פלוריאן וירץ רשם אמש (ראשון) מול ווסטהאם את אחת מהופעותיו הטובות ביותר מאז הצטרף לליברפול בקיץ, אבל הנקודה המרכזית בעיני ג'יימי קראגר הייתה הרבה מעבר ליכולת: זו הייתה עדות חיה לכך שהגרמני חייב לשחק בעמדה של קווין דה בראונה.
שחקן העבר הסביר: "דיברנו עליו כמספר 10, אבל הוא אוהב ללכת שמאלה. כשאנחנו חושבים על דה בראונה, חושבים עליו באמצע-ימין, ושם וירץ צריך לשחק. הוא לא איבד הרבה כדורים, הוא היה מאוד חכם איתם. היו לו מסירות חדות 42 מתוך 45 מוצלחות. זה הרבה עבור שחקן שאמור למסור כדורי מפתח". בעיניו, הנתון הזה אינו מקרי, אלא הוכחה לכך שוירץ צריך לקבל את המפתחות במרכז-ימין, ולא להידחק לתפקיד הכנף השמאלית שבו שיחק בלברקוזן.
אם הופעתו של וירץ סימנה התחלה חדשה, הרי שמוחמד סלאח חווה בערב הזה רגע נדיר בקריירה שלו בליברפול: הוא החל על הספסל במשחק ליגה לראשונה מאז אפריל 2024. ההחלטה של ארנה סלוט נושאת משמעות גדולה, בעיקר משום שסלאח כמעט תמיד היה בלתי-ניתן להחלפה. אך הפעם, לאור הירידה ביכולתו העונה, המאמן ביצע את השינוי.
סלוט עצמו הדגיש שאין בהחלטה הזו שום אמירה: "יהיה לו עתיד מאוד טוב במועדון כי הוא שחקן מיוחד", אך המצרי רחוק מאוד שיאו והקבוצה נזקקה לטלטלה.
אלן שירר ניתח את ההחלטה: "זו הייתה החלטה גדולה של סלוט, אבל אני מניח שהיא נעשתה קלה יותר בגלל התוצאות של ליברפול". שירר הסביר שסלאח לא יכול לבוא בטענות: "מוחמד לא יכול להתלונן כי הוא לא משחק טוב. וכשהמצב כזה, אתה חייב לקבל את ההחלטה". מבחינתו, מדובר בצעד הכרחי, גם אם מדובר באחד השחקנים הגדולים בתולדות המועדון.