המחאות נגד השלטון באיראן, ורצח האזרחים ההמוני שמבצע משטר האייתולות, ממשיכים להשפיע באופן ישיר על עולם הספורט המקומי. עשרות ספורטאים וספורטאי עבר מצאו את מותם בידי חיילי משמרות המהפכה ובינתיים זרים בליגת הכדורגל המקומית נמלטים.
חמשת הזרים של ספהאן - קבוצת פאר במונחים מקומיים - אנזו קריבלי (צרפת), איבן סאנצ'ס (ספרד), ריקרדו אלבש (פורטוגל), גיורגי גבלסיאני (גאורגיה) ו-והדאט חנונוב (טג'יקיסטן) לא נמצאים עם הקבוצה. כמה מהם כלל לא חזרו אחרי הפגרה, ואחרים פשוט ברחו. קריבלי עוד הספיק לשחק לפני כמה ימים, אבל לפי דיווחים, מיהר לעזוב את איראן אתמול.
בסוף השבוע ארבעה מחברי הצוות המקצועי בטרקטור - אחד ממועדוני הפאר של איראן - ביטלו את חוזיהם והחלו בהכנות לעזוב את המדינה. שלושה מהם קרואטים והרביעי סלובני. מדובר בחברי הצוות של המאמן הראשי דרגאן סקוצ'יץ', שבינתיים לא הודיע על עזיבה. בשבוע שעבר טרקטור לא התייצבה למשחק גביע בגלל שכל הקרואטים שלה - חברי צוות האימון ושלושה שחקנים - סירבו לצאת מבתיהם בתבריז בשל אזהרה של שגרירות קרואטיה.
גם נונו מוראיש, עוזרו של ריקרדו סה פינטו באסתגלל, ביטל את חוזהו. לפני יומיים הודיע משרד החוץ של פורטוגל שהוא סוגר זמנית את השגרירות בטהראן ומוראיש - כדורגלן עבר בצ'לסי ונבחרת פורטוגל הצעירה - החליט שזה הזמן הנכון לצאת מהמדינה.
עוד לפני ששגרירות פורטוגל נסגרה, מאמן אסטגלל, ריקרדו סה פינטו, הגיע אליה לפני כמה ימים כדי שיוכל לתקשר עם העולם. לכדורגלן העבר שרשם 45 הופעות בנבחרת פורטוגל, זו קדנציה שנייה כמאמן קבוצת הפאר האיראנית. הוא סיפר שהוא מתקשה לתקשר עם העולם החיצון ושחלק מהשחקנים הזרים של הקבוצה ברחו מאיראן, אבל הדגיש שבשלב זה אינו מתכוון לעזוב את תפקידו.
לדבריו, הוא נאלץ להגיע לשגרירות לאחר שנותר ללא אינטרנט או קליטה סלולרית. סה פינטו פרסם סרטון באינסטגרם ובו תיאר את המצב כפי שהוא חווה אותו מקרוב, תוך שהוא מודה לצוות השגרירות על הסיוע שהוא מקבל.
"השעה בערך 20:30, טהראן, אני בשגרירות פורטוגל. הכל נראה לכאורה שקט, יש אנשים ברחוב, מכוניות נוסעות, בקיצור... הייתי חייב לבוא לכאן כי לא היה לי אינטרנט, לא הייתה לי קליטה בטלפון, אני מנותק. בנדיבות רבה, הנציג שלנו אנדרה אוליביירה, שעומד בראש השגרירות, היה יוצא מן הכלל בעזרה שהוא נתן, הן לי והן לצוות המקצועי שלי, בכל מה שאנחנו צריכים. אנחנו מודאגים, אבל בטוחים".
הפורטוגלי בן ה-53 המשיך: "יש שחקנים שנאלצו לעזוב, שלא הרגישו בנוח, וגם אנשים מהצוות המקצועי שלי. אבל יש שחקנים איראנים שלא יכולים לצאת מכאן ושלא יכולים להשאיר את המשפחות שלהם".
הוא סיפר כי הוכנו "תוכניות חירום" למקרה של החמרה, והבהיר שהוא חושש מהתפתחות שתגלוש לעימות רחב יותר: "הייתי רוצה לא לחזות במלחמה בתקופה הזאת, שוב, כי כבר הייתי פה ממש כשהכל התחיל, אחר כך זה נרגע ועכשיו שוב... אבל יש לי גם אחריות מקצועית".
לצד חוסר הוודאות, סה פינטו הדגיש: "אני מרגיש מחויב להמשיך כאן, להעביר אימונים לקבוצה שלי ולהבין מה התנאים לעבודה. בשלב הזה קשה לי לעזוב, ואני מקווה שהכל ייפתר בצורה הטובה ביותר".
אחד הנרצחים במחאות היה אמיר חוסיין מוחמדזאדה, כדורגלן בן 18 מקבוצת הנוער של דלוואראפראז טהראן, שנהרג מירי ישיר של כוחות הדיכוי במהלך המחאות.
כדורגלן נבחרת איראן לשעבר, מילאד זנידפור, כתב בנושא: "לאחר הפשע הזה, וברקע שתיקה תקשורתית מוחלטת, בנו עבור אמיר חוסיין תיק מפוברק. את גופתו חסרת החיים מסרו למשפחה רק בתנאי שיצהירו שהוא היה חבר בכוחות הבסיג'. על המשפחה הופעלו לחצים ואיומים כדי לשתוק ולא להביע כל מחאה".
העדות של זנידפור על מה שעבר על אמיר חוסיין ועל משפחתו היא דוגמה אחת מני רבות לעדויות שנשמעות בימים אלה. הרפובליקה האסלאמית, באופן שיטתי, באמצעות לחץ, איומים ולקיחת גופות ההרוגים כבני ערובה, מאלצת משפחות להציג את ילדיהן המפגינים כחברי בסיג' ולקבור אותם כ"שהידים".
ב"איראן אינטרנשיונל" כתבו: "האירוע הזה הוא ביטוי מובהק למדיניות שבה המשטר לא רק נוטל את חיי מתנגדיו, אלא גם משתלט על זהותם ומורשתם. יש פה טקטיקה פסיכולוגית מורכבת שבמסגרתה לאחר רצח מפגינים, משטרים מדכאים מעמידים פני אבלים ומנסים להפקיע את מורשתם לטובת המערכת. מטרת ההצגה היא למנוע מהמתנגד להפוך לאייקון מעורר השראה".
עוד הוסיפו באתר שמזוהה עם האופוזיציה למשטר: "לרפובליקה האסלאמית היסטוריה ארוכה ואפלה של חטיפת גופות מפגינים והפקעת שמותיהם לטובת מכונת התעמולה שלה. המשטר לא רק נוטל את חיי מתנגדיו, אלא גם, בחוצפה גמורה, מנסה להפקיע את שמם לטובת השלטון. אך התסריט המטעה הזה קרס לנוכח אומץ לבו של אביו, שבמהלך טקס הלוויה צעק: 'הבן שלי לא היה בסיג'!'. הזעקה הזו לא רק סיכלה את תוכנית המשטר, אלא הפכה לסמל של עמידת משפחות שדורשות צדק מול זיוף האמת".