את הקבוצה פלקנסטרו וארזה או "איניס וארזה" מכירים בישראל בזכות המפגשים האגדיים שלה עם מכבי תל אביב בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים. וארזה התחילה את הנסיקה שלה לפסגת הכדורסל האירופי עם הגעתו של המאמן היוגוסלבי אלכסנדר ניקוליץ', אחד מהמאמנים הגדולים בהיסטוריה של הכדורסל ביבשת. הקבוצה התגבשה סביב סגל שחקנים שרץ ביחד בערך עשור.
השלד הקבוע היה של הרכז אלדו אוסולה והסנטר דינו מנגין. כוכב נוסף בתחילת העשור היה המקסיקני מנואל ראגה. וארזה, מעיר לא גדולה במיוחד, היתה הקבוצה הטובה ביותר באיטליה ואחת מהקבוצות הטובות ביותר באירופה. והיא גם היתה הקבוצה שהדליקה את הניצוץ אצל בחור צעיר שעם השנים הפך למנהל הכדורגל הטוב ביותר באיטליה ואחד מהטובים באירופה - ג'וזפה (בפה) מארוטה.
"היה לי את המזל להיות צעיר כשבעיר שלי, וארזה, היתה קבוצת כדורסל ששיחקה ברמה הגבוהה ביותר" אמר הנשיא של אינטר מילאן למגזין Sportium. "וכשהתחלתי את הדרך שלי בקבוצת הכדורגל המקומית, היה שם באזור את כל האלמנטים של הידע שצריך בעולם הספורט כדי להתחיל לבנות קבוצה כמו שצריך. והיה לי גם את המזל שטיפסתי מהר גם במעלה הניהול של קבוצת הכדורגל של וארזה".
מארוטה, שבגיל 21 התחיל לעבוד בקבוצת הכדורגל של וארזה, הסביר באותו ראיון מה מייחד קבוצה מנצחת. "הסוד שלי לבניית קבוצה מנצחת? קבוצה מנצחת צריכה להיות מנצחת על המגרש וגם מחוצה לו. מי שגורם לה לנצח על המגרש, הם אלו שבאור הזרקורים, שאוהבים את זה. אבל גם אלו שעובדים כל יום - הכי קשה שאפשר - על מנת להשיג את המטרות של הקבוצה. מאחוריי הקלעים. בתוך כל ארגון יש הרבה דמויות - אלו עם המשימות הכי קלות ואלו עם האחריות הכי גדולה. ובכל אחד ואחד מהאנשים שלך במועדון צריכה להיות מנטליות של ווינר".
המשפטים האלה טובים לראיונות אבל מה, בתכל'ס, מארוטה עושה כל כך טוב בלהטמיע את הרוח הזו בכל ארגון שהוא נמצא בו. אם זו וארזה קאלצ'יו; סמפדוריה שהוביל לליגת האלופות; יובנטוס, שם בנה שושלת ששלטה בליגה יותר מעשור; או באינטר, אותה בנה לאליפויות וגם להצלחה בליגת האלופות - מול הקבוצות הכי עשירות וטובות בהיסטוריה של הכדורגל.
בראיונות שעשה ובכתבות שעשו עליו, מארוטה מצטייר כאדם שהרבה מהבנת הספורט שלו קשורה לאותה קבוצת כדורסל אגדית של וארזה. קבוצה שבנויה על ליבה חזקה של שחקנים, עדיף מקומיים, שמסביבם אפשר להרכיב ולפרק קבוצות שמותאמות באופן ספציפי מאוד למאמן הספציפי שבחר.
בפאנל שנערך בבורסה במילאנו השנה, מארוטה הסביר לראשי המשק באיטליה, מה מנחה אותו בתהליך בניית הקבוצה. "הדבר הראשון הוא תמיד שיהיה לך עמוד שדרה איטלקי. שליבת הקבוצה שלך תהיה מקומית. זה הצעד הראשון להצלחה" אמר. "ואז, אתה הולך ומחפש מקצוענים או מומחים, שמגיעים עם מומחיות בפעולות ספציפיות על המגרש ומגיעים גם עם איכות וניסיון. ובמקביל צריך לבנות את העתיד. ושיהיה לך כמה אנשים בצוות שזו תהיה העבודה שלהם, לנטר כל סיטואציה, בכל קבוצה".
מארוטה תמיד מפעיל מודיעין רב כדי לגלות את מצב החוזים, הסעיפים והיחסים בתוך מועדונים - כי הוא רוצה להיות הראשון שיודע אם שחקן שהוא מעוניין בו סירב לחתום על חוזה חדש או רוצה אתגר שונה. הוא גם רוצה לדעת מתי "לעשות השקעות בשחקנים צעירים שאפשר להבטיח שהם יהיו נכסים, שיכולים לתרום לקבוצה" אמר מארוטה, שכשיש הזדמנות, הוא עושה מהלך כדי לחזק את הקבוצה שלו. אבל אף פעם מביאים שחקן רק בגלל שהוא הזדמנות. כל השחקנים צריכים להיות, לפי מארוטה, "תפורים למידות של המאמן".
מארוטה הוא לא מסוג המנהלים הספורטיביים שמנחיתים כישרונות על המאמן ואומר להם לפתח אותם. עם כל מאמן שהוא עבד או עובר איתו, הוא מבלה הרבה מאוד זמן. מארוטה יושב עם מאמניו שעות על גבי שעות כדי לדעת בדיוק מה כל אחד צריך וגם להסביר לו מה הוא יכול להשיג לו לאור המציאות הכלכלית מסביב למועדון. הם ידברו על אילו שחקנים המאמן מרגיש שהוא יכול להוציא מהם יותר ואיך הוא יעשה את זה. המאמן מקבל יחס של מנכ"ל, שצריך לדעת כל מה שעשוי להשפיע על מבנה הסגל שלו.
אז מאורטה קונה שחקנים למאמן. לא אלו שהמאמן מבקש בהכרח אבל אלו שלפי היכולת של המועדון והצרכים של המועדון, יתאימו גם כנכס לקבוצה עם המאמן הספציפי שרצה את השחקן הספציפי הזה. "אנחנו מבינים את החשיבות של המאמן" אמר מארוטה בראיון לאתר של אינטר. "והמאמן מקבל מאיתנו מועדון איתן, שתומך בו לחלוטין. אי אפשר לנצח על המגרש כשהמועדון מאחוריי הקבוצה לא איתן".
ב-1954, שלוש שנים לפני שמארוטה נולד, קבוצת הכדורסל שהוא העריץ, השיגה חסות מסחרית ראשונה. ג'ובאני בורגי, מייסד חברת מכשירי החשמל "איניס", שבסיסה היה באזור וארזה, אימץ את הקבוצה והיא שינתה את שמה ל"איניס וארזה". מערכת היחסים הזו, שנתנה לווארזה גב כלכלי איתן לאורך זמן (שני עשורים) ואיפשרה לה לעבוד עם מחשבה לטווח הארוך.
לאורך השנים הללו נבנתה הקבוצה סביב גרעין שחקנים מקומיים עם דור עתיד שמחכה על הקווים ומתכונן להפוך לגרעין הבא. הגיעו אנשים מבחוץ שבאו לעבוד באותו מחשבה של המקומיים: בנייית מועדון שיחזיק מעמד שנים בפסגת הכדורסל. וארזה היה מועדון ששרד בזכות אבולוציה ששמרה על היציבות הארגונית ואף פעם לא קפא על שמריו.
וגם מזה מארוטה שאב הרבה מאוד השראה. "אני תמיד מצפה לאבולוציה לא רבולוציה" אמר מארוטה לבכירי המשק באיטליה. "למשל, תמיד צריך לראות שהגיל הממוצע של הסגל יורד אבל זה לא אומר שהשחקנים המבוגרים שלנו יזרקו מהקבוצה. ההפך, הם השחקנים החשובים שמשחקים תפקיד מוביל. אבל אנחנו בוחנים, עם המאמן, כל עמדה, כל הזמן".
הניהול היציב של הסגל של מארוטה הוא הדבר היחיד שמאפשר לבית המשוגעים שנקרא אינטר מילאנו להתקיים כקבוצה שמתחרה על כל התארים הכי חשובים מדי שנה. אינטר - שבקרב אוהדי האולטראס שלה מתקיימת בימים אלו מלחמת עולם עם המאפיה ונגדה; שהבעלות על המועדון מחליפה ידיים בקצב מסחרר ושההפסדים הכספיים, בעיקר בגלל עניינים פיננסים, נאמדים בעשרות מיליוני יורו ועם חובות של יותר מ-310 מיליון יורו - היא מה שמכונה "סירקו", קרקס. אבל רק ברמת הבעלים, שעד 2024 היו סינים וכיום הם קרן הון אמריקאית.
בלי ההשפעה הכבירה של מארוטה - הרוגע שלו, היסודיות שלו והרצינות שלו - הקבוצה לא היתה יכולה להיות היום מועמדת לזכייה באליפות אירופה ולצמצם את החוב ביותר מ-100 מיליון יורו בעונה שעברה. "בספורט אתה צריך להיות אמביציוזי" אמר "אבל מבלי להיות יהיר. זה אומר שאתה צריך להיות בטוח בעצמך ואנחנו בטוחים בעצמנו. יש לנו המשכיות במסע שלנו ולא יהיו מהפכות".
אמביציה בלי יהירות. צניעות עם ביטחון עצמי גבוה. מיקוד בעבודה. הבנת האחריות שעלייך בניהול מועדון כמו אינטר. "אם אנחנו משנים משהו, זה לא בגלל שנכשלנו להשיג את המטרות שלנו, שתמיד נשארות אותו הדבר" אמר מארוטה. "כשאנחנו מדברים על אינטר, אנחנו מדברים על מועדון שהמילה 'ניצחון' נמצאת ב-DNA שלו. בכל תחרות המטרה שלנו היא להגיע הכי גבוה שאפשר. תמיד". ועם אדם רציני כמו מארוטה תמיד אפשר להגיע הכי גבוה שאפשר.