עם סיום העונה ברחבי אירופה החלה נדידה של קבוצות מהיורוליג והיורוקאפ לכיוון ה-BCL. אלבה ברלין, גראן קנאריה, ובדאלונה החליטו שקצו בהבטחות היורוליג ועברו למפעל של פיב"א. אליהן אפשר לצרף את הפועל תל אביב שזכתה במפעל, ו-ולנסיה שקיבלה כרטיס ליורוליג מבלי לזכות, ולקבל תמונה די ברורה. המפעל השני בחשיבותו של היורוליג נחלש משמעותית.
בואקום הזה הפועל ירושלים בולטת. אמנם התחזיות של חברות ההימורים מדרגות אותה רק במקום הרביעי ערב פתיחת העונה - משמעותית מתחת לטורקיות בשיקטאש ובחצ'שהיר, וקצת מתחת למנרסה, אבל אין ספק כי מדובר בהזדמנות גדולה עבור האדומים לזכות במפעל בפעם השנייה בתולדותיה ולהשיג כרטיס ליורוליג. רגע לפני שהיא פותחת עונה הערב (שלישי, 20:30, ספורט 1) בהמבורג, האם היא ביצעה את השינויים ההכרחיים כדי לעמוד במשימה?
הפועל ירושלים בעונה שעברה עמדה כמעט בכל המטרות שלה. היא הייתה בגמר גביע המדינה, גמר הפלייאוף וגם סיימה במקום השני את הבית המוקדם באירופה. בסופו של דבר אותו הפסד לגראן קנאריה בשלב רבע הגמר היה אולי הנקודה השחורה היחידה על העונה, ומדובר בהפסד בודד. על פניו, ניצחון במשחק הזה והיינו מדברים גם בצורה חיובית על העונה האירופית של האדומים.
אחד הדברים המשמעותיים והבולטים בבירה אשתקד היה התלות בג'ארד הארפר. בקבוצה לא בנו את הסגל בצורה הזאת - הארפר היה אמור להיות חלק מצמד גארדים יחד עם ספידי סמית', שלא אהב את הדומיננטיות של חברו ועזב בשלב מוקדם. לבסוף ירושלים נתקעה עם טייריק פיליפ, שלא היה מספיק איכותי, ואחרי הפספוס באירופה צירפה את רועי הובר שעזר לה לעמוד במטרות בליגה.
במועדון ידעו שתלות בהארפר, שהעביר את העונה שעברה כולה ללא פציעות משמעותיות אך הקריירה שלו ידעה כאלה שגרמו לו להחמיץ תקופה ארוכה, היא דבר מסוכן לאורך זמן. גם פציעות, וגם משחקים פחות טובים עלולים לעלות לירושלים במשחקים קריטיים. קסיוס ווינסטון, גארד בכיר ב-BCL, צורף כדי לעבות את מצבת הגארדים, שהוחתמה כולה בעונה שעברה להארכת חוזה בכסף גדול.
"במאני טיים בעונה שעברה פיליפ פתח בחמישייה במשחק ההוא נגד גראן קנאריה", נזכרים במועדון, "שיתוף הפעולה בינו לבין הארפר לא היה הדבר המרכזי שלנו, אלא דקות של הארפר וקאדין קרינגטון ביחד. כשהם לא היו ביחד על המגרש, הייתה בעיה, וקאש אמור להיות זה שנכנס לנעליים פה ולשדרג אותנו ולתת יותר אפשרויות, יותר באלנס ויותר ביטוח לאורך זמן".
השינוי השני המשמעותי שירושלים עשתה במהלך הפגרה הייתה בעמדת הפורוורד. במועדון נפרדו מכריס ג'ונסון ולא הצליחו לשמור על ג'רמי מורגן שהתקדם ליורוליג, ואת מקומם תפסו אנתוני לאמב וג'וזאייה ג'ורדן ג'יימס.
מורגן וג'ונסון היו שני פורוורדים שידעו לייצר כדורסל התקפי, אבל היתרון המשמעותי שלהם היה בצד ההגנתי. מורגן ידע לשמור על גארדים, ג'ונסון עזר מאוד במשחק הפנים בעת הפציעה של אוסטין ווילי, והם עזרו לירושלים בכל הנוגע ל-DNA שהיא פיתחה - כקבוצה הגנתית ברמה גבוהה.
לאמב, הצירוף המרכזי של הקיץ, הוא קודם כל שחקן התקפה ברמה גבוהה. להפועל תל אביב הוא מזכיר את האיש שדחק את סטפנוס דדאס לעמדת עוזר המאמן כשניצח אותה כמעט לבד בטרנטו עם רצף שלשות ומשחק טוב מאוד. הגודל שלו והדברים שהוא יודע לעשות על המגרש הופכים אותו לנשק מרכזי. "הוא שחקן יורוליג בעמדה מספר 3 לכל דבר", אמר השבוע אחד ממאמני היורוליג בשיחה עם וואלה ספורט, "הוא הופיע כאופציה בשבילנו בתחילת הקיץ".
ג'ורדן ג'יימס יצטרך להוכיח את עצמו במיידי בכל הנוגע לעזרה ברוטציה כדי שיהפוך לשחקן מן המניין ברוטציה של יונתן אלון. במשחקי ההכנה הוא היה נראה טוב, אבל חובת ההוכחה היא עליו. אין ספק כי בצד ההתקפי ירושלים השתדרגה, אבל בכל הנוגע להגנה? עוד נגיע לזה.
דבר נוסף שהיה בעייתי בירושלים בעונה האירופית של העונה שעברה, בעיקר בשל הפציעה של אוסטין ווילי שפספס את החלק העיקרי של העונה האירופית, היה משחק הפנים. האדומים החלו את העונה עם ווילי, ג'סטין סמית' וגבי צ'צ'אשוילי בקו הקדמי. איבדו את ווילי, הביאו את דרק אוגביידה ואז איבדו גם את צ'צ'אשוילי. מקו קדמי שהיה אמור להיות בטופ של היורוקאפ, נותר קו קדמי שיודע לעשות נקודות, אבל לא דומיננטי מאוד בתקופה הזאת של העונה.
ירושלים ביצעה שינוי וחצי בקו הקדמי. במקום אוגביידה, צ'צ'אשוילי הפצוע וכריס ג'ונסון שסייע מתחת לסל לעיתים, הגיע דמיטרו סקפינצב האוקראיני. הסנטר הארוך עדיין לא הוכיח את עצמו ברמת היורוקאפ, אך בקבוצה מאוד אופטימיים לגביו.
נראה שפציעה של ווילי תותיר את האדומים שוב חשופים מאוד, וללא גיבוי מספיק מתחת לסל. הוא החל את העונה עם רגישות ברגלו, ובמועדון רק יקוו שהוא ישחק יותר משחקים מהעונה שעברה.
בעוד ברוב העמדות והבעיות נראה שירושלים לכל הפחות הלכה קדימה, במקום בו היא סימנה את עצמה כקבוצה מובילה - ההגנה, היא לכל הפחות נשארה במקום אם לא הלכה אחורה.
ירושלים איבדה כמה שחקנים עם אוריינטציה הגנתית מובהקת - ג'ונסון, מורגן, וגם פיליפ היה יותר שחקן הגנתי מאשר התקפי. במקומם הגיעו שחקנים שהם מוכשרים בהרבה, בעלי אוריינטציה התקפית, כמו לאמב ו-ווינסטון, אבל פחות טובים הגנתית.
בחצי גמר גביע ווינר נגד מכבי תל אביב ההבדל הזה פחות בא לידי ביטוי, כשירושלים נראתה בעניין, אבל כמה מאנשי המקצוע העריכו שהעובדה הזאת נבעה גם מההמשכיות הרבה של האדומים שעזרו להם בחיבור. "כשהקבוצות האחרות ייכנסו לעניינים, הפער מירושלים יצטמצם", סיפר אחד ממאמני הליגה, "הקבוצה הזאת היא קבוצה הגנתית טובה, אבל לא מדהימה כמו בשנים הקודמות. הם נראים הרבה יותר פגיעים בנקודה הזאת".