גבר החלומות: האופי של דקלן רייס סוחף את ארסנל לגבהים חדשים

דקלן רייס מכיר את זוגתו לורן פרייר מאז 2014, כשהשניים עוד היו בבית הספר ביחד. היא היתה איתו אחרי ששוחרר מצ'לסי כי היה קטן לגילו ("לא הייתי מספיק פיזי" סיפר בראיון מאוחר יותר כקשר מאוד פיזי בגובה 1.88 מטר), היא ליוותה אותו כשהלך למבחנים בפולהאם והיתה לצידו כשחתם בווסטהאם. השניים שמרו על פרטיות וכמעט לא נחשפו לציבור, כי בניגוד לבני דורו (הוא יחגוג 27 בשבוע הבא) לא חשוב לו להראות כמה טוב הוא חי באינסטגרם.

לצערו, צלמי הפפראצי לא כל כך מתעניינים בפרטיות של הזוג וב-2024 פרסמו תמונות שלו ושל זוגתו אחרי לידת בנם ג'וד. התגובות לדמותה של לורן אחרי הריונה היו דוחות. "דקלן ספורטאי מקצועי חתיך, הוא יכול להשיג הרבה יותר טוב ממנה", כתבו "אוהדים" על התמונות שלהם. "דקלן צריך שדרוג", הוסיפו טרולים רעילים. המצב הפך לכל כך גרוע שאנשי חסרי חיים הגיעו לחשבון האינסטגרם הפרטי של לורן והשמיצו אותה ואת הגוף שלה. "את לא חומר להיות WAG" כתבו על הפוסטים שלה. המצב היה כל כך גרוע עד שלורן מחקה את כל התמונות מהרשתות החברתיות שלה.

דקלן יצא להגנתה של לורן באופן מיידי - ברשתות החברתיות, בסרטונים שהופצו לכל עבר ואפילו במסיבות עיתונאים. "לורן היא אהבת חיי, היא היתה שם עבורי ולצידי כשהייתי כלום", אמר. "אין אף אחת טובה יותר עבורי ממנה. היא תמיד היתה שם בשבילי, ברגעים הכי קשים. אני לא צריך שדרוג, היא כל מה שאני רוצה בחיים".

רייס לא רק הגן על זוגתו מפני אוהדים רעילים, הוא גם חשף פגיעות ורגישות ש"גבר-גבר" כמו קשר נבחרת אנגליה "לא אמור" לחשוף. וזו גם לא פעם אחרונה שהוא נחשף כמי שצריך תמיכה וביטחון עצמי לנסות דברים. אחרי אחד משיאי הקריירה שלו, כשכבש צמד מול ריאל מדריד בבעיטות חופשיות ברבע גמר ליגת האלופות, עמד מול המצלמות וסיפר שהיה צריך "אומץ" כדי לנסות את הבעיטות החופשיות האלה מול אחת הקבוצות הטובות באירופה. "יש לי את היכולת לעשות זאת, אבל זה עניין של ביטחון עצמי ואני תמיד צריך להזכיר לעצמי שאני יכול לעשות את זה".

זה היה וידוי מדהים משחקן שנרכש ביותר מ-100 מיליון ליש"ט, הוביל את ווסטהאם לתואר ראשון ב-43 שנים, נחשב לשחקן הרכב קבוע בנבחרת אנגליה ומוכר כאחד מהקשרים הטובים ביותר בעולם. שחקן כזה צריך להזכיר לעצמו שהוא צריך למצוא את האומץ ואת הביטחון העצמי כדי "לעשות את זה", ועוד מול מצלמות הטלוויזיה? אירוע די נדיר. אבל זה מלמד יותר מהכל על הביטחון העצמי העמוק שמחזיק את כל הדמות הזו של דקלן רייס, וזה מה שהופך את ארסנל לקבוצה כל כך חזקה בשנים האחרונות.

רייס, אחד המנהיגים בחדר ההלבשה של ארסנל - שהתמלא באופן מכוון על ידי מיקל ארטטה במנהיגים וקפטנים של נבחרות ונבחרות צעירות - לא צריך את סרט הקפטן כדי להשפיע בצורה חיובית על חבריו לקבוצה עם מוסר העבודה שלו, המקצוענות, ההתנהלות הרגועה וגם הפגיעות והרגישות. "מוקדם יותר בקריירה שלי הורידו אותי מהמגרש פעמיים בגלל איך ששיחקתי", סיפר בראיון ל-Soccer Bible. "חטפתי צעקות מהמאמן. הרגעים הללו היו קשוחים אבל הכרחיים לצמיחה שלי. הם לימדו אותי איך להתמודד עם ביקורת ולחזור חזק יותר. בכדורגל אתה צריך לדעת לספוג ולא לקחת דברים אישית. אלו בדיוק החוויות שעיצבו אותי כשחקן ואדם שאני היום".

המנטרה של רייס בקריירה, שחבריו לקבוצה אימצו, גם היא פשוטה: "אנחנו פשוט צריכים לעבוד קשה, להישאר צנועים ולהשתפר". במשחקים הוא לא רק מתמקד בעבודה שלו, הוא מדבר רבות על כך שתפקידו כקשר הוא לשפר את התקשורת בין כל השחקנים. וכשחבר שלו לקבוצה צריך חיפוי בהגנה הוא שם, אבל רייס גם יהיה השחקן שייתן ספרינט בכל הכוח כדי שלחבר אחר עם הכדור תהיה אופציית מסירה טובה קדימה.

וכמו שיצא להגנה ציבורית על בת זוגתו, רייס הוא תמיד הראשון שמגן על חבריו לקבוצה. אם זה קאי האברץ, מרטין אודגור או ויקטור יוקרס, אם חבר לקבוצה סופג ביקורות מהתקשורת או מהאוהדים של ארסנל, רייס הוא הראשון שיצא להגנתו - כמו שהוא הראשון להגיע לכדור שחבר לקבוצה איבד.

אחרי המשחק מול בורנמות' בו כבש צמד הוא נשאל לגבי העובדה שיוקרס מתקשה לכבוש. רייס ענה כמו שהוא יודע לענות. בכנות: "קשוח לו כרגע, אבל זה בגלל שתמיד יש עליו שני בלמים, הם ממש עליו. הוא חייב להשתמש בכוח שלו ובעוצמות שלו כל הזמן ועושה כל מה שהוא יכול כדי לעזור לקבוצה. אני רואה את הבחור כל יום באימונים, אני רואה את יכולת הסיומת שלו. אני אומר לכם, כשיהיה לו קצת שטח, הוא יבקיע מלא. סמכו עליי. הוא עושה עבורנו עבודה ואני לא יודע איפה היינו בלעדיו".

רייס, דרך אגב, צודק. לרייס היה שטח מולו לכבוש את השער השני של ארסנל בעיקר בגלל שיוקרס "לקח" ארבעה בלמים איתו. יוקרס לא היה יכול לעשות כלום בעצמו עם הכדור אבל הוא פינה שטח לחבריו לקבוצה. לקראת המשחק של ארסנל מול ליברפול (22:00, ספורט1) - קבוצה שארטטה תמיד מתקשה מולה - ארסנל צריכה יותר מתמיד את היכולת של רייס לתקן טעויות עבר ולהשתפר, את הביטחון העצמי העמוק שלו בעצמו ובחבריו לקבוצה. ובעיקר את המנהיגות שלו.