בימים אלו זה קצת קשה להאמין אבל בעשור הקודם תהו באיטליה אם אי פעם יצליחו לקחת מיובנטוס את הסקודטו.הקבוצה נבנתה סביב גרעין איטלקי עוצמתי על ידי ג'וזפה בפה מארוטה, גאון "המרקאטו" - שוק העברות השחקנים - שידע לרכוש שחקנים מעולים בזול ועם המאמן הנכון לייצר מהם קבוצה מצוינת ומגובשת, שידעה להוציא את המקסימום מעצמה - לא רק בחזית האיטלקית אלא גם בטורנירים של אופ"א.
הם הגיעו לגמר ליגת האלופות ב-2015 ו-2017 ונראה שהיה חסר להם גרוש ללירה בצורת הגביע עם האוזניים הגדולות. והגרוש הזה, לפי הנשיא בזמנו אנדראה אניילי ולא מארוטה שעזב ב-2018, היה כריסטיאנו רונאלדו. העניין הוא ש"הגרוש" הזה עלה למועדון 100 מיליון יורו אבל המחיר שיובנטוס שילמה על החתמתו היה גבוה בהרבה - והיא בעצם משלמת אותו עד היום.
כריסטיאנו רונאלדו, מיסטר צ'מפיונס ליג, הובא לטורינו כדי להביא את ליגת האלופות ליובנטוס. האוהדים אפילו שרו לו "תביא לנו את הצ'מפיונס" בהצגתו אבל זה לא קרה. הקבוצה אמנם זכתה באליפות השמינית והתשיעית שלה ברצף, הפורטוגלי הגיע ל-100 שערים במדי הקבוצה יותר מהר מאשר כל אחד אחר בהיסטוריה - אבל הגביע שאניילי כל כך רצה לא הגיע.
הקבוצה, עם כריסטיאנו רונאלדו בחודה, הודחה מליגת האלופות על ידי אייאקס, ליון ופורטו בשלוש שנותיו בטורינו ולמרות שהדיבור היה על כך שהפורטוגלי הופך את הקבוצה, כמעט לבדו, לפופולרית כמו "הסופר-קלאבס" האחרים בעולם - ריאל מדריד, ברצלונה, באיירן מינכן, מנצ'סטר יונייטד - לא רק שמעמדה האירופאי של יובנטוס קרס, היא גם נפלה ממעמדה באיטליה.
כמובן שהאשמה לא נופלת על רונאלדו, אבל הבאתו סימלה את אובדן הדרך של הגברת הזקנה. הכוכב המזדקן קיבל 31 מיליון יורו בעונה מיובנטוס - פי 4 לפחות יותר מאשר כל שחקן אחר בסגל. שחקנים אולי לא התלוננו עליו ספציפית - הוא היה חרוץ ונתן את כל כולו מדי משחק - אבל הם כן אמרו שהגיבוש שאפיין את הקבוצות הגדולות של אנטוניו קונטה ומקס אלגרי, נעלם עם הגעתו.
בנוסף לזה, הקורונה ופארסת הסופרליג היו ממש שתי מכות נוק-אאוט ליובנטוס - רגע אחרי שהקבוצה עשתה משהו מאוד לא אופייני עבורה והימרה על כוכב על בינלאומי בסכומים שפשוט לא היתה יכולה לייצר בעצמה - גם לפני משבר הקורונה.
מאז העונה האחרונה של כריסטיאנו רונאלדו באיטליה, יובנטוס לא זכתה באליפות כבר חמש עונות ואם פעם היתה הקבוצה האיטלקית הכי יציבה מבחינה כלכלית, כיום היא מתמודדת עם בורות פיננסים, שחלקם לפחות קשורים באופן ישיר לרונאלדו וחלקם קשור לניסיונות ההתאוששות מחוויית רונאלדו.
מאז שיובנטוס עשתה את ההימור הפיננסי הכי גדול בהיסטוריה שלה - רכישת מניית CR7 - חברת האם שלה, Exor (שמגלגלת כ-15 מיליארד יורו בשנה) - הזרימה כמעט 1 מיליארד יורו ליובנטוס כדי לכסות הפסדים. ב-2022, אניילי היה צריך לפרוש מניהול הקבוצה ביחד עם המנהל הספורטיבי פאביו פאריטצ'י, פאבל נדבד ודירקטריון המועדון בגלל אי סדרים כספיים, שנובעים גם מענייני רונאלדו והקורונה. אלו היו אי סדרים כספיים שהובילה לקנס של 10 מיליון יורו, שעשויים לגדלו ל-20 מיליון יורו (אם יתגלה שהם שוב הפרו את תקנון הפייר פליי הפיננסי) וגם להשעיה מאירופה. ובינואר הקרוב, יובנטוס עשויה לשלם 90 מיליון יורו שאין לה לרונאלדו.
יובנטוס והכוכב הפורטוגלי בסכסוך משפטי שנובע מהקיצוץ בשכר שעשו לו בתקופת הקורונה. קיצוץ שהוא לא הסכים לו. האירוע המשפטי נגרר כבר שנים ובינואר תתקבל החלטה אחרונה - ככל הנראה - על הסכומים שיובנטוס חייבת לשלם לכדורגלן המיליארדר הראשון בהיסטוריה.
מי שהחליף את אניילי הוא ג'ון אלקן, שאולי נחשב לאיש עסקים בכיר יותר מבן דודו, אבל הוא נחשב למנהל גרוע מאוד של ארגונים ספורטיביים - ע"ע קבוצת הפורמולה 1 של פרארי שהוא אחראי עליה. יובנטוס ניסתה לשקם את עצמה עם הימורים יקרים בשוק העברות השחקנים - כגון דושאן ולאחוביץ', שהגיע מפיורנטינה ב-80 מיליון יורו ב-2022 וצפויה לאבד אותו בלי פיצוי בקיץ 2026. גם פול פוגבה הגיע עם הרבה תקוות ועזב בבושת פנים אחרי שזכה להשעיה בעקבות עבירות סימום.
גם בזירת המאמנים לא היה שקט תעשייתי וגם תחלופת המנהלים הספורטיביים היתה גבוהה. ואולי ההחלטה הכי גרועה של יובנטוס מאז אניילי היתה למכור את הנכסים שנוצרו ב"יובנטוס נקסט ג'ן" - קבוצת הסריה C של יובה, שהוקמה ביוזמת אניילי, ומטרתה היתה לייצר שחקנים לקבוצה הבוגרת כדי לא רכוש שחקנים יקרים מדי בשוק.
בנואשות שלהם לרכוש שחקנים מנוסים ויקרים, יובנטוס מכרה את הנכסים שצמחו ביובה נקסט-ג'ן בסכומים נמוכים בהרבה ממה שהם שווים באמת וכיום מואיז קן מככב בפיורנטינה ונבחרת איטליה, מתיאס סולה הוא אחד מהשחקנים הכי טובים ברומא העונה ודין האוסן שכיום הוא הבלם הפותח של ריאל מדריד.
הגעתו של דמיאן קומולי, מנהל "מאניבול", הקיץ מסמלת את "יובנטוס החדשה", ששוב תחפש מציאות בשוק השחקנים מבלי לקפוץ מעל הפופיק. פיטוריו של איגוד טודור והבאתו של לוצ'יאנו ספאלטי, אחד מהמאמנים המנוסים ביותר באיטליה, מסמלת איזשהי הבנה שיובה צריכה לחזור לפוקצ'ה ולחמאה.
ומה קורה בבנק? בעונה שעברה יובנטוס רשמה הכנסה של כמעט 440 מיליון יורו - עלייה נאה מ-371 מיליון יורו בעונה שלפני. זה קרה הרבה בזכות מכירת שחקנים. הקבוצה עדיין רשמה הפסד משמעותי - 50 מיליון יורו. אמנם ירידה מ-196 מיליון יורו ב-2023/24 אבל עדיין הפסד משמעותי. ההוצאות התפעוליות עדיין גבוהות למדי - 559 מיליון יורו, שגם העלייה בהכנסות (בעיקר בזכות ליגת האלופות וגם אליפות העולם למועדונים), לא עוזרת לכסות. רק לשלוש קבוצות איטלקיות היו הפסדים גבוהים יותר מאשר ליובנטוס בשנתיים האחרונות (רומא, מונצה ופארמה) בזמן שיריבות כגון נאפולי, אטאלנטה ומילאן רשמו רווחים.
יובנטוס חייבת למצוא איזון כלכלי כי הרפתקת כריסטיאנו רונאלדו הותירה אותה כמחלקה הכי פחות מוצלחת מבחינה כלכלית באימפריה הכלכלית של משפחת אניילי. ב-2021/22, 2022/23 ו-2023/24 יובנטוס הפסידה 551 מיליון יורו - הרבה יותר מאשר רומא (394 מיליון יורו), אינטר (240 מיליון יורו) ומילאן (34 מיליון יורו). נאפולי הרוויחה 143 מיליון יורו.
"אם היו שואלים אותי אם הייתי מחתים את רונאלדו שוב, בטוח שהייתי עושה זאת" אמר אניילי בראיון ל"לה רפובליקה" ב-2021. "אם הייתי יכול לחזור אחורה, הייתי עושה זאת שוב". אבל אין ספק שבראייה אסטרטגית, ההחתמה של כריסטיאנו רונאלדו היתה כישלון מוחלט של יובנטוס. כישלון מקצועי, כישלון כלכלי וכישלון אסטרטגי. בקיצור - יובנטוס עדיין בצרות. לא בגלל כריסטיאנו רונאלדו אבל הרבה בגלל החתמתו.