ואסילייה מיציץ', שחקן הפועל תל אביב, דיבר על מספר נושאים מעניינים מהקריירה שלו, והציב אתגר למאמנו החדש דימיטריס איטודיס: "לא אוהב שצועקים עליי". מיצ'יץ', שסיים את דרכו ביורובאסקט עם נבחרת סרביה אחרי הפסד מפתיע בשמינית הגמר לפינלנד, התייחס לנושאים רבים בפודקאסט בסרביה.
בשלב מסוים, השיחה עברה לרגעי מפתח בקריירה שלו. בתחילת דרכו נאלץ מיציץ' להתמודד עם פציעות קשות מאוד. "תמיד הייתי בין חמשת השחקנים שעובדים הכי קשה. כל אחד יכול לאשר את זה. התחלתי לבנות את האופי שלי ככה אחרי שקרעתי את הרצועה הצולבת. באמת שלא שמתי לב למה שאנשים מבחוץ אמרו. הייתה לי נפילה חדה בבאיירן, ונקודת המפנה הייתה בטופאש ובכוכב האדום, כששיחקתי תחת דיאן ראדוניץ'. אז הבנתי את האכזריות והעבודה הקשה שנדרשת".
לאחר טופאש, עבר לז'לגיריס ושיחק תחת שרונאס יאסיקביצ'יוס. אני באמת מאמין באלוהים ובגורל. טופאש קרה לי משום מקום. החלטתי לפתוח דף חדש ולהתחיל מחדש. אז השקעתּי מאוד בעבודה שלי. מבחינה טקטית, התפתחתי בז'לגיריס, אבל זה בית ספר שבא במחיר גבוה. אנשים פוחדים מ'שאראס'; יש לו אנרגיה בלתי רגילה ולדעתי הוא גאון כדורסל. בגלל היורובאסקט באיסטנבול פספסתי את ההכנה לקראת העונה - הזמן שבו שאראס מעצב את השחקנים שלו.
"הגעתי כמעט מוכן, עם ביטחון מהתקופה שלי בטופאש ועם מדליית כסף מהיורובאסקט. הגעתי לאימון הראשון והקבוצה הייתה שבורה לגמרי. בהתחלה חשבתי שזה יהיה קסום, עד המשחק נגד ברצלונה, שבו הייתי ה-MVP. אחר כך הגיע המשחק מול ריאל מדריד, כשקלעתי 0 מ-7, ואז הכול נעצר. ז'לגיריס היא בית ספר עצום וחוויה בלתי רגילה".
הוא גם חשף שהוא מגיב רע מאוד כשמאמנים צועקים עליו. "אני מגיב רע מאוד לצעקות של מאמנים, אני תמיד אומר את זה בכל מקום שאני מגיע אליו. אני לא מוכן לסבול את זה. ביקורת זה דבר אחד, אבל את זה אני לא יכול לקבל. הוא כן נותן עצות מועילות גם כשהוא צועק, אבל באותו זמן הייתי פגיע כי אמא שלי הייתה חולה. היו לי כל מיני תגובות לזה. זה היה קשה להתמודד, אבל כשהבנתי שיש לו הצעה קונקרטית - אז חוויתי צמיחה של שתי עונות באחת".
בקיץ הזה היה מיציץ' אחד הכוכבים המרכזיים של חלון ההעברות ביורוליג, והוא הסביר כיצד התקבלה ההחלטה לחתום בהפועל תל אביב, וגם עם מי עוד ניהל מגעים. "ההחלטה הכי חשובה בקריירת הכדורסל שלי. רציתי להתבסס במקום אחד, למצוא שקט פנימי - החוויות מהטריידים היו לא נעימות, ורציתי יציבות. היה הרבה סקפטיות מצד מועדונים, אבל אני פשוט רציתי להיות סבלני. כמה שזה ביזנס, רציתי לכבד את האנשים שעבדתי איתם במשך שנים - פיזיותרפיסטים, רופאים, תזונאים.
"בראש שלי כבר ויתרתי על ה-NBA, אבל הטרייד האחרון הסתדר מצוין כי נתן לי בערך 15 ימים של הקלה. הרבה קבוצות באירופה התחילו להציב לי דד-ליינים. לגבי ההצעות מאירופה - באמת לא הייתה לי הצעה מפנאתינייקוס, כי יש להם חזון שונה. אני ביחסים מצוינים עם המאמן עטמאן. לגבי שאר המועדונים - פחות או יותר זה היה נכון. חלק מהם לא יכלו לעמוד במרוץ מבחינה כלכלית. ארבע קבוצות היו רציניות: ריאל, הפועל, אולימפיאקוס ופנרבחצ'ה. ובשלב מסוים גם הכוכב האדום. אני חייב לציין שדיברתי איתם ראשונים, כי הרגשתי מחויבות שהם ישמעו הכול לפני כולם. אישית, הרגשתי רצון לחזור, אבל מאחר שאני חותם על החוזה של החיים שלי, הייתי חייב לחשוב אחרת".