוקשרים סביב הקלאסיקו. אלא שככל שמעמדו עולה, כך קשה יותר עבורו להימנע מלהיות במרכז תשומת הלב.

למרות כל הרעש, בברצלונה יודעים שהפוקוס המקצועי סביבו רק ילך ויגדל. לאמין ימאל הפך לכוכב עולמי עם התחייבויות מסחריות רבות, כשהמונדיאל כבר מתקרב באופק, אבל בטווח המיידי הוא עומד שוב תחת אור הזרקורים של ליגת האלופות. אחרי שכבש בשלושת משחקיו האחרונים באירופה והצהיר בעבר כי לא ינוח עד שיחזיר את המפעל לברצלונה, ברור שגם במשחק הבא המצלמות שוב יהיו עליו - אולי יותר מאשר על כל שחקן אחר.