325 ימים עברו מאז תומאס טוכל מונה למאמן נבחרת אנגליה, וב-BBC תהו הבוקר (שבת) על קנקנו. המאמן הגרמני שנכנס רשמית לתפקיד רק בינואר שעבר - חודשיים וחצי לאחר ההכרזה - הדריך מאז רק ארבעה משחקים, כמות נמוכה באופן חריג למאמן נבחרת בעידן המודרני.
לשם השוואה, רוי הודג'סון ניהל 14 משחקים ב-325 הימים הראשונים שלו, פאביו קאפלו תשעה, וגם גארת' סאות'גייט, סטיב מקלארן וסוון גוראן אריקסון לפחות שמונה. אפילו סם אלרדייס, שפוטר אחרי משחק אחד בלבד, רשם ממוצע גבוה יותר של משחקים ליום בתפקיד.
הסיבה למיעוט המשחקים נובעת בין היתר מההחלטה של טוכל לדחות את תחילת הקדנציה עד 2025, מה שגרם לו לוותר על משחקי ליגת האומות מול יוון ואירלנד. כעת, עם מונדיאל 2026 שמתקרב, "אין יותר מקום לתירוצים - הגיע הזמן לראות שיטה, זהות וסגנון".
לפי העיתונאי פיל מקנולטי, מבחינה טקטית, מתחילים להופיע קווי מתאר. טוכל משתמש בדרך כלל במערך 4-4-1-1, שהופך ל-5-3-2 או 3-5-2, כאשר המגנים מקבלים תפקיד מפתח ומשחק הלחץ משודרג (הנתונים מצביעים על יותר חטיפות בשליש הקדמי - 13.7 למשחק לעומת 11.1 בעידן סאות'גייט). ההתקפה, לעומת זאת, עדיין לא התייצבה: ממוצע השערים ירד, ונבחרת לא מממשת את מצבי ההבקעה שהיא יוצרת. או במילים אחרות: ה-xG גבוה - אבל השערים לא מגיעים.
גם הסגל מעורר שאלות. טוכל חילק עד כה שלושה זימוני בכורה בלבד - כולם לשחקני הגנה - בעוד בתקופות דומות מאמנים אחרים נתנו הזדמנויות רחבות יותר. מצד אחד, הוא ממשיך להחזיק בשמות ותיקים כמו ג'ורדן הנדרסון בן ה-35, ומצד שני לא היסס שלא לזמן שחקנים בכירים כמו קייל ווקר וטרנט אלכסנדר-ארנולד.
עם הזימון האחרון צומצם הסגל מ-26 ל-24 שחקנים, וטוכל מתחיל להפגין גישה ישירה ונחושה יותר - אולי בניסיון לחדד את המסר שהוא כאן כדי לייצר שינוי. היום (שבת) תארח אנגליה את אנדורה בווילה פארק - משחק שצפוי להיות חד צדדי. שלושה ימים לאחר מכן תגיע המבחן האמיתי: סרביה בבלגרד.
"בינתיים, אנגליה של טוכל מרגישה כמו עוד מאותו הדבר", אמר מקנולטי. "למעשה, בחלק מהזמן זה מרגיש כמו הליכה לאחור".