נבחרת ישראל הודחה הערב (ראשון) מאליפות אירופה בשלב שמינית הגמר אחרי הפסד לנבחרת יוון, במשחק שנערך בריגה, בירת לטביה. הנבחרת העפילה משלב הבתים לראשונה אחרי עשר שנים, אבל לא הצליחה לעבור את היריבה הקשה שמועמדת לזכות במדליה בטורניר. אחרי ההדחה, להלן ציוני השחקנים והמאמן:
דני אבדיה - 8
הכוכב הבלתי מעורער של ישראל עוד לפני האליפות הוכיח מהיום הראשון ממה הוא עשוי. אבדיה אמנם החטיא שלשת ניצחון נגד פולין, והייתה בעיה באופן כללי ברוב המשחקים ברבע הרביעי, אבל שיחק כמו שמצופה משחקן בכיר בנבחרת לשחק. הוא היה אגרסיבי, לקח אחריות כשצריך, והראה את ההתקדמות המטאורית שעבר מאז אליפות אירופה הקודמת. זה אמנם נעצר נגד יוון, אבל הוא יכול לסמן וי על אליפות מצוינת.
תומר גינת - 7.5
עוד מצטיין גדול של הנבחרת. על הנייר הקפטן לא היה אמור להיות אחד השחקנים שיובילו מבחינת יכולת, ולא היה ברור כיצד יתמודד עם השפיץ של אירופה, אבל גינת היה נהדר, הוביל את הנבחרת בריבאונדים, וברגעי ההכרעה של המשחקים הגדולים תפקד בצורה מצוינת. הוא סיים את הטורניר במומנטום נפלא, ונראה יותר ממוכן לעונת יורוליג ראשונה בקריירה.
רומן סורקין - 7.5
על פניו, טורניר טוב מאוד של הסנטר של מכבי תל אביב, אבל מסיים אותו עם תחושה שיכל לתת יותר. סורקין פתח את הטורניר מעולה נגד איסלנד, קלע 31 נקודות, ומאז היה פחות טוב. במשחקים נגד פולין וסלובניה הוא סיים עם 9 מ-27 ביחד מהשדה, ויצא קצת מהקצב. בשורה התחתונה הוכיח שהוא שייך לרמות שהוא משחק בהם.
ים מדר - 6.5
לפני הטורניר מדר היה בסימן שאלה כללי האם הוא יוכל לתרום וכמה. בסופו של דבר הוא מסיים אותו כשהוא מוכיח שלפחות בפרק זמן קצר הוא מסוגל להתמודד עם עומס, למרות שלא היה בכושר משחק לפני כן. למדר היה משחק מדהים נגד צרפת, וחוץ מזה משחקים שהיה בסדר, וכאלה שפחות. מסיים את האליפות עם אופטימיות לגבי ההמשך, ולעומת המצב בה נכנס לתחרות, הוא בהחלט יכול להיות מעודד.
נמרוד לוי - 5.5
רק בסוף מרץ חזר נמרוד לי מפציעה ארוכה, והכניסה שלו לנבחרת הייתה מלכתחילה לא בטוחה. בסופו של דבר הוא היה אחת האופציות היותר בטוחות מהספסל שבית הלחמי השתמש בה, ולמרות שהמספרים שלו לא היו מספיק טובים, והשלשות לא נכנסו, הוא היה יעיל וטוב בניצחון על בלגיה ונתן דקות טובות גם נגד צרפת.
בר טימור - 5.5
טורניר פושר של הקפטן של הפועל תל אביב והשחקן המנוסה ביותר בנבחרת. טימור לא נכנס טוב לאליפות במשחקים הראשונים, אבל בית הלחמי סמך עליו מראש כאופציה הבכירה כמחליף לים מדר. זה השתלם עם מהלך גדול נגד בלגיה שנעל את המשחק, ודקות טובות יותר נגד סלובניה.
יובל זוסמן - 5.5
לפני האליפות ביקשנו מיובל זוסמן יותר בהתקפה, וקיבלנו את זה רק קצת במשחק נגד איסלנד. בסופו של דבר הוא מסיים אליפות כשהוא מתמקד בחלק ההגנתי, ומקבל את זה. היו משחקים סבירים, היו גם כאלה שפחות, אבל הוא ממשיך כחלק משמעותי בנבחרת גם לקראת החלונות שיגיעו.
איתן בורג - 5.5
נכנס לטורניר אחרי הכנה מצוינת שבה הוכיח את עצמו, וידע שהוא יהיה על תקן אחד משני השחקנים האחרונים בסגל. קיבל הזדמנות אמיתית רק נגד צרפת, והחזיר בדקות טובות על הפרקט, כשהוא מוכיח שמקומו בעתיד בסגל. טורניר מעודד מאוד מבחינתו לקראת העתיד.
גיא פלטין - 5.5
במשך שלושה משחקים זה לא הלך טוב ללוחם של הפועל תל אביב. הוא קיבל הזדמנות נגד איסלנד, אבל הדברים פחות הלכו לו, ונגד פולין וצרפת נמחק מהרוטציה. נגד בלגיה חזר, ונתן גם התקפה, ומול סלובניה נתן דחיפה מהספסל. סיפור ההתקדמות שלו מהשנים האחרונות ממשיך בכיוון טוב.
רפי מנקו - 5
אחרי משחק הפתיחה נגד איסלנד שבו שיחק סבל מכאבים בברך שהפריעו לו מעט. בסופו של דבר לא קיבל יותר מדי דקות בטורניר הזה, אבל דווקא ברגעים שכן קיבל, נגד איסלנד וצרפת, תרם ברוח וגם קלע.
איתי שגב - 5
באליפות אירופה הראשונה שלו שגב ציפה אולי לשחק יותר, אבל הציפיות לא עלו בקנה אחד עם המציאות. קיבל הזדמנות קטנה בכל משחק, כשרומן סורקין לוקח את רוב העוגה בעמדה 5.
קאדין קרינגטון - 5
השחקן הבולט בנבחרת שעליו אפשר להגיד שרשם טורניר מאכזב. המתאזרח שהגיע מהפועל ירושלים הגיע להכנה לא בכושר, מצא את עצמו כשחקן ספסל לאורך כל הטורניר, ולמרות שברוב המשחקים כן הצליח לקלוע, המספרים שלו לא מתאימים למספרים של שחקן שהובא לחזק את נבחרת ישראל. בשלב הזה אין כוונה לוותר עליו לגבי העתיד של הנבחרת, עד שתהיה האפשרות להביא מתאזרח אחר בעוד שנתיים, אבל לא על זה מה שחלמו בנבחרת כשצירפו אותו.
המאמן: אריאל בית הלחמי - 7.5
הביקורת המרכזית על מינויו של בית הלחמי היה בשאלה מה הוא עשה כדי לקבל את נבחרת ישראל. בסופו של דבר באיגוד בנו על החיבור שלו עם השחקנים אותם אימן בעתודה, והצליחו. אריאל הוביל את ישראל לשמינית הגמר, היעד הראשוני, ועם קצת יותר מזל, היה מקבל יריבה יותר נוחה מיוון בשמינית הגמר ורושם הישג של למעלה משני עשורים. הוכיח שמקומו כמאמן הנבחרת ראוי ובטוח, וינסה גם להוביל אותנו בחלונות לאליפות העולם אחרי 41 שנים.