הכדורגל הוא התופעה המערבית היחידה שמשטר האייתולות לא הצליח להכניע, ולרבים באיראן הענף חשוב יותר מהדת. מדי שבוע פוקדים בין 8,000 ל-12,000 איראנים את משחקי הליגה הממוצעים (ישנן קבוצות המושכות לפחות 44 אלף צופים למשחק), ואילו למשחקי הנבחרת הלאומית מגיעים כ-80 אלף איש בממוצע.
ניתן לקבוע בוודאות כי הנבחרת האיראנית פופולרית פי כמה וכמה מעלי ח'אמנאי. יתרה מכך, לאורך השנים ובטורנירים בינלאומיים, היא זכתה לתמיכה רחבה מהגולים האיראנים ברחבי העולם. שחקניה גילו לא פעם אומץ רב כשתמכו בגלוי בכוחות האופוזיציה.
הכדורגל במדינה מהווה ערוץ ביטוי משמעותי עבור העם, ולכן על העולם המערבי, פיפ"א וקהילת הכדורגל כולה, להשקיע מאמצים כדי להבטיח שייצוג איראני ראוי יופיע במונדיאל הקרוב בארה"ב, קנדה ומקסיקו. עם זאת, הסיכוי שהגופים הללו יפעלו נכון שואף לאפס, במיוחד כשמדובר באיגודי הספורט.
מאז המהפכה האסלאמית בשנות השבעים, ארגונים כמו פיפ"א או הוועד האולימפי הבינלאומי מתעקשים "להפריד בין ספורט לפוליטיקה", למרות שאין כמעט הפרדה בין הישות הדתית-רודנית השולטת באיראן לבין ראשי איגודי הספורט שלה. מסיבה זו, פיפ"א לא "תנקוט עמדה" במאבק הנוכחי בין ישראל וארה"ב לבין איראן, ובוודאי לא תתייחס לדיכוי האכזרי של ההפגנות למען החופש.
תשאלו את חבריו של מוטג'אבה טארשיז, אחד מ-20 כדורגלנים מקצוענים שנרצחו על ידי הממשל במהלך ההפגנות בתחילת ינואר באזור טהרן. טארשיז, לפי הדיווחים, ניסה להגן בגופו על אשתו, אך אנשי משמרות המהפכה ירו לעברם כדורים כה רבים עד שגם היא נהרגה. פיפ"א בחרה להתעלם לחלוטין מהרצח האכזרי.
ד"ר מוג'טאבה פורבאקש, שדר ספורט איראני, קרא לפיפ"א, ל-וועד האולימפי ולארגונים הבינלאומיים לצאת נגד הטבח שמבצע המשטר, שבו נרצחו ספורטאים רבים. אחרים, כמו אמרי חוסיין גהאדרזאדה, כדורגלן בן 19, עצורים ועומדים בפני עונש מוות או מאסר עולם. "המשטר נמצא במלחמה עם הדור הצעיר והאמיץ של איראן", הצהיר פורבאקש, "ואין לו כוונה לעצור עד שכולם ישתקו".
אם בפיפ"א היו מעוניינים באמת לסייע לשחקנים המקומיים, הם היו מכריזים כי את הנבחרת הרשמית תחליף נבחרת איראנית אלטרנטיבית, שחבריה יזכו למקלט מדיני בארה"ב. אך הארגון אפילו לא הגיב לדבריו של השדר; הוא לא הגיב ב-2022 כשחלוץ בשם אמיר רזה נאסר אזדאני נשלח ל-26 שנות מאסר בשל השתתפות במחאה, ולא הגיב לבקשות האזרחים להתייחס לטבח או לאיומי המשטר להחרים את המונדיאל.
לשם השוואה, כאשר סולימאן עובייד, המכונה "פלה הפלסטיני", נהרג בהפצצת צה"ל, אופ"א פרסמה הודעת ניחומים בחשבון ה-X הרשמי שלה. משפחות הכדורגלנים שנרצחו באיראן יכולות רק לחלום על יחס דומה.
כעת, כשנותרו 105 ימים למשחקה הראשון של איראן במונדיאל 2026, בפיפ"א מסתפקים ב"מעקב אחר ההתפתחויות". הארגון הזה, ככל הנראה, לא יעשה את הדבר הנכון - לא למען המונדיאל ובטח לא למען העם האיראני.