איל ברקוביץ' טען השבוע בתכנית שלו עם אראל סג"ל שהוא קינא בחיים רביבו, ובתכנית הספורט של רדיו 103FM הגיב רביבו לדברים.
"לא היה לי את זה", אמר. "מגיל ילדים תמיד הצלחתי, אני הייתי זה שמקנאים בו. אף פעם לא הייתי במרדף אחרי מישהו. אם היה מישהו מעלי, כן יש קנאה ספורטיבית. מה שאומר איל זה דבר טוב - אנשים מסתכלים על זה בצורה לא נכונה. זה דבר מצוין. בזה שהוא מקנא במישהו שיצא לפניו לאירופה, זה רק נותן לו דרייב הרבה יותר גדול לעשות את הדברים כמה שיותר טוב כדי לצאת גם הוא. אני במזל יצאתי לפני איל ברקוביץ' לאירופה, הוא יכול היה לצאת לפני, אבל היה לי חלום לצאת לליגה הספרדית".
ערן זהבי אמר על דברי חברו לפאנל: "זה לא שחצני בכלל, הוא גדל ככוכב-על מהיום שהוא הגיע למגרשי הכדורגל ועד הפרישה. הוא הגשים את כל החלומות שלו. אני מסכים גם עם איל - זו תכונה לגיטימית, זו קנאה טובה, זה דחף אותו קדימה. הוא לא רצה שלחיים יהיה רע. אני הייתי רואה שחקנים ומקנא שאני גם רוצה - בחיים, באיל, באיציק זוהר, יוסי אבוקסיס, יוסי בניון, אבל קינאתי בקטע של - אני מת להיות שם. זה דחף אותי קדימה".
זהבי הסביר ואמר: "קנאה ספורטיבית זה דבר מצוין שחייב להיות. בשנה שעברה ישבתי על הספסל ודור תורג'מן שיחק. ברור שיש לי קנאה ספורטיבית ואני רוצה להיות על המגרש, אבל צריך להוכיח על הדשא, באימונים ובמשחקים, שאתה צריך לקחת את העמדה הזאת. יש דברים שאי אפשר לשלוט בהם. היה דיון סביב זה ורחשים כל הזמן. אנשים לא הבינו - אני תמיד רציתי שהקבוצה תנצח. לא רציתי שדור תורג'מן ייתן שלושער כל משחק, כי אז אין לי סיכוי לשחק, אבל אף פעם לא רציתי שהוא ייכשל או שהקבוצה תפסיד. אם הקבוצה מפסידה, כל הכישלון הזה מוריד אותי עוד יותר. זה בסדר לקנא, אבל לא בצורה אישית שפוגעת במועדון".