שחקן הזוגות הפיני הארי הליובארה עבר חוויה חריגה ומטלטלת במהלך אליפות דובאי, כשבאמצע הלילה התעורר מהתרעת חירום שהזהירה מפני טילים מתקרבים - ובהמשך גילה כי כלל לא בטוח שיוכל לעזוב את איחוד האמירויות.
הליובארה, בן 36, היה בין כמה טניסאים שנותרו תקועים בדובאי בשבוע שעבר, לאחר שאיראן הגיבה לתקיפות של ארצות הברית וישראל בשיגורים לעבר איחוד האמירויות ומדינות נוספות באזור. בריאיון ל"אתלטיק" סיפר: "הטניס הביא אותנו לכל מיני מצבים מוזרים ונתן לנו כל כך הרבה זיכרונות. נראה לי שאפשר להוסיף גם את זה לרשימה".
לדבריו, סמוך לשעה 2:00 בלילה הוא התעורר מהתרעת חירום בטלפון, בדק מיד את החדשות וראה דיווחים על תקיפות אמריקאיות וישראליות באיראן. זמן קצר לאחר מכן החלו להגיע עדכונים על מתקפת תגובה, ולא עבר הרבה זמן עד ששמע פיצוצים ומטוסי קרב מעליו. "פתאום זה התחיל להרגיש אמיתי מאוד", אמר.
למרות המתיחות הביטחונית, גמר הזוגות שבו היה אמור להשתתף יחד עם הנרי פאטן לא בוטל. השניים, שהיו אמורים לפגוש את מאטה פאביץ' ומרסלו אראבלו, הוזמנו יחד עם פיינליסטים נוספים למשרדי ה-ATP ושם נאמר להם שהמשחקים עדיין יכולים להתקיים, מאחר שהרשויות המקומיות לא הורו להישאר במרחבים מוגנים. גם הליובארה עצמו התקשה להאמין שהמשחק אכן ייערך, והוא ופאטן אף דחו את החימום מתוך הנחה שהגמר יבוטל.
הפיני הודה כי היה "קרוב מאוד" לבקש שהמשחק לא יתקיים, אך הסביר שגם לשיקולים מקצועיים היה משקל: אם הגמר היה מתבטל, אף אחד מהמשתתפים לא היה מקבל את כספי הזכייה או את נקודות הדירוג. פאטן אף אמר לו לפני העלייה למגרש שהם חייבים לנצח, כי הפסד בגמר בנסיבות כאלה עלול להישאר איתם בראש עוד ימים ארוכים. "הלכנו למגרש, ובאותו זמן אפשר היה לשמוע את הרעש האדיר של מטוסי הקרב", שחזר הליובארה. "זה היה מטורף. ואז, במהלך המערכה הראשונה, שמענו גם פיצוצים. ואתה חושב לעצמך: 'אנחנו באמת עדיין משחקים?'"
הקהל, אמנם לא גדול, התנהג כמעט כרגיל, והמשחק נמשך עד שהליובארה ופאטן ניצחו 5:7, 5:7 וזכו בתואר. אלא שאחרי המשחק הגיעה תחושת הפאניקה האמיתית. "אז בפעם הראשונה ממש הרגשנו לחץ. חשבתי: 'אוקיי, אנחנו באמת חייבים לצאת מכאן'. באותו יום כטב"ם פגע בשדה התעופה, ממש ליד המלון, כך שלא הרגשת בנוח לצאת החוצה".
לדבריו, הקושי הגדול ביותר היה חוסר הוודאות: "ניסינו להזכיר לעצמנו שהסיכוי שמשהו באמת ייפול עלינו מהשמיים הוא נמוך מאוד, מאוד, מאוד. אבל חוסר הוודאות הוא החלק הקשה. אתה פשוט לא יודע".
היציאה מדובאי לא הייתה פשוטה, אך יום אחד זומן הליובארה ללובי המלון, שם עודכן על ידי נציג ה-ATP שאנשי חברת אמירייטס הגיעו לסייע לאורחים בהשגת טיסות - פריבילגיה שלא עמדה לרשות רבים אחרים שנתקעו במדינה. הוא ובני משפחתו הצליחו להשיג מקומות על טיסה למילאנו, והגיעו לשדה התעופה.