מה שהיה אמור להיות אליפות גדולה מבחינה מקצועית עבור נבחרת הנשים של איראן, הפך לאחד האירועים המטלטלים והטעונים בתולדות ספורט הנשים במדינה. שחקניות הנבחרת, שהגיעו בתחילת מרץ לאוסטרליה לקראת גביע אסיה, מצאו את עצמן בלב סערה פוליטית, ציבורית ותקשורתית, שבסיומה חלקן אף ביקשו מקלט הומניטרי - לפני שחלק גדול מהן חזרו בהן ושבו לאיראן.
מונא חמודי, קשרית בת 32, סיפרה ל"אל ג'זירה" כי עלתה לטיסה לאוסטרליה עם מטרה אחת ברורה: להצליח מקצועית בטורניר. אלא שלדבריה, מהר מאוד האירוע כולו הפך ל"מבחן של הכול - היכולות שלי כשחקנית, הסבלנות שלי והיכולת לקבל החלטות קשות תחת לחץ עצום".
כזכור, נקודת הרתיחה הגיעה לפני משחק הפתיחה של איראן מול דרום קוריאה ב-2 במרץ, אז שחקניות הנבחרת נותרו שקטות בזמן נגינת ההמנון הלאומי, יומיים בלבד אחרי פרוץ המלחמה בין איראן לבין ארצות הברית וישראל. השתיקה הזו פורשה אצל רבים כמחאה נגד השלטון באיראן, והובילה לתגובות חריפות במיוחד בתקשורת הממלכתית, שם הוצגו השחקניות כ"בוגדות" ואף נשמעו קריאות לטפל בהן "בחומרה".
בהמשך הטורניר השחקניות כבר שרו את ההמנון בשני המשחקים הבאים, אך החשש לביטחונן רק גבר, בין היתר בעקבות דיווחים שלפיהם גורמים מטעם השלטון וההתאחדות עוקבים אחריהן מקרוב. לאחר שאיראן הודחה בשלב הבתים עם שלושה הפסדים, חמש שחקניות - בהן חמודי - ביקשו מקלט וקיבלו אשרות הומניטריות באוסטרליה. בהמשך גם שחקנית נוספת ואיש צוות הצטרפו אליהן.
אלא שאז הגיעה תפנית נוספת: אחרי ששאר המשלחת עזבה את אוסטרליה ב-10 במרץ, חמש מתוך שבע מבקשות המקלט חזרו בהן מההחלטה והודיעו כי ישובו לאיראן, ובהן גם חמודי. לדבריה, ההתלבטות אם לחזור הביתה או להישאר הייתה מלווה בחרדה יומיומית. "כל בחירה נשאה השלכות - על החיים שלי, על המשפחה שלי ועל העתיד הספורטיבי שלי", אמרה.
גם חברתה לנבחרת, זהרה סרבלי, תיארה תחושות דומות. לטענתה, השחקניות היו נתונות ל"הטרדות, מעקב בלתי פוסק מצד התקשורת והרשתות החברתיות, ציפיות ולחץ מצד הקהילה האיראנית-אוסטרלית". לדבריה, כל צעד שלהן היה תחת זכוכית מגדלת, וכל החלטה שגויה עלולה הייתה לפגוע בקבוצה, במשפחה ובדימוי של הנבחרת הלאומית.
החזרה לאיראן, כך לפי העדויות, לא הייתה פשוטה פחות. חמודי סיפרה כי לכל אורך הדרך חזרה לטהראן היא חששה שהפרשה תסיים את הקריירה שלה או תביא לעונש כבד. למרות זאת, עם שובן התקבלו השחקניות באופן רשמי וחודשו האימונים כסדרם. עד כה לא דווח על צעדים כלשהם שננקטו נגדן מצד הרשויות.
ב-19 במרץ זכתה הנבחרת לקבלת פנים פומבית בטהראן, כאשר אלפי בני אדם הגיעו לכיכר וליאסר, רבים מהם עם דגלי איראן. על מסכים הוקרנו תמונות שנוצרו בבינה מלאכותית ובהן נראו השחקניות נשבעות אמונים לדגל האיראני, תחת השלט: "הבחירה שלי. המולדת שלי". כשההמנון הושמע, כל השחקניות שרו.
גם הפרשן הוותיק אדל פרדוסיפור הזהיר כי כל ענישה נגד השחקניות עלולה ליצור תקדים מסוכן ולהרתיע בעתיד שחקניות אחרות מלייצג את איראן. "אם יתמקדו רק בביקורת ציבורית בלי להעניק תמיכה, זה ישפיע על כל שחקנית בעתיד", אמר.