הכישלון של איטליה בפיתוח שחקנים צעירים עומד בלב דעיכה של 20 שנה, כך טוענים מאסימו אודו ומרקו אמליה, זוכי מונדיאל 2006, בזמן שהאזורי ניצבים בפני פלייאוף נוסף עם חשש אמיתי להחמיץ את טורניר המונדיאל בפעם השלישית ברציפות.
לאחר שהניפה את הגביע לפני 20 שנה, איטליה הודחה בשלב הבתים בשני המונדיאלים הבאים כשהיא מנצחת משחק אחד בלבד. מאז, היא החמיצה את שני המונדיאלים האחרונים לאחר שהפסידה בשלבי הפלייאוף. עבור אחת הנחרות המפורסמות והמעוטרות בעולם, זאת מציאות בלתי נסבלת. אבל היא א מקרית.
שוער העבר אמליה אומר שהתוצאות הללו לא היו מעידות חד-פעמיות. "הזכייה ב-2006 כיסתה והסתירה את המגבלות שכבר היו למערכת הלאומית במונחים של מבנה והכנה", אמר אמליה. "לא נתנו מספיק אמון בשחקנים צעירים ומבטיחים, והמועדונים השקיעו מעט מדי בתכנון לטווח ארוך. בסרייה א' יש אחוז גבוה מאוד של שחקנים זרים. הדרך היחידה לשנות את זה היא שהמועדונים ישקיעו יותר בצעירים איטלקים, מתוך ידיעה שחלק מההשקעות הללו עלולות להיכשל".
לדברי מגן העבר אודו, הכדורגל האיטלקי נשאר מאחור. "ליגות אחרות עקפו את הסרייה א' בשל גורמים כלכליים ותשתיתיים", אמר אודו. "בעבר שחקנים איטלקים מעולם לא יצאו לחו"ל. עכשיו הם עושים זאת, ושחקנים בינוניים מגיעים לאיטליה ותופסים את המקום של האיטלקים. הכדורגל האיטלקי צריך לחדש את ההשקעה בנוער, כי הכישרון קיים אך הוא לא מקבל תמיכה נאותה".
אודו, המשמש כיום כמאמן קבוצת המילואים של מילאן, מאמין שדרוש שינוי מנטלי מוחלט. "צריך להשקיע הרבה יותר באלו שנקראים מאמנים ולהפוך אותם למחנכים", אמר. "חייבים להתמקד הרבה בצמיחה האישית של הילדים, ולא כל כך בתוצאות. כיום, המאמן עומד למבחן אפילו במחלקות הנוער. כולם מצפים לתוצאות, ואם התוצאות לא מגיעות, המאמן מוחלף. במקום שבו קיימת בעיה כזו, המאמן בוחר לשתף את הילד שאולי מוכן יותר כרגע, אך הוא בעל פוטנציאל נמוך יותר לטווח הארוך".
אשליית היורו
הזכייה של איטליה ביורו 2020 הסוותה לזמן קצר בעיות עמוקות יותר. "גם במונדיאל וגם ביורו שבהם זכינו, איטליה עשתה את מה שהייתה צריכה לעשות כשהיא נשענת על חוליית הגנה חזקה", אמר אודו. "אלסנדרו נסטה, מרקו מטראצי, ג'אנלוקה זמברוטה ב-2006; ג'ורג'ו קייליני ולאונרדו בונוצ'י ביורו. הבלמים הגדולים שהיו לנו פעם - אני מאמין שקייליני היה הבלם האיטלקי הגדול האחרון באמת - כבר לא קיימים".
אמליה הסכים שהיורו לא היה נקודת מפנה, והצביע על קמפיין המוקדמות הנוכחי שכלל שני הפסדים מביכים לנורבגיה והשאיר את איטליה במקום השני בבית. "איטליה ניצחה ביורו כששיחקה כדורגל מודרני יותר, אבל גם נשענה על מה שתמיד היה ב-DNA שלנו - היכולת להגן היטב", אמר. "במוקדמות ספגנו יותר מדי. עכשיו אנחנו צריכים לחשוב על תוצאות, ותוצאות מגיעות מקבוצות שיודעות להגן טוב ולנצל את האיכויות ההתקפיות שלהן".
הכישלון היחיד של איטליה להעפיל למונדיאל לפני הרצף העקר הנוכחי היה ב-1958, אז סיימה אחרי צפון אירלנד בבית המוקדמות שלה. ביום חמישי האיטלקים יתמודדו מול אותה יריבה בחצי גמר הפלייאוף בברגמו (חמישי, 21:45, ספורט2), כשהמנצחת תפגוש את ויילס או בוסניה-הרצגובינה על הכרטיס לטורניר הגדול בקיץ.
"אי העפלה למונדיאל תהיה מכה אנושה, מעל הכל ברמה הכלכלית", אמר אודו. "גם עבור כל מה שמסביב לכדורגל: התקשורת, האוהדים. חוסר התוצאות הזה ברמה הבינלאומית פוגע בהתלהבות של האוהדים שדועכת, זו המציאות הקשה".
אמליה מאמין שתוצאת הפלייאוף לא צריכה להסיח את הדעת מהבעיות הרחבות יותר. "אי העפלה לא תהיה אסון", אמר. "זו פשוט תהיה מציאות שצריך לנתח כמו שצריך, כי גם אם נעפיל, הבעיות של הכדורגל האיטלקי נשארות אותן בעיות".