שנה ששייכת כולה ליאניק סינר וקרלוס אלקראס לא יכלה להסתיים אחרת. עוד קרב סוחף בין שני הכוכבים הגדולים של סבב הגברים התקיים אתמול (ראשון), הפעם עם גביע גמר ה־ATP היוקרתי על כף המאזניים, שהיווה סיום מושלם לעונה יוצאת דופן של שני הטניסאים הטובים בעולם.
עבור יאניק סינר, הניצחון הזה היה בעל ערך מיוחד. הדרך שבה האיטלקי המאופק נפל על גבו וחגג על המגרש לאחר נקודת האליפות הראתה עד כמה זה היה חשוב לו. "אני מאושר מאוד. זה היה משחק קשה, אבל יש לזה משמעות גדולה לסיים את העונה ככה", אמר סינר בן ה־24.
סינר לא רק הגן על התואר היוקרתי מול הקהל הביתי הנלהב בטורינו, אלא גם חתם עונה מטלטלת שבה זכה באליפות אוסטרליה ובווימבלדון, אך הושעה לשלושה חודשים לאחר שנכשל פעמיים בבדיקת סמים.
הניצחון 6:7 (4), 4:7 גם שמר את אלקראס קרוב לאיטלקי. בעוד השניים חלקו ביניהם את ארבעת תארי הגרנד סלאם של השנה, נדמה היה שקרלוס אלקראס מתחיל לקבל יתרון קל ביריבות שהפכה למרכזית בעולם הטניס.
הספרדי בן ה־22 כבר הבטיח את המקום הראשון בדירוג העולמי עוד לפני הגמר יום ראשון, ולאחר ניצחון מרשים בגמר אליפות ארה"ב הפתוחה החזיק ביתרון 5:10 במאזן המפגשים הישירים ביניהם. מבחינת סינר, זו הייתה הצהרה חשובה.
לאחר ההפסד בניו יורק, סינר אמר בכנות שהוא חייב לצאת מאזור הנוחות שלו כדי באמת לבחון את עצמו מול אלקראס. וכמו שעשה רק 35 יום אחרי אותה אכזבה בפריז, כשניצח את אלקראס בגמר ווימבלדון, גם הפעם סינר הראה יכולת מנטלית נדירה להתאושש מהפסדים קשים.
אפילו יריבו מעריך את החוסן הזה. "אחרי כל הפסד, ויש לך מעט מאוד כאלה, אתה חוזר חזק יותר", אמר אלקראס בנאום הסיום שלו על המגרש. "הייתה לך שנה מדהימה, ואני מקווה שתנוח קצת ותהיה מוכן לשנה הבאה, כי אני אהיה מוכן".
אלקראס אמר בחיוך את הדברים אך מאחורי ה"איום" הזה והאזהרה עומד רצון אמיתי לנצח. אפשר להעריך שאלקראס והמאמן שלו חואן קרלוס פררו כבר מנתחים לעומק מה ניתן לשפר לקראת הפעם הבאה, וזו בדיוק מהות היריבות הזו, שני שחקנים שדוחפים זה את זה לגבהים חדשים.
"זו בדיוק הסיבה שאנחנו כל כך מתרגשים מהם", אמר מאטס וילאנדר, הפרשן ושחקן העבר, "הם מוציאים אחד מהשני את המיטב. הם יודעים שכל אחד חייב להשתפר כדי לגבור על השני". גם טים הנמן הוסיף: "הרמה של סינר ואלקראס פשוט מפחידה. הם מעלים אחד את השני מדרגה אחרי מדרגה, והפער בינם לבין היתר רק הולך וגדל".
ואכן, לשם המחשה, מאז אליפות ארה"ב סינר התמקד בשיפור ההגשה וזה השתלם: הוא נשבר רק פעם אחת בחמשת משחקיו בטורינו. הוא גם הודה שהוא צריך להיות יותר מגוון ופחות צפוי, ולצד טילים אדירים מהקו האחורי, במערכה השנייה, כשאלקראס סבל מפציעה בשריר הירך האחורי ונזקק לחבישה, סינר החל להשתמש יותר בדרופ-שוטים ואחד מהם אף הציל נקודת שבירה חשובה במשחקון השביעי.
"אתה בהחלט שחקן שאני מסתכל עליו בהערכה", אמר סינר בנאום הניצחון שלו, לאחר שהאריך את רצף הניצחונות שלו באולמות סגורים ל־31 משחקים. "אתה נותן לי הרבה מוטיבציה, ואני צריך את זה, בכל אימון ובכל יום עם מטרה גדולה בראש. אני מקווה שניפגש שוב בעונה הבאה לקרבות גדולים נוספים בינינו".
הקונפטי עדיין לא הספיק לשקוע על מגרש טורינו, אבל שני השחקנים כבר נשמעו כאילו הם מתכננים את הפרק הבא ביריבות המיוחדת הזו.
סינר רומז: אני ואלקראס לא חברים, ולא יכולים להיות חברים
אחרי המשחק יאניק סינר נשאל האם הוא וקרלוס אלקראס יכולים להיקרא "חברים". השאלה שנשאלה במסיבת העיתונאים הייתה "יש הרבה הערכה בינך לבין קרלוס. הייתם מגדירים את עצמכם כחברים? והאם יש שחקנים אחרים, מלבד האיטלקים, שאתה מרגיש קרוב אליהם יותר מקרלוס?".
תשובתו של סינר הבהירה שהם לא ממש חברים, בגלל היריבות והנסיבות: "פעם, השחקנים היו יוצאים לאכול יחד, כי הצוותים לא היו גדולים כמו היום. זה היה אולי שחקן עם עוד מלווה אחד. אז הייתם מבלים יחד יותר זמן, נפתחים אחד לשני, מספרים סיפורים בחדר ההלבשה.
"אני עדיין מרגיש שזה קצת ככה גם היום, יש לך לאו דווקא שחקנים מועדפים, אלא חברים בחדר ההלבשה. אתה מדבר איתם בצורה קצת שונה. כמובן, אני מאמין שלקרלוס יש חברים טובים, וגם לי יש. זה טבעי שבנבחרת הלאומית אתה נוטה להיות יותר עם אנשים מהמדינה שלך, כי אתה מבלה איתם יותר זמן.
"יש לי גם שחקנים אחרים שאני מרגיש קרוב אליהם מאוד, ג'ק דרייפר, ריילי אופלקה, אלו סוג של חברויות אמיתיות בעיניי. אני מרגיש שהן כנות ויש בינינו חיבור טוב מאוד.
"אבל עם קרלוס זה קצת שונה, כי יש גם את הצד המקצועי, את מה שקורה על המגרש.
"יש בינינו מערכת יחסים מאוד טובה, יריבות, חברות, איך שתקרא לזה. אני מרגיש שאנחנו יכולים לדבר על הכול. זה דבר נהדר בעיניי. אנחנו חברים טובים מחוץ למגרש, ויש בינינו כבוד הדדי ובריא מאוד. גם הצוותים שלנו, הצוות שלי מסתדר מצוין עם שלהם. יש אווירה של הרמוניה טובה. אבל במקביל, כמובן שיש גם את העבודה, את השאיפות והמאבקים, הכול בסוף עניין של איזון".