ספורטאים איראניים, בעבר ובהווה, התייחסו בימים האחרונים למחאות העממיות ברחבי המדינה. גם אלו שנזהרו מלבקר את השלטונות, כן הביעו תמיכה באזרחים שקורסים תחת הנטל הכלכלי.
בהמן טייבי, מתאבק עבר בנבחרת איראן, פרסם פוסט חריף: "אתם כבר לא יכולים להדביק לאנשים המוחים האלה תווית של בוגדים ומתפרעים. הכאב של העם הזה הוא משותף. חוסר היעילות וחוסר הכשירות שלכם בניהול המדינה ניכרים לחלוטין. המחירים עולים מיום ליום ואנחנו נעשים עניים יותר בכל יום שעובר. כל הסיסמאות, ההבטחות וההתפארויות שלכם הן אוויר. אין שום מקום בהיסטוריה שבו ראינו מדינה כל כך עשירה, ועדיין ענייה בצורה כזו".
טייבי הוסיף: "המשחק כבר נגמר מזמן, אבל אתם עדיין לא קיבלתם את ההפסד. התפארות בכוח, ובסמכות לא תרפא את הפצעים שלנו. בבקשה תעזבו את מגרש המשחקים. רבים מקובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות לא מסוגלים אפילו לשלוט בשלפוחית השתן שלהם, אז מה הם מבינים בשליטה בבעיות המדינה? אם מחאה נגד חוסר הכשירות שלכם נקראת 'התפרעות' - כולנו מתפרעים".
כדורגלן העבר, מוחמד חאכפור, שצבר 50 הופעות בנבחרת איראן ושיחק איתה במונדיאל 1998, פרסם פוסט באינסטגרם וכתב: "העם לא יצא לרחובות בשביל כאוס, הוא יצא כי כבר לא נשאר לו מה להפסיד מלבד הכבוד שלו. זה לא עם רגיל, יש לו שורשים; באדמה, בהיסטוריה, בסבל שהוא נשא במשך מאות שנים בכבוד. אבל שום שורש לא אמור להירמס לנצח. המחאה מגיעה מבטן רעבה, מכיס ריק, מצלחת שהולכת וקטנה בכל יום, ומקול שכל פעם התעלמו ממנו. הזעקה הזו היא זעקת לחם, זעקת כבוד. קערת הסבל מתמלאת עד שהיא נשפכת כשכבר אין דרך להישמע".
חאכפור הוסיף: "העם האיראני הוא עם מכובד. האנשים עבדו, התאפקו, בנו, קיוו… אבל גם התקווה, אם משפילים אותה שוב ושוב, יום אחד נעצרת ושואלת: 'עד מתי?'. צריך לומר בלי מסכות: המצב הזה אינו הוגן. שום אומה לא צריכה להילחם כדי להישאר בחיים. שום עם לא צריך לחוש את העוני עד העצם ואז עדיין להיות מואשם בכך שהוא מוחה. זה קול של עם שרק רוצה חיים מכובדים. וההיסטוריה תמיד הראתה: כשעם קם, זה אומר שכל הדרכים האחרות נסגרו".
מהדי טארמי, קפטן נבחרת איראן בכדורגל שעבר בקיץ האחרון מאינטר לאולימפיאקוס, פרסם סטורי שבו כתב: "מהו הפתרון שיש לאחראים לבעיות של העם? הם צריכים לשמוע את קול האנשים ולהשיב לדאגות של העם האציל של איראן. בזמן שהעולם נכנס לשנת 2026, המצב הכלכלי של העם האיראני אינו טוב בשום אופן. ככל שהדולר מתייקר, העם נעשה עני יותר".
חשמת מוהאג'ראני, אגדת כדורגל באיראן, שכמאמן העלה את הנבחרת למונדיאל הראשון בתולדותיה ב-1978, כתב: "שנים למדתי שניצחון בלי העם אין לו משמעות. היום גם אני עומד לצד העם האמיץ של איראן. באמונה באיראן חופשית, גאה ושייכת לכולם".