דני אבדיה חווה הלילה (בין שלישי לרביעי) חזרה כואבת לוושינגטון - העיר בה בילה את קריירת ה-NBA שלו לפני הטרייד לפורטלנד - כשהפסיד עם הבלייזרס 115:111 לאחת הקבוצות החלשות בליגה. הישראלי סיים עם 17 נקודות, 12 ריבאונדים וגם 6 איבודים, ולא הצליח לקטוע רצף של שלושה הפסדים.
בסיום המשחק, השיב כוכב הבלייזרס לשאלת וואלה על החזרה לוושינגטון בכלל והקהל הישראלי בפרט: "אני קודם כל שמח לראות את הישראלים ואת הקהל שהגיע לתמוך בי. זה לא מובן מאליו. הלב והנשמה שלי עם כולם, לחבק ולתמוך - זה מרגש. זה מרגש שיש כזה קהל מאחוריך. אני מנסה לייצג, לעשות הכי טוב שאני יכול על המגרש ומחוצה לו".
לשאלת וואלה על האפשרות שייבחר למשחק האולסטאר: "אני לא חושב על זה במאה אחוז שזה יקרה. ברור שזה משהו שירגש אותי, וזה בהחלט יכול להיות אחד היעדים שלי - להיות השחקן הכי טוב שאני יכול להיות. להגיע לאולסטאר זה משהו חסר תקדים, אבל כרגע אני ממוקד בלנצח, לשפר את הקבוצה ולהביא אותה למקומות טובים וגבוהים. זה סדר העדיפויות שלי. אם האולסטאר יגיע - זה בונוס. אני שמח שאנשים מאמינים בזה".
"אני עדיין בתהליך חזרה, לחזור מפציעת גב זה לא פשוט", הוסיף אבדיה. "אתה תמיד קצת זהיר עם התנועות שלך, אבל אני מנסה לעשות כל מה שאני יכול. אני משתדל להיות כמה שיותר אגרסיבי. אני אהיה טוב יותר, ואני סומך לגמרי על הצוות הרפואי".
על המסר מהצוות המקצועי: "הם יודעים שאנחנו יכולים להיות טובים יותר, וגם אנחנו יודעים את זה. לא היה הרבה דיבור. אין באמת צורך לנתח את המשחק הזה יותר מדי - פשוט לשים אותו מאחורינו, ללמוד ולהשתפר".
על החזרה לוושינגטון והתחושות: "אני מרגיש שזה היה יותר רגוע. בפעם הראשונה שחזרתי לכאן זה היה יותר רגשי, אבל היום אני מרגיש שמצאתי בית בפורטלנד ואני רגיל לזה. וושינגטון היא זיכרון טוב, אבל זה לא משנה את הדרך שבה אני משחק או ניגש למשחק. זה אותו דבר בכל אולם".
על המפגש עם סגל כמעט חדש לגמרי של וושינגטון: "כן, הרבה השתנה. הם הלכו לכיוון של בנייה מחדש, יש להם שחקנים צעירים ומוכשרים ואני שמח בשבילם. אני מאחל להם בהצלחה, מעבר לזה אין לי יותר מדי מה להוסיף".
על היכולת האישית אחרי הפציעה: "הם שיחקו טוב. אני הרגשתי שלא הייתי חופשי לגמרי בתנועות שלי. לחזור מפציעה זה לא קל, ובמיוחד אחרי כמה משחקים שלא הייתי בהם. היה לי היום פחות קצב. אני שמח שלפחות שיחקתי וראיתי את כל האנשים שמסביבי שתומכים בי ואת הקהל שהגיע לעודד. מעבר לזה - המשחק הזה כבר מאחוריי".
על הטרייד שהיה, נשמעו צעקות מהקהל כאילו "וושינגטון הפסידה": "קודם כול זה עצוב, אבל אני לא חושב שמישהו הפסיד או ניצח. אני מצאתי בית חם ואוהב שמאמין בי ותומך בי, והם מצאו את השחקנים שהם רוצים להמשיך ולפתח. הכול בסדר. זה קרה בעבר וזה יקרה גם בעתיד - אני יכול רק ליהנות מזה".