יותר ויותר מחקרים מלמדים אותנו שנגיחות בכדורגל גורמות לנזק מוחי. מחקרים ממספר אוניברסיטאות מכובדות הראו שנגיחות מובילות לפגיעה בזיכרון ולטווח הארוך גם למחלות כגון פרקינסון, CTE ודמנציה. מחקר חדש שהתפרסם לפני מספר ימים הראה בדיוק איזה חלק במוח הכי מושפע מנגיחות ומה בדיוק הנזק שהן עושות.
ניתוחי הדמיות MRI שפותחו על-ידי חוקרים באוניברסיטת קולומביה מצאו כי נקודת החיבור בין החומר הלבן והחומר האפור— בשכבה החיצונית ביותר של המוח (מאחורי המצח) — סופגת את מירב הנזק מהנגיחה. נזק זה מוביל לפגיעה ביכולות הקוגניטיביות של האדם. המחקר פורסם בשני כתבי עת מקצועיים. "החשיבות במחקרים היא שהם מראים בפעם הראשונה שנגיחות מובילות לפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי" לפי מי שהוביל המחקר, ד"ר מייקל ליפטון, פרופסור לרדיולוגיה והנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת קולומביה, בית הספר לרפואה ע"ש וג'לוס.
#Repetitive soccer heading causes microstructural damage in the orbitofrontal cortex, impairing cognitive function. Advanced imaging now enables detection of these changes in individual athletes. @ColumbiaMed @jamanetworkopen https://t.co/SCQcZSu3TT https://t.co/7YDjgwLm03
— Medical Xpress (@medical_xpress) September 19, 2025
המחקרים מספקים לחוקרים כלים של הדמיית מוח הדרושים להם כדי לזהות את הפגיעות הללו אצל פרטים, ללמוד עוד על הדרכים שבהן פגיעות ראש חוזרות משפיעות על המוח ולפתח טיפולים. "אנחנו מתעניינים במיוחד בבחינת הקשר האפשרי בין הסימנים הביולוגיים האלו לבין ההתפתחות המאוחרת של אנצפלופתיה טראומטית כרונית (CTE), מחלה נוירו-דגנרטיבית שאובחנה אצל ספורטאים שחוו פגיעות ראש רבות במהלך הקריירה שלהם" אמר ליפטון.
לפי הנתונים, שחקני כדורגל יכולים לנגוח עד 1,000 פעמים בשנה - מה שיוצר "נזק מיקרו-מבני במוח" לפי המחקר. המוחות של שחקנים שנגחו בתדירות הגבוהה ביותר הראו מעברים מטושטשים יותר בין החומר האפור והחומר הלבן באזור האורביטו-פרונטלי (אך לא באזורים אחרים מאחורי המוח).
"סביר להניח שההשפעה של נגיחות משתנה מאדם לאדם, בהתאם לגנטיקה, היסטוריה של זעזועי מוח, וגורמים נוספים" אמר ליפטון. "למשל, אדם שלפעמים נגח בכדור אבל נושא סיכון גנטי, עשוי לחוות השפעות גדולות יחסית, בעוד אדם ללא הסיכון הגנטי יוכל לנגוח עשרות פעמים בשבוע אך יחווה השפעות מעטות בלבד".
כבר ב-2019 מחקר ארוך טווח של אוניברסיטת גלזגו גילה שכדורגלנים מקצוענים מצויים בסיכון גדול פי חמישה לחלות באלצהיימר, פי ארבעה ללקות בניוון מוטורי, ופי שניים לפתח פרקינסון, לעומת שאר האוכלוסייה. אם זה לא מספיק, החוקרים הסקוטים מצאו CTE בכ־75% מהמוחות של כדורגלני עבר — אותה תסמונת שהתגלתה ב־99% ממוחות שחקני הפוטבול שנבדקו, ושאחראית לנזקים החמורים שהם סובלים מהם, ושהתפרסמו בשנים האחרונות.
בעקבות המחקר הסקוטי, התאחדויות כדורגל מסוימות הטילו איסור על נגיחות בכדורגל ילדים והגבילו את מספר הפעמים שמותר לכדורגלנים לנגוח באימונים. כמו כן, במדינות מסוימות מותר להתאמן בנגיחות אך ורק עם כדור ספוג. באופ"א ופיפ"א ציינו שיטפלו בעניין כבר ב-2019 אבל מאז לא עשו דבר בנושא. בהתאחדות לכדורגל הישראלי השיקו ב-2021 "קמפיין" לאימון נגיחות, שכולל לימוד לחיזוק שרירי צוואר וליבה ולימוד הדרגתי של טכניקת נגיחה נכונה.