את מה שאנחנו מקבלים היום מדור פרץ, כשהשיא הוא הצבתו הצפויה הלילה (שני) בהרכב הפותח של נבחרת ישראל כחלוץ מדומה (21:45), זיהה ולדאן איביץ' באליפות הראשונה שלו עם מכבי תל אביב ב-2019. זו הייתה התפנית עבור מי ששיחק רוב הקריירה הצעירה שלו בתפקידים אחוריים בלבד. גם כשהושאל להפועל חיפה ואפילו כשחזר למכבי תל אביב, דור פרץ לא שיער שיגיע היום שהוא יהיה החלוץ המועדף של נבחרת ישראל מול איטליה.
אבל דברים משתנים ושחקנים אינטליגנטים יודעים להיות מגוונים ולהתקדם. פעם אמר שוטה ארבלדזה על דור פרץ הצעיר, שהוא מבקש להגיד תודה להוריו על כך שגידלו ספורטאי ואדם כמוהו. היום קפטן מכבי תל אביב הוא הדמות הכי משמעותית גם במועדון שלו אבל גם אצל רן בן שמעון, שניגש להתכנסות הזאת בלי לדעת שהוא מייעד לפרץ את חולצת ההרכב הראשון מול מולדובה.
שחקן הליגה הכי טוב בישראל לא הגיע להתכנסות הנוכחית עם כרטיס בטוח להרכב, אבל צמד השערים של פרץ מול מכבי נתניה בשבוע שעבר כשרן בן שמעון ביציע, לא היו יכולים להשאיר את מאמן הנבחרת אדיש והשחקן הוורסטילי של האלופה קיבל בצדק את חולצת ההרכב והיה גם זה שהעלה אותה ראשונה על הלוח בקישינב.
אלה משחקים שיש לך רק מה להפסיד בהם, והרבה פעמים נבחרות נתקעות מול יריבות נחותות. אבל השער של פרץ מבישול של מנור סולומון פתח את הסכר לרביעייה נאה במיוחד. זה היה עוד שער סטייל ערן זהבי. גליץ' ברחבה לכדור קשה שבא מהצד ודחיקה לפינה למקום שהשוער לא יכול להציל. השער הזה התווסף לצמד המרשים במחזור שפתח את העונה מבחינת מכבי תל אביב.
כן, פרץ כבש שערים שזהבי יכול להתהדר בהם, וזה מיוחד אף יותר כשזוכרים שמדובר בשחקן שעליו קוננו הרבה שנים אוהדי מכבי תל אביב, כמי שנחשב לגדול המחמיצנים של הקבוצה.
בשיאו בקיץ 2021, פרץ עבר לוונציה בשאיפה לקריירה אמיתית באירופה ואפילו בסריה א' הכל כך קשוחה. זו הייתה עונה פושרת עד דלה מבחינתו. המאמן פאולו זנטי לא התלהב ממנו ובסך הכל רשם פרץ בצפון איטליה 535 דקות ב-18 הופעות בלבד. מי שנחשב אז לפני ארבע שנים לכדורגלן הישראלי הכי אירופאי בכל המובנים חזר לארץ אחרי עונה אחת בלבד. כל כך דל וכל כך לא מרשים.
רבים מסביב האמינו שהוא יוצא לזמן ממושך אבל פרץ החליט מאיטליה לא לרדת לליגות פחות נחשבות באירופה שם ודאי היה יכול לשרוד עוד כמה שנים - אלא לשוב למכבי תל אביב, למועדון שהוא כל כך מחובר אליו ושאותו הוא רצה להחזיר לצלחות האליפות. בשנתיים האחרונות אצל רובי קין ובעיקר אצל ז'ארקו לאזטיץ' דור פרץ הוא כבר לא הקשר האחורי ואפילו לא זה שמשחק לצידו. במשחק האחרון מול מכבי נתניה הוא סיים כחלוץ. לא מדומה ולא כאילו. לאזטיץ' העדיף אותו כשפיץ וכך הוא גם אמור לשחק אצל בן שמעון.
יש לו הרבה יתרונות גם בפיזיות אבל המון פרמטרים שקשורים לאופי ולאינטליגנציה, שמקדמים אותו לעבר אחד התארים האישיים המרשימים של שחקן הגנה שהפך להיות חלוץ. בדרך כלל עושים את המעברים האלה לצד השני. הרבה שחקנים קדמיים התגלגלו בהמשך הקריירה לעמדות אחוריות. פרץ עשה את הצעד ההפוך.
הלילה מול הנבחרת של המדינה בה הוא לא ליקק דבש, תהיה לו מוטיבציה גדולה להבקיע שוב. לדעת כמו תמיד למצוא את הבלטה הנכונה. את פיסת הדשא שם אף אחד לא משגיח עליו והוא יודע למצוא את הרשת, גם אם במשחקים רבים זה מלווה בהחמצה אחת ואפילו שתיים מסמרות שיער.