מרתון זה הרבה יותר מ־42 ק"מ. כל צעד הוא מבחן לא רק של סיבולת, שרירים וריאות, אלא של הגוף כולו ושל הדרך שבה הוא מתארגן להתמודד עם עומס מצטבר. אותו דפוס תנועה שחוזר על עצמו אלפי פעמים, תחת עומס פיזי, עצבי ומנטלי, חושף במהירות כל חוסר איזון קטן שבאימון קצר כמעט ואינו מורגש.
רוב הרצים משקיעים במה שקל למדוד: קילומטרים, קצב, דופק. אך הפוקוס על הדרך שבה הגוף ומערכת העצבים מתמודדים עם המאמץ חשוב לשמירה על ריצה יציבה לאורך המירוץ. לקראת מרתון בנק לאומי-תל אביב שיתקיים בשישי הקרוב, ערן דרמי, ראש תחום שיאצו ב־מכבי טבעי, מסביר מה באמת קורה לגוף לאורך הריצה ומשתף בתובנות ובכלים שיעזרו להגיע לקו הסיום חזק, מאוזן וחכם יותר.
לפני המרוץ
בשבועות שלפני המרוץ הגוף לא מתמודד רק עם עומס שרירי, אלא גם עם עומס עצבי. אימונים ארוכים, ציפייה למרוץ ולעיתים חוסר שינה משאירים את מערכת העצבים במצב של דריכות גבוהה. במצב כזה כאשר השרירים נוטים "להחזיק" יותר, טווחי התנועה עלולים להצטמצם, גם בלי כאב ברור. כאן נדרש שינוי מחשבתי קטן אך מהותי.
ההכנה למרתון היא לא רק חיזוק השרירים, אלא לאפשר להם עבודה מיטבית. טיפולים משלימים כמו שיאצו, טווינא ודיקור סיני אינם מיועדים רק להקלה מקומית, אלא להשפיע על האופן שבו הגוף כולו מתארגן. שיאצו פועל על ויסות מערכת העצבים והפחתת דריכות כללית, טווינא מאפשרת עבודה ממוקדת על אזורים עמוסים והחזרת תנועתיות, ודיקור סיני מוסיף איזון עצבי והורמונלי שתומך בוויסות ובהתאוששות. המטרה היא לא "לשחרר הכול", אלא לאפשר לגוף להגיע למרוץ מאוזן, זמין ולא מותש מראש.
במהלך המרוץ
במהלך המרוץ, בשלבים המתקדמים, העייפות אינה תמיד מתחילה ברגליים. אצל רבים היא מופיעה כבר קודם כל כעומס פנימי. הנשימה פחות חופשית, הריכוז מצטמצם ותחושת המאמץ עולה מהר מהצפוי. אלו אינם סימנים לחולשה, אלא לעומס על מערכת העצבים.
תמיכה במערכת העצבים בשלב ההכנה עשויה לסייע להתמודדות עם העומס הרב במהלך המרוץ. טיפ פשוט אחד, עם ביסוס מחקרי, הוא לתרגל נשימה מודעת לפני המירוץ כדי לעזור להעביר את מערכת העצבים ממצב של "הילחם או ברח" למצב רגוע ויעיל יותר.
אחרי המרוץ
אחרי המרוץ הגוף אינו רק עייף. הוא נמצא במצב של עוררות גבוהה גם לאחר שהמאמץ הסתיים. כאן רבים טועים כאשר הם בוחרים במנוחה מוחלטת וממושכת מדי או בניסיון "לפרק" את הגוף באמצעות עיסוי עמוק וכואב, מתיחות בכוח או חזרה מוקדמת מדי לאימונים. למעשה, הגוף זקוק קודם כול להורדת עומס הדרגתית.
ביומיים הראשונים אחרי המרוץ, מומלצת הליכה איטית ומודעת של 10-15 דקות, עם דגש על נשימה רגועה ותנועה רציפה, שמהווה כלי התאוששות משמעותי. טיפולים משלימים לאחר המרוץ פועלים על עיקרון: שיפור זרימת הדם הקשורה להפחתת נוקשות וכן לשיפור במצב הרוח.
חשוב לזכור- מרתון הוא לא רק מבחן של כוח וסיבולת, אלא של ויסות, הקשבה ואיכות ארגון הגוף תחת עומס. כאשר מתייחסים למערכת השרירים ולמערכת העצבים כיחידה אחת, הריצה הופכת לא רק ליעילה יותר, אלא גם לבריאה ובטוחה יותר לאורך זמן. לרוץ חזק חשוב, אבל לרוץ חכם, זה מה שעושה את ההבדל באמת.
ערן דרמי הוא ראש תחום שיאצו במכבי טבעי