מליניאק: "למדנו ממנו". סג"ל: "מעבר לספורט": עולם התקשורת נפרד מאבי מלר

עולם התקשורת ממשיך להיפרד מאבי מלר ז"ל, שהלך אתמול (שלישי) לעולמו בגיל 72. מלר, איש ערוץ הספורט, מעבר למקצועיות ולידע העצום, היה אחד האנשים בקרב חובבי הכדורגל, ולפי ההפסדים, גם בקרב חבריו בתקשורת הספורט.

אריה מליניאק, חברו הטוב של אבי מלר, ספד לו: "אני מכיר אותו מהתקופה שכתבנו יחד ב'מעריב'. עוד לא היו מחשבים, היינו צריכים פיזית להיפגש כל בוקר לישיבת בוקר. היינו לומדים מאבי, איך לכתוב ולערוך". מליניאק ביקש להבהיר כי מותו הגיע במפתיע ובנסיבות אחרות: "אנשים עושים עניין גדול מדי מהסרטן, הוא לא מת מסרטן, הוא מת מדום לב. מכיוון שאבי היה איש מצחיק, אני יכול להגיד שהוא היה סופר היפוכונדר, רק שההיפוכונדר לא ידע מאיפה זה באמת יבוא לו".

אראל סג"ל שעבד עם מלר וכתב בסדרה שאבי השתתף בה: "אני לא חושב שיש אנשים שיש להם מילה רעה להגיד עליו, הוא סך הכול היה בחור מתוק, נעים הליכות. אנציקלופדיה אמיתית". סג"ל, שעבד עם מלר ב'מעריב', האיר צד פחות מוכר של המנוח - עורך מדור הדעות. "הוא התעסק בדברים שהם הרבה מעבר לספורט", סיפר. "זכיתי לכתוב עבורו ועבור ספי ריבלין. למרות שלא הסכמנו פוליטית, הוא היה אדם נעים הליכות, נחמד והיינו חברים".

משה פרימו הדגיש את תרומתו רבת השנים לתקשורת הספורט: "אבל כבד נפל עלינו, אבי מאנשי תקשורת הספורט הטובים והמובילים במשך עשרות שנים. היום הלך לעולמו חלק מאיתנו וזה כל כך עצוב. מלר שידר בתשוקה כל משחק כדורגל, בין אם זה בליגה הלאומית או בליגה האנגלית, תמיד עם חיוך, חוש הומור, כתב ספר, כתב חידות, היה אנציקלופדיה מהלכת, היה חבר והיה קולגה. מלר האהוב כבר לא איתנו, וזה קשה לנו לעיכול, לא נשכח אותך לעולם".

רון קופמן סיפר אתמול על היכרותו האישית עם מלר ועל פועלו המקצועי: "אבי הלך לעולמו בגיל 72 כתוצאה ממחלה קשה, הוא כבר חשב שהוא התגבר. פגשתי אותו והוא אמר לי שהכול בסדר ושהוא החלים, אבל לטבע יש חוקים משלו. אבי אהב כדורגל, אהב לשדר כדורגל, אהב לכתוב כדורגל, להופיע במופעים ביחד עם נדב על כדורגל, ושלט בכדורגל האירופי-הבריטי קודם כול, הוא חי עשר שנים באנגליה. עשה טיולים, ערך טיולים לישראלים בליגות הנמוכות, ליגה שנייה ושלישית באזור לונדון, והיה לו ידע עצום של כדורגל אירופי. הוא שידר גם בערוץ כדורגל אנגלי, ואז ליגת האלופות".

עוד המשיך: "הוא מהאבות המייסדים של ליגת האלופות עם מודי בראון ז"ל, הם היו עוגנים בעיתונות הספורט כאשר היא הייתה רק עיתונות לפני פרוץ ערוץ הספורט. הוא כתב במעריב, גם בחו"ל הוא כתב. כל מה שלא ידעתי - פניתי אליו כדי לקבל את המידע או את ההכוונה לאן ללכת ולאן לפנות. הוא היה איש מיוחד. גם כשהוא שידר, הטון שלו. אין אחד שהוא אמר לו 'לא', גם אם הוא היה לפני שידור או לפני הגשת טור. אם פנית אליו ואתה צריך משהו, הוא היה מקדיש לכל אדם את הזמן שלו, הוא היה ברייה נדירה באיכותה. כאשר המחלה חזרה, היה ברור שהוא הובס".

גילי ורמוט סיכם והדגיש את אישיותו של מלר: "איבדנו אנשים מהמשובחים, לא רק בספורט, בהכול. הוא היה מלא תשוקה, כל פעם ההתלהבות הזאת".