לילה היסטורי בכדורסל התיכונים באריזונה: אדריאן "אייס" סטאבס, הגארד של תיכון מאריבייל מפיניקס, קלע 100 נקודות במשחק חוץ ביומה ושבר את שיא הנקודות למשחק בודד במדינה. סטאבס עשה זאת בניצחון חד-צדדי במיוחד של קבוצתו, 25:109 על תיכון קופה, ומדהים מכל: ההישג הנדיר הושלם תוך שלושה רבעים בלבד, בלי דקה אחת ברבע הרביעי.
סטאבס נכנס למשחק כשהוא כבר מסומן כסקורר מוביל, עם 25 נקודות למשחק, אבל מה שקרה ביומה היה יוצא מגדר הרגיל: הוא פתח בטירוף מוחלט, קלע 35 נקודות כבר ברבע הראשון, ולחדרי ההלבשה ירד עם 70 נקודות (!). "זה אומר בשבילי הכול. כל העבודה הקשה והזמן שהשקעתי כדי להגיע לרגע הזה. זו תחושה מאוד סוריאליסטית", אמר בסיום. "המאמן נתן לי אור ירוק, ונתתי גז".
צפו במופע הנדיר
ברבע השלישי הוא הוסיף עוד 30 נקודות והגיע ל-100, ואז ירד לספסל. בעיניו, זה אפילו היה יכול להיגמר במספרים משוגעים עוד יותר. "אני חושב שבהחלט יכולתי להגיע ל-125 או 130, בטוח", אמר - אבל מיד החזיר את הפוקוס לקבוצה. "כולם היו מאוד לא אנוכיים, פשוט נתנו לי את הכדור, נתנו את כל המאמץ שיש להם. החברים שלי כל הזמן אמרו לי שאני בקצב, המשיכו לתת לי את הכדור, אז אמרתי לעצמי: אם הם איתי בזה - אני איתם. בלעדיהם זה לא היה אפשרי".
מאמנו, ג'רמי סמית', נשמע לא פחות המום מהמספרים. "ראינו אותו מתחמם לא מעט פעמים", אמר. "אבל 70 נקודות במחצית? בחיים לא ראיתי דבר כזה. זה היה מגוחך". סמית' גם הסביר שהשיא לא נחת במקרה: לפני העונה, הציבו בקבוצה מטרות קבוצתיות ואישיות, ואחת מהן הייתה לעקוף את השיא של ניקו מאניון (57 נקודות בליגת 6A). "הילד הזה לא מפסיק להדהים אותי. הרצון שלו לנצח, הלחימה והקשיחות - ברמה שאין לה מתחרים", הוסיף המאמן.
סטאבס שבר את שיא אריזונה הכללי שעמד על 75 נקודות במשחק בודד, אי שם בשנות ה-60. היריבה ניסתה לבצע חילופים בהגנה, שינתה את השיטה, עברה לבוקס אנד וואן (אישית על סטאבס, איזורית על כל היתר) - אבל כלום לא עבד. כוכב היריבה קלע מכל נקודה על המגרש (שש שלשות, 16 מ-23 מהעונשין), וכששתי הקבוצות ירדו לחדרי ההלבשה במחצית, הוא נותר על הפרקט והמשיך להתאמן על זריקות מהקו.
The official scorebook from Adrian Stubbs' 100-point performance at Maryvale. ??
— MaxPreps (@MaxPreps) January 14, 2026
Full story ⬇️https://t.co/TKCIPSqBxX pic.twitter.com/mzdmNRCRr8
בסיום, לצד ההתרגשות והחגיגות, סטאבס נשמע בעיקר אסיר תודה. "אני חי ומת בשביל החבר'ה האלה. הם הכול בשבילי. הסיבה שאני מגיע לבית הספר והסיבה שאני מגיע לאימון - הם מרימים אותי גם כשאני למטה", אמר.