32 שנים. כל כך הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שבה חגגה נבחרת ישראל ניצחון על נבחרת יוון. אחרי אותו ניצחון עמד המאזן בין הנבחרות במשחקים רשמיים על 9:5 לטובת ישראל על הנבחרת שהוציאה ממנה את גאליס וינאקיס.
12 משחקים רשמיים נערכו מאז ועד הערב (ראשון, 21:45) כששתי הנבחרות ייפגשו לראשונה מאז 2018 במשחק רשמי. בכולם יוון ניצחה. בעשור וחצי האחרונים ישראל אפילו לא הייתה קרובה לדגדג את היוונים, מלבד הניצחון במשחק ההכנה בקמפיין הנוכחי.
אז נכון שזה נראה קשה ורחוק, אבל גם אז, בקרלסרואה ביורובאסקט 1993, לא נתנו לנו הרבה סיכוי.
1993 היא שנה היסטורית בכדורסל הישראלי. כמה חודשים לפני כן רעדה האדמה כשהפועל גליל עליון הדיחה את מכבי תל אביב בחצי גמר הפלייאוף בדרך לאליפות. ההשפעה של הזכייה ההיא הייתה משמעותית. הנבחרת תמיד הייתה פחות או יותר מאוזנת, אבל בנבחרת ההיא של צביקה שרף הייתה תחושה שהכוחות החדשים בכדורסל הישראלי מקבלים יותר ביטוי.
שלושה שחקנים שגמרו את העונה במכבי תל אביב ההיא נכנסו לסגל שחזר ליורובאסקט אחרי שב-1989 ו-1991 לא היינו שם - נדב הנפלד, מוטי דניאל ודורון ג'מצ'י. אליהם הצטרף ישראל אלימלך שחתם כבר אצל הצהובים. לכל קבוצה גדולה הייתה נציגות. "אני זוכר שיחת פתיחה ערב האליפות, יצאנו והרגשנו כמו אחרי האליפות ולא לפניה. לא היו אנרגיות וכוח", סיפר לפני מספר שנים מוטי דניאל.
שרף לקח את הנבחרת למחנה אימונים ארוך, דבר שלא נהוג כבר בכדורסל הישראלי מזה למעלה מעשור, לפני האליפות. ההגרלה הייתה קשה - יוון ואיטליה, שתי מועמדות ללכת רחוק. לטביה הייתה זו שאמורה לנסות ולהפריע לישראל לעבור שלב.
במשחק הפתיחה ישראל נקלעה לפיגור גדול נגד איטליה, רדפה במחצית השנייה אבל הפסידה כצפוי 92:83. יוון ניצחה את לטביה, והכל הסתדר לפי התחזיות המוקדמות. ביום השני של המשחקים, יוון פגשה את ישראל למשחק המוקדם.
שנה לפני כן בטורניר הקדם אולימפי ישראל הפסידה את כל משחקיה, כולל ליוון. מי שהיה בין השחקנים הבולטים אז היה עדי גורדון, שבמשחק נגד ליטא קלע 9 שלשות, אבל ישראל הפסידה. גם בנבחרת הנוכחית לגורדון היה תפקיד מפתח, ובנבחרת האמינו בו ובדורון שפר כשני הרכזים-סקוררים שיכולים לעשות את העבודה.
צביקה שרף הגיע לטורניר אחרי שזכה בגביע קוראץ' בעונה לפני כן, והכיר את היוונים מבפנים ומבחוץ. אך בכל זאת, גם הוא ידע שהמשימה קשה מדי. כולם ידעו, חוץ מעדי גורדון. הוא השתלט על המשחק מהפתיחה, קלע 4 שלשות בחצי הראשון, ו"באווירת מלחמה", כפי שהגדיר זאת דניאל, הצליח לשמור את ישראל בתמונה עם פיגור נקודה במחצית.
ינאקיס והיוונים המשיכו להיות במשחק, אבל גורדון המשיך לירות ולירות. "מהשחקנים של מכבי היו רגילים לדברים כאלה. אני זוכר את צביקה במשחק הזה, הוא היה מאושר ובאופוריה כי הוא ניצח את היוונים בזמן שאימן במדינה", סיפר בעבר תומר שטיינהאור על ההצגה של חברו החיפאי. כשהגיעה השלשה השמינית, ישראל כבר החלה לברוח. הוא נעל את המשחק עם עוד כמה לייאפים, וישראל סיימה את המשחק עם ניצחון 74:79.
שחקני הנבחרת חגגו על הפרקט את הניצחון מול היוונים הרבים שהגיעו לגרמניה. בחדר ההלבשה ניסה צביקה שרף להוריד את החבר'ה לקרקע, אבל הם נסעו לבית המלון לחגוג. שרף נשאר לראות את לטביה הולמת באיטליה במשחק המאוחר וחזר לבית המלון לספר לשחקנים שמחכה להם יום אחרי יריבה מסוכנת מאוד.
האזהרות לא עזרו. הלטבים, בהופעת הבכורה שלהם באליפות אירופה, ברחו במחצית הראשונה ליתרון 15. ישראל הסתכלה בהלם ולא ידעה מה לעשות יום אחרי הניצחון הענק על יוון. "בכדורסל אחד ועוד אחד זה לא תמיד שניים. באנו כאנדרדוג ליוון ולא ידענו לרדת לקרקע. זה מה שיפה בספורט, הרבה פעמים בכדורסל אתה מנצח 40 הפרש ומשחק אחרי זה אתה מפסיד. נגד יוון הכול הלך, כל זריקה נכנסה, ויום אחר כך קרה בדיוק ההיפך", סיפר עופר פליישר.
כשהזכרנו לחלק מאנשי הנבחרת בימים האחרונים את הניצחון ההוא, הם לא שכחו את ההפסד ללטביה. עם זאת, אחרי 32 שנים ו-12 הפסדים רצופים ליוון, הם יקנו לפחות את החלק הראשון של התסריט הערב.