באתר האינטרנט המוערך "האתלטיק" פרסמו היום (שלישי) כתבה נרחבת על דן אלקיים ז"ל - אחד מהנרצחים בפיגוע בסידני - והאהבה הגדולה שלו לכדורגל. דן, צרפתי-יהודי, היה בן 27 במותו והוא יובא למנוחות באשדוד בה מתגוררים חלק מבני משפחתו.
ב"האתלטיק" ראיינו בין היתר את בת זוגו האבלה, קריסטל טרויאנו. השניים התגוררו יחד בפרברי סידני וטיילו בדרום-מזרח אסיה ואוסטרליה. "דן אפילו לא היה צריך כדור", היא סיפרה, "אני זוכרת שהיינו במאלאנג, אינדונזיה וכמה צעירים שיחקו עם בקבוק פלסטיק. דן עצר לשחק איתם במשך שעה. הוא תמיד היה מצטרף למשחקים קטנים עם ילדים באינדונזיה, והילדים אהבו אותו. אני הייתי קונה להם מים וגלידות, והם היו משחקים שעות".
בכתבה סיפרו: "מהנדס ה-IT רחב הלב היה משוגע על כדורגל, ואחרי הטיול הוא וקריסטל דיברו על הקמת עמותה שתספק חינוך באמצעות כדורגל באזורים מוחלשים שבהם ביקרו. 'דן היה מאמן אותם ואני הייתי מלמדת אנגלית', היא אומרת. 'זה היה הרעיון. דיברנו על איך נגייס כספים ואיך הפרויקט יעבוד. היו לנו כל כך הרבה תוכניות'".
התכניות של דן וקריסטל נקטעו לפני כשבוע וחצי. דן הגיע לחוף בונדי לאירוע חנוכה של הקהילה היהודית ונרצח על ידי שני מחבלים צמאי דם.
"דן היה נחמד וחברי עם כולם", סיפרה קריסטל בשיחה עם "האתלטיק", "לא היה אכפת לו מה הדת של האדם, צבע העור או כמה הוא מרוויח. מאז שהוא מת, החברים שלנו התאחדו - קתולים, מוסלמים, אנשים שלא מגדירים את עצמם כדתיים. הוא מעולם לא הבחין בין אנשים, והייתה לו היכולת לאחד".
ב-2022 דן השלים תואר שני בהנדסת מחשבים ולפני שנה הוא וקריסטל עברו לגור בסידני. הוא מצא עבודה בהייטק והם קיוו לקבל בעתיד תושבות קבע באוסטרליה. במקביל לקריירה המתפתחת שלו, שיחק כדורגל בקבוצת חובבים.
בהודעה של רוקדייל אילינדן, הקבוצה בה שיחק, נכתב בין היתר: "כדורגל היה התשוקה הגדולה של דן, לצד בילוי בחוף הים וזמן איכות עם חברים. החיוך שלו והאופי המכבד והצנוע שלו יהיו חסרים מאוד לחבריו לקבוצה ולכל מי שהכיר אותו".
חברו, ג'סי זינגר, סיפר ל"גרדיאן": "היום האחרון שביליתי עם דן היה ביום ראשון האחרון, והוא שיקף בצורה מושלמת את כל מה שהוא אהב. שיחקנו כדורגל על החוף במשך שעות עם קבוצת חברים, ואז הלכנו לחגוג את חנוכה בבונדי. אלו שני הדברים שדן באמת חי בשבילם: האהבה שלו לכדורגל והאהבה שלו ליהדות".
זינגר הוסיף: "בכל פעם שהיה יום עם שמש, היינו שולחים הודעות אחד לשני לאורך היום כדי לנסות לתאם סיום עבודה מוקדם וירידה לחוף לשחק כדורגל. הוא כל כך אהב כדורגך - והוא היה מתעצבן שאני קורא לזה Soccer ולא Football".
כשהיה צעיר שיחק בקבוצת נערים בלה בורז'ה, פרבר של פריז, וכשהוסט לעמדת הבלם, הפך למעריץ של סרחיו ראמוס. "היינו יחד רוב הזמן", סיפרה קריסטל, "חוץ מהרגעים שבהם הוא היה בסלון שלנו ב-3 או 4 לפנות בוקר, צופה במשחקים של ריאל מדריד, צועק ומעודד. הוא היה אובססיבי לכדורגל".
ב-2019 שיחק בנבחרת צרפת במשחקי מכבי אירופה שנערכו אז בבודפשט (תחרות ספורט בסגנון המכביה, שנערכת מדי ארבע שנים באירופה ולא בישראל). צרפת ניצחה את אנגליה בגמר ודן הצטיין. ב-2022 שוב ייצג את צרפת, הפעם במכביה בישראל בה הוא ונבחרתו הפסידו לאורוגוואי בחצי הגמר. בקיץ הקרוב תכנן לשחק במכביה ה-22.
הקפטן, סם זרקא, סיפר ב"האתלטיק: "המשחקים מתקיימים בקצב מהיר, אתה מייצג את המדינה שלך, ולפעמים בקיץ בירושלים יש 40 מעלות. זה אתגר גדול לשחקנים צעירים שמגיעים בפעם הראשונה, ובדרך כלל אתה מבין תוך כדי הטורניר אם הם יעמדו בזה ויחזרו גם בפעם הבאה. עם דן, לאף אחד מאיתנו - הוותיקים והמנוסים יותר - לא היה ספק. דיברתי איתו לפני כמה חודשים והוא אישר שהוא יהיה בסגל למשחקים הבאים בקיץ הקרוב".
ב"לה פריזיאן" כתבו: "דן גדל בלה בורז'ה, שם התגורר עם אמו, אביו ושלושת אחיו: ז'רמי, יוהאן ורוי. שם גם למד בבית הספר. בכל יום, לאחר סיום הלימודים, היה הנער נועל נעלי פקקים ויוצא לבעוט בכדור - התשוקה הגדולה ביותר שלו".
מאמן הנבחרת, פסקל אלבז, סיפר ל"האתלטיק": "הוא היה קצת ביישן, אבל כשדיברת איתו ראית לב טוב. אדם פתוח מאוד, שדיבר עם כל אחד, מכל מדינה, רקע, דת או מוצא. מחוץ למגרש הוא היה שקט, אבל על הדשא - לוחם. אם הוא היה איתך בקבוצה, היית יוצא איתו למלחמה".