על האש
ערב המחזור ה-12 בעונה שעברה, היה לדן ביטון שער אחד בלבד. כדאיות המעבר שלו ממכבי תל אביב עוד הוטלה בספק אז, ועל אחת כמה וכמה היכולת שלו להוביל. מחזור לאחר מכן, עם סיום הסיבוב הראשון, הוא כבש את הצמד השני שלו בקריירה בליגת העל וסחף את הפועל באר שבע ל-1:4 על בית"ר ירושלים. מאז הספיק להוסיף עוד שלושה צמדים במפעלים השונים, הבקיע צמד גם בנבחרת והעונה כבר חגג פעמיים שלושער. השני ב-3:4 המלהיב על הפועל חיפה בשבת בצהריים.
השינוי הדרמטי הזה - תוך שנה אחת בלבד - קיצוני אף יותר מההפיכה לסקוררים שעשו ערן זהבי ועומר אצילי. הראשון חיפש את השער מכל מקום ובכל זמן נתון עוד כשהיה קשר בהפועל תל אביב ולפני שהכיר את ג'ורדי קרויף, והשני סיפק עונות של 10 ו-11 שערים במכבי תל אביב עוד לפני ההתפוצצות והקפיצה למלכות שערים במכבי חיפה. ביטון? אצלו השיא העונתי הקודם עמד על חמישה שערים בסך הכול.
קצב הכיבושים של הקשר בן ה-30 מפתיע את כולם. כנראה גם אותו עצמו. יש לו 12 שערים העונה ו-17 ב-16 משחקי הליגה האחרונים בהם שותף. אלה מספרים שלא רק הוא לא הכיר, אלא הפועל באר שבע מעולם לא חוותה. שיא המועדון (הצנוע, יש לומר) לעונה אחת שייך להישאם זועבי, שכבש 17 שערים ב-1992/93. בפורמה הנוכחית של ביטון, הניפוץ הוא רק עניין של זמן.
ובינתיים, השערים שלו מסתירים את הבעיות של הפועל באר שבע. לוקאס ונטורה לא שכח את ההצעה המפוספסת מהקיץ, קינגס קאנגווה חושב על אליפות אפריקה, איגור זלאטנוביץ' לא פוגע וההגנה לא מצליחה להתייצב. אבל בזכות ההתעלות של ביטון, אפשר לטפל בכל זה אחרי איבוד מינימלי של נקודות ועם יתרון של יותר ממשחק אחד בפסגה.
על הדרך
אולי מתוך הבנה שהמועדון טעה בכך שלא הוציא הודעת גינוי לאחר אירועי יום שישי - כאשר עשרות אוהדי מכבי תל אביב התפנו מקרית שלום רק בעקבות הגעה של שתי ניידות משטרה - התייצב ג'ק אנגלידיס למסיבת העיתונאים של ז'ארקו לאזטיץ' ביום שבת. אל אקט התמיכה הזה צורפו מסרי הגיבוי מטעם הבעלים מיטש גולדהאר שהופצו אל הקהל הרחב דרך אמצעי התקשורת, אבל כמה שעות לאחר מכן התברר כי נפלו על כמה אוזניים ערלות.
"יש קו שאסור לחצות", הזהיר לאזטיץ' באותה מסיבת עיתונאים. הוא לא תיאר לעצמו כי עוד באותו לילה ייאלץ לחשוש לשלום משפחתו לאחר שנחצה עוד קו - אדום הרבה יותר. המאמן הסרבי נשאר בישראל לאורך שנת מלחמה, בזמן שזרים אחרים ברחו מכאן. הוא התעלם מקריאות מכוערות לעברו בעונה שעברה בדרך לאליפות, והיה מוכן להחליק גם את אירועי יום שישי במתחם האימונים. אבל ירי פצצות התאורה בשעות הלילה לעבר הבניין בו הוא מתגורר, כבר הגדיש את הסאה. וזה אירוע אלימות שאסור בשום פנים ואופן לנרמל. לא במחאות חברתיות, לא בהפגנות פוליטיות ובטח לא נגד מאמן שסר חינו בעיני חלק מהאוהדים בגלל שתי תבוסות (משפילות ככל שיהיו).
מסיבת העיתונאים הזו - אלא אם כן מאמצי השכנוע האחרונים יישאו פרי - עשויה להתברר כאחרונה של לאזטיץ' בישראל. הקומץ אולי הצליח להבריח אותו, אבל עוד עלול לגלות בסופו של דבר שמעשיו הבריחו גם את גולדהאר.
על הדבש
בית"ר ירושלים, שבכל הניצחונות שלה גם הוציאה לפחות כדור אחד מהרשת, הצליחה לסחוף כמעט את כל הליגה לכיוון שלה. ההגנות העונה הרבה פחות טובות (אין אפילו קבוצה אחת שסופגת פחות משער למשחק), אבל יש יותר מהפכים, יותר דרמות והרבה יותר שערים. ובסופו של דבר, שערים מביאים קהל למגרשים. יעידו מעל 29 אלף צופים שנכחו אמש בטדי וראו את הרשתות רועדות שש פעמים.
ממוצע השערים כרגע בליגת העל עומד על 3.25 למשחק - לא רחוק מהליגה ההולנדית (3.31) שידועה בכמות השערים שלה, יותר מהבונדסליגה (3.21) וגבוה יותר משאר הליגות הבכירות באירופה. זה עוד צפוי להתאזן לכיוון ה-2.68 של העונה שעברה, אבל אצל 10 מתוך 14 הקבוצות בליגת העל יש לפחות שלושה שערים בכל משחק כרגע. אז בינתיים אפשר ליהנות.
רגיל (2) 117
19:00

בני יהודה

הפועל נוף הגליל
בני יהודה לא ניצחה שישה משחקים רצופים, בעוד נוף הגליל ניצחה לראשונה העונה במחזור הקודם. שתי הקבוצות בעונה לא טובה, והמפגש ביניהן ייגמר בחלוקת נקודות
רגיל (2) 125
19:00

מכבי יפו

מכבי הרצליה
יפו בפורמה מצוינת עם ארבעה ניצחונות בחמשת משחקיה האחרונים. הרצליה בעונה מצוינת עד כה אבל דומיננטית יותר במשחקי הבית שלה. יפו מסוגלת בהחלט לצאת מהמשחק הזה עם שלוש נקודות
רגיל (2) 284
22:00

ראיו ואייקאנו

ולנסיה
ראיו וייקאנו, המדורגת במקום ה-13, תארח את ולנסיה שממוקמת במקום ה-16 ושלוש נקודות מאחוריה. המפגשים האחרונים בין הקבוצות היו צמודים במיוחד, כאשר שלושה מתוך חמשת המשחקים האחרונים ביניהן הסתיימו ללא הכרעה. אני צופה שגם הפעם נקבל משחק מאוזן שיסתיים בתיקו.
על העוקץ
ב-17 ביולי, לאחר יום עמוס שכלל הודעות על רכישת טריבנטה סטיוארט, החתמתו המפתיעה של ילה בטאי וצירופו הרשמי של קנג'י גורה, מכבי חיפה ערכה מסיבת עיתונאים להצגת המאמן דייגו פלורס. לצדו ישב ליאור רפאלוב, בכובעו החדש כראש מערך הסקאוטינג והצהיר באלו המילים: "רוב רובו של הסגל כבר מוכן. נחזק את הקבוצה אולי בעוד משבצת אחת". אמצע יולי, כן?
שבועיים לאחר מכן הגיעה העזיבה (הצפויה) של דיא סבע, עד לתחילת הליגה היה קיפאון ולקראת סיום החלון נערך הטרייד הכפול עם בית"ר ירושלים ונרכש גם פיטר אגבה. משבצת אחת הפכה לשלוש, בתווך משבצת מרכזית נותרה ללא כל פתרון ועכשיו - אחרי חילופי המאמנים וגילוי יתר הבעיות - כבר מדברים על צורך למלא עוד שתיים-שלוש משבצות בינואר.
מכבי חיפה במצב הצבירה הנוכחי שלה היא קבוצה כבויה וחסרת מעוף. האדום המוקדם בשבת דווקא עזר לה. היא לא הייתה צריכה להתחפש לקבוצה שמנסה ליזום ולהניע כדור, אלא הסתגרה מול הפועל פתח תקוה וספרה את השניות עד לשריקה האחרונה, כשהפעם גם המזל היה לצידה. במקום לחשוב על מילוי משבצות זמני, היא צריכה להתחיל כבר עכשיו את בניית העונה הבאה. ורצוי להיעזר בשירותם של אדריכלים אחרים.
