"אין דבר שלא עובר לי בראש כבר ארבעה ימים", מספר שון ברודקין. "מאז הבשורה שאבא שלי נפטר ביציע של סנטיאגו ברנבאו עם החולצה של ריאל מדריד, המועדון שהוא כל כך אהב, במשחק הקלאסיקו שהוא ציפה להיות בו כל כך הרבה שנים".
שון ברודקין (24) הוא הבן הבכור של יגאל ברודקין ז"ל (50) שביום ראשון בערב - קצת אחרי שנפתחה המחצית השנייה של הקלאסיקו במדריד - עבר אירוע לב קשה ביותר ביציע כשלצידו חברו הטוב ביותר אבי שניסה לבצע בו החייאה, אבל כעבור כשעה בבית החולים במדריד קיבל את הבשורה הקשה מכל: "יגאל נפטר".
שון ממשיך: "אבא אהד את ריאל משנת 2009. עד אז אני לא חושב שכדורגל עניין אותו. בפברואר האחרון הוא חגג יום הולדת 50, כך שמגיל 34 אבא התחיל לאהוד את ריאל מדריד. זה קרה ביום שכריסטיאנו רונאלדו עבר ממנצ'סטר יונייטד לריאל. אני, כאוהד שרוף של רונאלדו, התחלתי לפמפם את ריאל בבית על המסך ואבא התחיל להתאהב בקבוצה".
שון ממשיך: "כעבור כמה חודשים, כשהייתי בן 10 בלבד, כבר היינו יחד, ביציע של ריאל בברנבאו וצפינו במשחק נגד ויאריאל. אבא התאהב בקבוצה עד מעל הראש. נסע פעמיים, גם עם אמא, לראות משחקים נגד סביליה ומול אתלטיק בילבאו. הוא הפך להיות חבר מועדון, צרך כל דבר בתקשורת על ריאל מדריד, קיבל חומרים הביתה של הקבוצה, מתנות. החיים הפכו להיות חיים שכוללים את ריאל מדריד עבורו. רק דבר אחד היה חסר. הוא רצה להיות בקלאסיקו".
יומיים לפני המשחק הגיע יגאל למדריד ונפגש עם החבר הטוב אבי, שהגיע אף הוא לבירה הספרדית. הם בילו 48 שעות יחד וחיכו למשחק הגדול. "הרבה דברים רצים לי בראש כשלמעשה אני עוד לא ראיתי את אבא מאז שהוא נפטר ביום ראשון בלילה. הוא נמצא בבית החולים במדריד וממש היום, תוך כדי שאנחנו מדברים, הוא מוטס לארץ לקראת ההלוויה שתתקיים מחר (שישי) בבוקר. הספרדים ביקשו לנתח אותו ואנחנו כמובן הסכמנו כי כולנו רצינו לדעת מה הסיבה".
שון ממשיך: "לא פחדנו שיקרה משהו לאבא ולא פחדנו מהנסיעה. היו לי קצת חששות ברגע שאמא סיפרה לי שהיא חלמה בלילה שקורה משהו לאבא דווקא בנסיעה הזו, וגם כשאני בעצמי חלמתי על זה שאולי דווקא בנסיעה הזו יקרה".
שון הוסיף: "המחשבה שאבא נפטר כשחולצת ריאל עליו והסמל של ריאל על החזה שלו, ממש על הלב, מטורפת. גם זה שאבי, החבר שלו, היה צריך לקרוע ממנו את החולצה כדי לבצע בו החייאה לא נתפסת. החלום שלו היה להיות בקלאסיקו. יושב לי שאולי אם אמבפה היה כובש את הפנדל ואם היינו יורדים להפסקה ביתרון יותר גדול במשחק כזה חד צדדי, המשחק היה גמור ואבא לא היה נפטר שם.
"אין לי ספק שהיה עליו לחץ גדול שם כי הוא היה מהאוהדים האלה שמאוד חוששים והוא בטח חשש כשהיה יתרון שברירי לנו. אני משוכנע בזה, אבל אני לא רוצה כבר להעסיק את עצמי במחשבות האלה כל הזמן. בסוף אבא נפטר כשריאל מנצחת. הקבוצה שהוא כל כך אהב ניצחה את הקלאסיקו הזה אחרי שהפסדנו לברצלונה כל כך הרבה בשנה שעברה. הוא היה שם ביציע לראות את זה ועכשיו אנחנו צריכים כאן לשקם את עצמנו.
"אני כבן בכור צריך לדאוג לאמא ולאחי הצעיר שעוד חודש מתגייס לקרבי. אני חושב שאבא היה הכי גאה בנו. הייתה לו זוגיות מופלאה עם אמא. הם היו בכל מקום בעולם וחוו את כל החוויות. הוא היה גאה בי. שש שנים קצין בצה"ל ואני משוכנע שהוא היה הכי גאה בעולם באחי הצעיר איתי בן ה-18 שבעוד חודש יהפוך לחייל קרבי. אני לא יודע מתי תהיה הפעם הבאה שאני אבקר בברנבאו אבל זה בטוח יקרה. אני לא כועס. אני אסע להיות במקום שבו אבא נשם את הנשימות האחרונות שלו במקום שבו הוא סיים את חייו כאוהד הכי מסור של ריאל מדריד".
שון מקווה עדיין שריאל מדריד תיצור איתו קשר ויידעו להנציח את הזיכרון של יגאל: "שלחתי מיילים למועדון, אבא היה חבר 'מדרידיסטה'. אנחנו מאוד רוצים שיזכירו את זה באופן מסוים ומחכים לזה מאוד. זה חשוב לנו. עדיין לא שמענו מהם".