"אתם רוצים שאנשים ידברו גם על הקבוצה הזו בעתיד", אמר אדי האו במסיבת העיתונאים לקראת המשחק מול ברצלונה, והפנה את שחקניו לניצחון היחיד של ניוקאסל על אלופת ספרד. הוא היה אז בן 19, שחקן צעיר שמנסה לפלס את דרכו בבורנמות', אבל לא החמיץ את משחק ליגת האלופות בספטמבר 1997, בו פאוסטינו אספרייה הקולומביאני כבש שלושער והוביל את המגפייז ל-2:3 על אחת הקבוצות הטובות בעולם, במשחק הבכורה שלהם בשלב הבתים של המפעל המרכזי של אופ"א.
"אי אפשר היה שלא לצפות במשחק הזה", סיפר המאמן. "הוא שודר בטלוויזיה הציבורית. זה היה אחד מאותם משחקים אגדיים. מישהו אולי יכשיל אותי וימצא משחק אחר מהעבר, אבל אני חושב שזה המשחק הכי גדול בהיסטוריה של המועדון, לפחות בהיסטוריה הקרובה. טינו אספרייה כבש שלושער, כששניים מהשערים הגיעו מהגבהות מצד ימין של קית' גילספי. זו המנטליות הנדרשת, להתעלות לגודל המעמד. אני רוצה שידברו גם על השחקנים שלנו באותה צורה בעוד 20, 30 או 40 שנה".
אז, לפני כמעט 30 שנה, ניוקאסל סיימה שוב כסגנית האלופה, אלא שב-1997 גם המקום השני כבר סידר כרטיס למוקדמות ליגת האלופות, שם המגפייז עברו בקושי את קרואטיה זאגרב והשיגו את הכרטיס הנכסף לשלב הבתים. כ-36 אלף צופים יצרו אווירה מטורפת בסנט ג'יימס פארק ונהנו מפרמיירה בלתי נשכחת. אספרייה החל בחגיגה עם פנדל בדקה ה-22 ("היה חור בנקודה הלבנה, לא הרגשתי בנוח", סיפר לימים) ולאחר מכן הבקיע צמד בנגיחות, כפי שתיאר האו במסיבת העיתונאים, לאחר הרמות של גילספי בדקות 31 ו-49.
לואי ואן חאל, אז בתחילת דרכו בברצלונה כיורשו של יוהאן קרויף, לא מצא תשובה לאינטנסיביות של האנגלים. לואיס פיגו עוד נתן לו תקווה עם בישול ללואיס אנריקה בדקה ה-73 ושער אישי בדקה ה-89, אך לא מעבר. קני דלגליש ושחקניו חגגו ניצחון יוקרתי שנכנס לספרי ההיסטוריה.
"זה היה אחרי קיץ קשה מאוד", נזכר וורן ברטון בכתבה שפורסמה באתר הרשמי של ניוקאסל לפני המפגש בתחילת העונה. "הקבוצה איבדה אז חלק מהכוח ההתקפי שלה - לס פרדיננד שעזב, אלן שירר שנפצע - אנשים שהגיעו כדי לשחק בליגת האלופות ולהתמודד על תארים. אני ורוב לי נכנסנו יחד למגרש וראינו את השלטים של ליגת האלופות. תמיד אמרנו שנרצה שהמשחק הראשון יהיה נגד אחת הגדולות, ואין גדולה כמו ברצלונה".
פיליפ אלבר היה השחקן היחיד עם ניסיון קודם בליגת האלופות. "היה לנו הרבה כבוד אליהם, אבל לא פחד", הבהיר הבלם הבלגי. "ידענו שאנחנו מסוגלים לנצח כל אחד. עשינו את זה תחת קווין קיגן והייתה אותה אמונה תחת קני דלגליש. תארו לכם שהייתה לי הזכות לשחק תחת שניים מהגדולים ביותר שהיו בכדורגל האנגלי".
"היו דיבורים שאספרייה בכלל לא ישחק נגד ברצלונה", הזכיר המבשל גילספי את האיחור של הקולומביאני, שפספס את הטיסה ממולדתו לטיינסייד ונחת רק בבוקר משחק הליגה מול ווימבלדון. "למזלנו הוא כן שיחק, כי הוא היה יוצא מן הכלל! התנועה שלו בשער השלישי הייתה פנטסטית. הוא העמיד פנים שהוא הולך לקורה הקרובה והבלמים זזו לשם, ואז עצר. היה לי רק את טינו באמצע למסור אליו, אז הייתי חייב לדייק. זו הייתה עוד נגיחה מבריקה".
אספרייה הגיב: "זו הייתה הרמה מושלמת עבור שירר. אם הוא לא היה פצוע, הוא היה כובש את השערים האלה. ידעתי שאני צריך לעשות את מה שאלן היה עושה". ברטון סיכם: "המשחק נתפר עבור אספרייה. הייתה סביבו הילה באותו ערב. הוא היה שקט לפני המשחק, בקושי אמר מילה. הוא נתן לכדורגל לדבר. בסופו של דבר זה היה לילה מיוחד, לילה שלא נשכח. יש בכורה חלומית יותר מזו?".
הקשר בין גילספי לאספרייה שרד את השנים, כשהקולומביאני הגיע בפברואר אשתקד לצפון אירלנד לכבוד יום ההולדת ה-50 של חברו. "ערכו לי מסיבת הפתעה בבית, והאדם הראשון שראיתי כשנכנסתי לחדר היה טינו. הוא בא במיוחד מקולומביה, זה היה הלם מוחלט".
אגב, במשחק השני בקאמפ נואו ניצחה ברצלונה 0:1 משער של ג'ובאני הברזילאי, אבל זה היה הניצחון היחיד שלה בקמפיין והיא סיימה אחרונה בבית ג'. גם ניוקאסל הודחה, אך לפחות השיגה ניצחון נוסף במחזור הסיום - 0:2 ביתי על דינמו קייב שסיימה ראשונה והייתה העולה היחידה מהבית.
הרכב ניוקאסל: שיי גיבן, סטיב ווטסון, וורן ברטון, פיליפ אלבר, ג'ון ברספורד, רוב לי, דייויד באטי, קית' גילספי, ג'ון בארנס (טימור קצבאיה, 81), פאוסטינו אספרייה, יון דאל תומאסון (דארן פיקוק, 77).
הרכב ברצלונה: רוד הספ, מיכאל רייזיחר, אלברט סלאדס, מיגל אנחל נדאל, סרג'י, איבן דה לה פניה, לואיס אנריקה, ריבאלדו, לואיס פיגו, עמנואל אמוניקה (דרגאן צ'יריץ', 46), סוני אנדרסון (כריסטוף דוגארי, 56).