גם המאמנים הזרים הכי מצליחים אצל מיטש גולדהאר במכבי תל אביב לא הצליחו לעשות לקהל של הקבוצה מה שרוני דיילה עשה לאוהדים תוך שבוע. בלי תארים, בלי הישגים דיילה הוא הגיבור העכשווי של היציעים. הקריאות בשמו, הטירוף כשהוא מגיע לעבר הקהל בתנועת האגרוף ושאגת "הקדימה" שהפכה לסימן היכר, הם משהו שצריך לבנות במשך תקופה ארוכה. אצל דיילה הקליק היה מהיר. זה כמובן קשור לסלידה הממושכת של האוהדים מז'ארקו לאזטיץ' אבל בטח שזו לא הסיבה היחידה. מכבי תל אביב חיכתה לדיילה והוא נחת בדיוק בזמן.
אבל רחוק מהשיגעון הזה על כר הדשא דיילה של קרית שלום הוא איש עבודה. איש רציני. אתמול באימון הבוקר כשהעוזרים שלו הטריפו את השחקנים במשחקוני הלחץ הוא לא עמד והשקיף מהצד אלא צעד לבד בין תחנות על כר הדשא מניח בקפדנות אביזרי אימון. הוא לא חיכה שמישהו יעשה את זה במקומו. ספר כל מטר לקראת מה שיבוא בהמשך האימון.
כבר באימון הראשון הבהיר דיילה לשחקנים שדברים הולכים להשתנות. שתפיסת העולם שלו היא הרבה ביחד, הרבה חברה. שהוא רוצה לבנות משפחה. כשאמרו לו שהשחקנים מגיעים שעה לפני אימון הוא ביקש להוסיף עוד חצי שעה להגעה. הצעד הבא היה לעבור על תפריט הארוחות של הקבוצה דיילה מחשיב מאוד תזונה נכונה ואת העוגיות הוא הוריד מהתפריט מייד.
השחקנים היו יכולים לחשוב שהגיע רס"ר חדש לקרית שלום, אבל אז באחד האימונים בשבוע שעבר הם גילו משהו אחר. דיילה הסביר תרגיל התקפה. הוא מאוד רוצה כדורגל אופנסיבי וכשהשחקנים לא ביצעו את התרגיל ההתקפי בדיוק כמו שביקש הוא שרק להפסקת האימון. שריקה של מאמן שמפסיקה אימון מלווה בדרך כלל בצעקות, הסברים והמחשה מה לא היה טוב אבל דיילה לא מונע כנראה מאגו ומייד כשראה שהתרגיל שביצעו השחקנים הצליח, אפילו שהוא לא היה 100 אחוז לפי הדרישה שלו, הוא התנצל, ביקש סליחה צעק באנגלית "סורי" וביטל את השריקה של עצמו. זה היה מהלך שקנה את הלבבות של השחקנים. הם הבינו שלפניהם קודם בן אדם עוד לפני המאמן.
רחוק מאוד מהקור הנורבגי, דיילה בחר למקם את ביתו במרבייה בדרום ספרד, מקום בו מכבי תל אביב ערכה פעם מחנה אימונים עם רובי קין. השבוע החמים שקידם את פניו בסוף חודש ינואר כאן בישראל העלה חיוך גדול על פניו. הוא עזב את הקור הנורבגי במכוון וגם אם הוא עובד בכל רחבי העולם מאז, הבית הקבוע שלו הוא בחלק הדרומי של ספרד. קודם בגלל מזג האוויר. זו הסיבה ששמח לגלות את החורף הישראלי הנעים כל כך אצלנו.
כמעט כל בוקר תמצאו אותו עושה הליכה על חוף הים של תל אביב, בדרך כלל לצידו אחד מעוזריו קנת' דוקאן. שניהם גומעים קילומטרים. מי שמזהה אותו מבקש להחליף מילה. דיילה מגלה סימפטיה. עוצר, מקשיב קצת וממשיך הלאה בדרכו.
בבית יש לו דור המשך אבל לא בכדורגל. שתי הבנות הגדולות כדורידניות מצטיינות במדי נבחרת נורבגיה. שתיהן משחקות בליגה ההונגרית, אחת הליגות הטובות באירופה, כזו שגם משלמת סכומים נאים לשחקניות. דיילה מעריץ של הבנות שלו. החודשים האחרונים בבית אחרי סיום דרכו באטלנטה איפשרו לו ללוות אותן באליפות האחרונה בה זכתה נבחרת נורבגיה.
אתמול במסיבת העיתונאים בקרית שלום הוא ביקש מדובר מכבי תל אביב עופר רונן לא לתרגם עבורו מעברית לאנגלית את הדברים של עידו שחר, שישב לצידו. המאמנים הזרים תמיד קיבלו תרגום סימולטני מרונן. יכול להיות שבחר לקרוא את זה בהמשך כשהם יתורגמו לו מהאתרים, יכול להיות שלא רצה שמשהו יפריע ויסיח את דעתו של השחקן שלו שענה לשאלות העיתונאים. כשנשאל לאחר מכן איך נשמעת בעיניו העברית, האם מנגינת השפה שלנו ערבה לאוזנו השיב שהעברית נשמעת לו מאוד מעניינת ושאולי בהמשך הוא גם יידע להבין מה אומרים.
זו רק תחילת הדרך של דיילה בישראל. שבוע אחד הוא במכבי תל אביב. לאן זה יוביל בעונה הבאה ואם ישאר עוד מוקדם לדעת, מה שבטוח עד כה זה נראה כמו שידוך מושלם. מכבי תל אביב הייתה צריכה את דיילה ויכול להיות שגם הוא היה צריך אותה.
הערב מול מכבי בני ריינה (20:00, ספורט4) ימשך המסע שהחל בשבוע שעבר במשחקו הראשון. פחות מניצחון לא יתקבל על הדעת. בכל מקרה גם אחריו הפנים יהיו לאתגר הגדול והאמיתי בית"ר ירושלים בטדי בשבוע הבא.