אופק מליקה ביצע אמש (רביעי) את אחת מההדיפות הקשות ביותר של שוער כדורגל בפנדלים, כשהתעופף לעבר כדור שבעט לעברו לירן רוטמן. הכדור היה בחצי גובה, מדויק אל פינת השער, ומליקה במאמץ עילאי הצליח להגיע אליו. זה גם הרגע שבו נמנעה הדחתה של מכבי תל אביב מגביע המדינה.
השוער הצעיר, בן למשפחת שוערים, הפך לגיבור ניצחונה של קבוצתו בשמינית הגמר, לאחר ש־120 הדקות הסתיימו בשיוויון 1:1. הפועל לא ניצלה במהלכן את יתרונה המיספרי החל מהדקה ה־65, שבה הורחק מגן הצהובים, רוי רביבו. עובדה זו, וגם היתרון 3:4 שהשיגה בבעיטות ההכרעה מהנקודה הלבנה, לא שינו את פניו של הדרבי שזה שנים רבות מהווה מיכשול בלתי עביר לאדומים מתל אביב.
שתי הקבוצות השקיעו מאמץ עצום בשעתיים של כדורגל, ולאחר הרחקתו של רביבו תקפה הפועל, אך פעם אחר פעם נהדפה בידי הגנת מכבי. מכיוון שהתוצאה לא השתנתה עד לשריקת הסיום, קיבלנו דרמה המאפיינת בעיטות הכרעה מהנקודה הלבנה. שיאן היה בבעיטה החמישית של שחקן הפועל, רוטמן, שאותה תיארתי כבר בתחילתו של הטור.
שוער הפועל תל אביב, אסף צור, תרם עבורה תרומה משמעותית כשהדף באותו דו קרב את בעיטתו של עלי קמארה. הוא לא ידע שאחריו יעשה זאת גם אופק מליקה, איש המשחק והחתום יותר מכל על ניצחון הצהובים. אני חוזר אליו מפני שבדרך כלל נמצאים בכותרות מבקיעי השערים. אתמול בשעת ערב מאוחרת מאד הגיע תורו של אופק. בדקה ה־117 הוא הדף בקושי רב בעיטת המשך מקרוב של רוטמן, במה שניתן לומר חזרה גנרלית על מה שקרה אחר כך ביניהם מהנקודה הלבנה. כשמגיעים להכרעה בפנדלים זו ההזדמנות הגדולה של השוערים. אם יספגו, אף אחד לא יבוא אליהם בטענות. אך די בהצלה אחת כדי שישאו אותם על הכתפיים.
הפועל תל אביב ירדה מהמגרש מאוכזבת עד מאד אולם הוכיחה שיש לה מה להציג בליגה שלנו, שעדיין רחוקה מאד מסיומה.