"זה סיפור אגדה, כמעט נס. איך אפשר בכלל להגיע מהליגה השנייה בנורבגיה ב-2017 עד לליגת האלופות…? אבל אני חושב שזה אפשרי… אם יש לך את המנטליות הנכונה ואתה עובד קשה לאורך זמן".
את המשפט הזה אמר ביורק מאנסוורק לסוכנות הידיעות AP לפני כמה חודשים. המאמן המנטלי של בודה גלימט התרגש אחרי שהקבוצה הבטיחה את מקומה בליגת האלופות, וכנראה לא ידע שסיפור האגדה עדיין רחוק מסיום.
אמש (שלישי) בודה גלימט ניצחה את אינטר 1:2 בסן סירו, השלימה 2:5 בסיכום המשחקים בפלייאוף של ליגת האלופות והדיחה את פיינליסטית העונה שעברה. היריבה בשמינית הגמר תהיה מנצ'סטר סיטי או ספורטינג ליסבון ואף אחד לא יוכל לדבר על "הגרלה קלה".
למאנסוורק, אותו אחד מקלישאת ה"מנטליות נכונה ועבודה קשה", יש הרבה מניות בסיפור ההצלחה. וכשמדברים על מנטליות נכונה, אצלו זה הרבה יותר מקלישאה.
סיום עגום של עונת 2016, עם שישה הפסדים בשבעה משחקים, סימן לבודה גלימט את הדרך לליגת המשנה בנורבגיה. בחורף הארוך והקר (עונת הכדורגל בנורבגיה היא "הפוכה") שקדם לעונת 2017, אולריק סאלטנס ישב בבית ובישל החלטה לפרוש מכדורגל.
בודה גלימט התחילה את העונה הבאה בצורה מזהירה ו"קרעה" את ליגת המשנה, אבל סאלטנס הרגיש שבגיל 27 הספיק לו מכדורגל. הקשר התמודד עם תשישות מנטלית ותחושת רתיעה מהענף. בנוסף, תקפו אותו כאבי בטן בלתי נגמרים והרופאים לא הצליחו לגבש דיאגנוזה.
עד ינואר 2022, פעל בעיר בודה שבצפון נורבגיה הבסיס המרכזי של חיל האוויר המקומי. במהלך המלחמה הקרה, הוא היה מהבסיסים החשובים ביותר במדינה, בשל מיקומו האסטרטגי, כ-80 ק"מ צפונית לחוג הקוטב הארקטי, סמוך לים הנורבגי ולגבול עם רוסיה.
אחרי שקבוצת הכדורגל המקומית ירדה ליגה, המנהל הספורטיבי, הובארד סקריאסן, חיפש תוספת לא שגרתית ומצא אותה באותו בסיס חיל אוויר: ביורן מאנסוורק, שהיה סגן מפקד טייסת F-16 עד 2013.
לטייס המנוסה לא היה שום קשר לכדורגל. הוא שירת בשני סבבים באפגניסטן בתחילת המילניום, והיה פעיל מאוד כשנאט"ו השתתפה במלחמה בלוב. "זו הייתה הפעם הראשונה שבה הפצצתי בפועל", הוא סיפר פעם. ב-2013 כאמור הפך לפנסיונר של צבא נורבגיה ובתוך כמה שנים הפך למהפכן בתחום האימון המנטלי. ואז הגיעה הפנייה מבודה גלימט.
לפני שהתחיל, הוא שאל את ראשי המועדון: "מה אם שחקן יגיד לי שהוא כבר לא רוצה לשחק כדורגל, או שהוא רוצה לעזוב? כי אם יהיה מצב כזה אני אתמוך בו. אתם מוכנים לקחת את הסיכון הזה?". הם השיבו בחיוב והוא קיבל את הג'וב.
אחד הפרויקטים הראשונים והמרכזיים של מאנסוורק בבודה גלימט, היה אותו אולריק סאלטנס. "הוא היה מתוסכל ועייף, וזה השפיע עליו גם פיזית", סיפר הטייס כמה שנים לאחר מכן, "מבחינתי היה קשר ברור בין האלמנט הנפשי לגופני".
השניים ניהלו שיחות רבות, חזרו לשורשים והעבודה המנטלית הצליחה. סאלטנס חזר ליהנות מכדורגל ועד היום הוא זוקף את רוב הקרדיט לעבודה עם מאנסוורק. את העונה סיים עם 13 כיבושים, כמות לא שגרתית לקשר מרכזי. "בתוך זמן קצר נעלמו הבעיות הגופניות", הסביר הטייס לשעבר, "הלחץ שהצטבר בגופו במשך שנים השפיע. אבל אולריק הגיב בצורה יוצאת דופן והבין את מצבו ועבד קשה מאוד. הוא חזר ליהנות מהמשחק ואז הגיע השחרור".
הסיפור של סאלטנס, שמוזכר שוב ושוב בתקשורת העולמית, נחשב להצלחה הראשונה של מאנסוורק בבודה גלימט. אבל יש גם את פטריק ברג. אביו של הקשר המצטיין, אוריאן ברג וסבו הרלד ברג הם אגדות בבודה ובצעירותו פטריק פשוט לא הצליח להתמודד עם הלחץ שכרוך בכניסה לנעליים שלהם. בקיץ 2017 הוא אפילו הודיע שהוא מתכוון לעזוב. השיחות עם מאנסוורק שינו את הכל.
בגיל 28, ברג הוא לא רק הקפטן של הקבוצה והבורג המרכזי שלה, אלא גם שחקן הרכב קבוע בנבחרת נורבגיה, כיום אחת הטובות בעולם. גם בסיפור ההצלחה הזה, לטייס בדימוס והמאמן המנטלי כיום, מניות מרכזיות. "אם מאנסוורק היה מגיע שנה מאוחר יותר, פטריק לא היה כאן היום", סיפר המאמן קייטיל קנוטסן לא מזמן.
בודה גלימט חזרה במהירות לליגה הבכירה בסוף עונת 2017 ואחרי עונת התאקלמות בינונית, טסה קדימה. בשש השנים האחרונות היא זכתה בארבע אליפויות ופעמיים סיימה כסגנית. במקביל השיגה תוצאות מזהירות באירופה, למשל 1:6 זכור נגד רומא של ז'וזה מוריניו. בעונה שעברה הפכה לקבוצה הנורבגית הראשונה שעולה לחצי גמר של מפעל אירופי (הליגה האירופית) והעונה, עוד לפני שסילקה את אינטר מליגת האלופות, היא ניצחה במפעל הקבוצות הגדול בעולם גם את מנצ'סטר סיטי ואתלטיקו מדריד.
הקרדיט על ההצלחה מודבק בעיקר לשחקנים ולמאמן המצטיין קייטיל קנוטסן, אבל מאז 2017 ההצלחה נזקפת גם לזכותו של המאמן המנטלי מאנסוורק. בתקשורת הספורט המערבית אוהבים סיפורים על קבוצות קטנות ולא בהכרח עשירות, שהצליחו בזכות "תהליך" - ומאנסוורק הוא קישוט ראוי לכתבות הקלישאה הלעוסות על מועדונים דוגמת בודה גלימט. "מהטסת מטוסי קרב F-16 לתכנון נפילתה של מנצ'סטר יונייטד", כתבו ב"טיימס" האנגלי לפני משחק בין הקבוצות בעונה שעברה.
מאנסוורק שינה מהיסוד את התרבות הקבוצתית בבודה. כשהגיע, נתקל בשקט מוחלט באסיפות: "שאלתי את השחקנים: 'למה אתם לא מדברים?' והם ענו שהם לא רגילים לזה". הוא עודד אותם לתת פידבק זה לזה וליצור שיח פתוח, לא "רק להקשיב" לצוות המקצועי.
מתוך ההבנה שחסרה אינטרקציה גם על המגרש, נולד רעיון "הטבעת": התקהלות קצרה אחרי ספיגת שער, ובהמשך גם אחרי שער זכות, כדי לתקן ולהתאפס יחד. בהשראת הרקע הצבאי שלו, מאנסוורק הדגיש את החשיבות שבהכרה בטעויות בלי האשמות. "חשוב להתאושש מהר ולהכיר בטעויות", אמר, "לא להאשים אחד את השני, אלא להבין שחייבים ללמוד מהסיטואציה. אנחנו הטייסים נתנו אחד לשני משוב כן, ישיר ומדויק. לא בזבזנו זמן. זה מה שרציתי שיקרה גם בין השחקנים".
במקביל הנהיג מדיטציה קבוצתית לפני כל אימון ושחקנים העידו שהתרגול המשותף חיזק אצלם את תחושת המחויבות, ושיפר את הריכוז וההתמודדות עם לחץ. האלמנט האחרון - התמודדות עם לחץ - הוא מוטיב מרכזי בעבודה שלו. לקראת המשחק מול מנצ'סטר סיטי בחודש שעבר, בו הנורבגים ניצחו את קבוצת המיליארדים של איחוד האמירויות 1:3, מאנסוורק סיפר ל-BBC: "הפילוסופיה שלנו היא לתרגל את אותו הדבר בכל יום, לא משנה מול מי אנחנו משחקים. ברגע שאנחנו מתחילים לשנות משהו, השחקנים מקבלים תחושה שזה משחק חשוב במיוחד או קשה במיוחד, ואז הלחץ משתלט. לכן אנחנו לא עושים שום דבר מיוחד".
בנורבגיה שמו של מאנסוורק ממש הולך לפניו: מומחה בניהול משברים, אשף ביצירת אחדות קבוצתית, מחלץ בכיר מהתרסקויות. הוא מחזיק בתפקיד רשמי בבנק המרכזי של נורבגיה, פרסם ספר שהפך לרב מכר מקומי, מרצה מבוקש. "טייס קרב עם נוסחת הצלחה", הייתה הכותרת של אחת הכתבות אודותיו. עכשיו גם בעולם הכדורגל לומדים להכיר אותו.