כשמדברים עם אנשי נבחרת ישראל על רומן סורקין, הם מחייכים. גם אם הוא עושה טעות פה ושם, החיוך הכובש שלו גורם לכולם לחייך לידו. בכלל, סורקין הוא אדם שתמיד מפיץ שמחה מסוימת, אלא שתוך כדי הריאיון המיוחד לוואלה ספורט, ערב פתיחת היורובאסקט, בשאלה על הקשיים שהוא מתמודד איתם בשנתיים האחרונות בטיסות עם מכבי תל אביב, אחד מכוכבי נבחרת ישראל נפתח בצורה לא אופיינית.
"הטיסות וכל הדברים הללו שמסביב, זה מאוד קשה. אתה כל יום שישי מגיע אחרי שלושה ימים בחו"ל, רביעי-חמישי-שישי, מגיע בשישי בבוקר אחרי משחק, וכל היום אתה גמור ומנסה להגיע לקידוש ולא להירדם. קצת מבאס, אבל כשאתה מתבאס, אתה מסתכל על למה זה קורה, ואתה מבין שאתה פה לא הסיפור. המדינה שלנו זה הסיפור, החטופים שלנו זה הסיפור והשונאים שהצטברו לנו בעולם זה הסיפור, המצב שלנו. יש דברים יותר גדולים מזה. אני מאחל לפני שאני אהנה מטיסות נורמליות ומשחקים בבית, שהחטופים יחזרו ושיחזור להיות יותר טוב במדינה שלנו. והנרטיב השלילי הזה שיש עלינו בעולם - שגובר בלי שום סיבה - יסתיים. אני מתפלל רק לימים טובים יותר. ואז גם נטוס קצת פחות".
בימים אלה מדברים על סורקין כמי שאמור להיות הגבוה המוביל של מכבי תל אביב לקראת העונה הבאה, אבל בפועל הוא היה כזה כבר העונה. 12.9 נקודות ו-4.1 ריבאונדים למשחק ביורוליג אלה מספרים שמעט גבוהים יכולים לזקוף לזכותם בעונת יורוליג. סורקין עשה את זה בעונה שבה מכבי תל אביב לא הצליחה באירופה, בלשון המעטה, לעומת הצלחה בישראל.
"קצת מתבאסים שזה לא נגמר עם אליפות. הרגשנו שאנחנו יכולים לעשות את זה. עם כל הכבוד לירושלים שהייתה קבוצה מדהימה", הוא מסכם את העונה הקבוצתית והאישית שלו. "העונה הזאת עזרה לי בפן האישי, היורוליג ודקות המשחק הרבות. כל שחקן שמשחק ובאמת מקבל את ההזדמנות, זה רק יכול לעזור להתפתחות האישית. אני לא שמח שעשיתי את זה בעונה שלנו, של מכבי ביורוליג. אני מאוד אשמח לפחות לשחזר את היכולת, אם לא להשתפר בעונה הבאה, ולעשות עונה יותר טובה בפן הקבוצתי. כמו שאמרת לי, היית טוב, אבל הייתה עונה לא טובה. כוכבית שלא כיף לשמוע. שמח שהייתה לי הזדמנות להוכיח שאני כן שווה את הרמה הזאת. אני חושב שהסתכלתי בעיניים כבר לכל הגבוהים באירופה. שיחקתי נגדם, ועשיתי מספרים וגם ניצחונות.
"הייתה לנו בסוף העונה ריצה נחמדה. הייתה עונה הפוכה. התחלנו עם שחקן מסוים, ואז פתאום שחקן אחר נפצע. חצי עונה היינו בלי רכז", הוא ממשיך, "וכשהיה לנו בסיס של כמה שחקנים בסוף העונה שרץ ברצף, נראינו יותר טוב. זה בזבוז של עונה, התחלנו להיראות יותר טוב, אבל דברים השתבשו. ווניין לא שיחק חצי עונה, ריברו נפצע, ועד שהגיע מחליף. היינו במצב מלחמה, אל תשכח איזה בלגן זה בשביל המועדון להתמודד עם שחקן כמו ג'ורדן לויד שהיה הכוכב שלנו ואומר שהוא מפחד להישאר בארץ כי נפל לו טיל ליד הבית. זה משנה את כל העונה מהרגע הראשון".
כשמדברים על נבחרת ישראל לקראת אליפות אירופה, מדברים בעיקר על שלישייה מובילה. דני אבדיה וים מדר היו שם גם בפעם הקודמת בתפקיד כל כך משמעותי, אבל הפעם זה ברור שסורקין הוא חלק מהכוכבים של הנבחרת, ואולי אחד הגבוהים הטובים שהיו לנו. "אני שמח שאומרים שאני מחזיק את משחק הפנים של הנבחרת. היו גם בעבר גבוהים מצוינים, אולי לא באותה כמות. אני רוצה לכבד את הדורות הקודמים, יש גבוהים שעשו דברים מדהימים לנבחרת, אבל אני שמח שבונים עליי ומצפים ממני. עבדתי על זה, ואני צריך להתמודד עם הציפיות. יש לנו את זלי ושגב, וגם תומר ונמרוד הם גבוהים שיכולים לשחק בפנים. יש לנו במכלול חבר'ה טובים, גם בגבוהים וגם בגארדים. דני יכול לשחק באיזה מצב גם בעמדה מספר 5".
אתה מתקשה עם כל הדברים הטובים שאומרים עליך.
"זה כבוד, אני לא רוצה לחשוב על זה יותר מדי. נשאר על טייס אוטומטי, לעשות את הדברים שעשיתי עד היום. אם אומרים את זה, אז זה בזכות הדברים שעשיתי עד היום. אני לא אוהב להגיד שאני הזה ואני ההוא. אני שמח, אני רוצה להישאר בדברים שהביאו אותי עד היום. אם אני אמשיך לעשות את זה, ימשיכו לדבר. אני לא רוצה להיתקע על זה, לא רוצה להיות שבע מדי. יש לי המון דברים לשפר במשחק שלי, אני מרגיש שאני משתפר מרגע לרגע, אני עוד לא שלם. אני לא שבע, אני בן אדם תחרותי בעיקר עם עצמי, ועם הקבוצה שלי. אם אני אגיד שאני מדהים, אז אין מקום להשתפר? יש לי המון מקום להשתפר ולהמשיך לעשות את זה. אני לוקח את האחריות בשתי הידיים, ולעשות את הדברים שבגללם נתנו לי את האחריות הזאת".
תמיד משחק הפנים של הנבחרת היה בעייתי. איך אתה רואה את ההתמודדות מול הגבוהים המובילים של היריבות?
"זו משימה קבוצתית. כל גבוה שתיתן לי את השם שלו, המשימה מולו היא קבוצתית. כל גבוה שתיתן לו את הכדור וישחק פוסט-אפ אחד מול השני, מישהו ייצא בחמש עבירות. אבל זה משחק קבוצתי, המשחק כבר לא שם. הוא בדברים הקטנים, בריבאונד, בפינישים. אולי יש איזה פוסט-אפ או משהו, אבל יש המון דברים קטנים. לא תמיד הקבוצות הכי גבוהות מנצחות, המשחק הולך לכיוון של הגארדים, יש חמישיות עם שחקנים נמוכים. דני פתאום יכול לשחק בעמדה מספר 5. זה חלק מהמשחק היום. זה לא אני נגד שחקן של היריבה, הלוואי שזה היה ככה. זה יהיה משהו קבוצתי, ואני אנסה לתת את הטון ולהיאבק עם הגבוהים שלהם".
כאמור, גם באליפות הקודמת סורקין היה שם. הוא לא הצליח לעזור לנבחרת לעבור שלב למרות שני ניצחונות מוקדמים. וכששואלים אותו מה הוא למד, הוא לא מפחד להסביר את ההבדלים. "זה יישמע מצחיק, לאו דווקא צריך להפיק לקחים מהאליפות הקודמת במשהו נקודתי. אנחנו הרבה יותר מוכשרים ממה שהיינו בפעם שעברה. גדל פה דור מדהים. עם כל הכבוד לדור הקודם שגם היה דור אדיר, היה לנו שחקן NBA באליפות הקודמת - גל מקל - אנשים שוכחים את זה. אנחנו שמחים שיש לנו שחקן כמו דני שהוא מאוד דומיננטי ב-NBA, מבוא לסופרסטאר, בעזרת השם. ים מדר, שהוא סופרסטאר שלא מבינים למה הוא לא ב-NBA, עוד לא הראה קמצוץ ממה שהוא יכול. זוסמן, זלמנסון, תומר גינת. לא רוצה לפספס אף אחד. יש לנו סגל מאוד טוב, גרעין מאוד טוב".
ובכל זאת, מה ההבדל מפעם שעברה?
"אנחנו קצת יותר צעירים, בפעם הקודמת היו הפרשי גילאים. זו הייתה נבחרת מעבר. ים ודני היו, אבל הם היו ממש צעירים, היו שחקנים שלקראת הסוף, וזה היה קצת מוזר. השנה זה יכול לעבוד רק לטובתנו. לא היו עם זה הרבה בעיות, אבל בזמן מאוד קצר, קשה לעשות התאמות כמו שצריך. כולם יגידו שאפשר, אבל צריך להבין. בעונה רגילה כל קבוצה חווה משברון באמצע, או נראית לא טוב בהתחלה או בשלב אחר. יוצאים מזה ואתה תופס את הנישה שלך, בינואר הקבוצה האמיתית מתגלה.
"פה אין שינוי, אין זמן. לפעמים יש דברים שהם אקסטרה לנבחרת. כמו להכיר אחד את השני מלפני זה. הרבה שחקנים שיחקו בנבחרות קודמות. חברויות אמיתיות. ים ודני הם חברים מחוץ למגרש אפילו יותר מאשר על המגרש. כולם שיחקו אחד עם השני בנבחרת מסוימת, כולם עברו עם אריאל באיזה שלב בחיים. אלה דברים שרק יעזרו לנו בשלב מסוים. זה הבונוס שיש לנו השנה, לא חושב שעשינו משהו לא בסדר בפעם הקודמת. שמעתי על הדברים שמדברים בתקשורת, אבל בסוף לכנס 12 שחקנים בחודש, להגיד 'בואו תשחקו, ותהיו הכי מתואמים', זו לא משימה בלתי אפשרית, אבל זה לא הכי קל בעולם".
למי שלא ממש בקיא בכדורסל הישראלי, רומן סורקין צץ בגיל 22, לפני קצת יותר משבע שנים, במכבי חיפה שירדה ליגה. לפני כן הוא שיחק ארבע שנים באוניברסיטת אורגון, לא היה דומיננטי, אבל הלך והתקדם. היום הוא רואה את הנהירה של השחקנים למכללות, בשביל הכסף הגדול, ובזמן שהוא הצטרף לתביעה כדי לקבל כספים שמגיעים לו רטרואקטיבית על התקופה ההיא, הוא מקנא בעומר מאייר ואיתן בורג.
"הנהירה האירופית הזאת למכללות, פתאום מכבדים יותר את השחקן האירופי, כיף לי מאוד בשבילם", הוא אומר. "בזמנו, לא היו כל כך הרבה שחקנים מאירופה. היו יחידי סגולה כמו לורי מרקאנן ששיחק באריזונה, אבל היום זה יותר מקובל. אני לא זקן או משהו, אבל המשחק שונה, למאייר יהיה יותר קל. זה דור יותר טוב מהדור שלנו. בגיל שלי, לא היו משדרים כל כך הרבה בטלוויזיה והיו מדברים עליך בעולם, לא משנה כמה טוב אתה. אז יש גלובליזציה. יש את כל התנאים, גם בארץ וגם בחו"ל, אז נהיה גלובליזציה.
"הם יותר מוכנים ממה שאני באתי, והם שחקנים יותר טובים ממני בזמנו. הייתי כל השנה עם עומר, פרפקציוניסט ברמה הכי גבוהה, אין מילה רעה לומר עליו. עושה את כל מה שצריך ומעבר, רוצה ללמוד. אני מדבר איתו לפעמים, מספר לי איך הולך לו, ואני שמח בשבילו. גם בשביל איתן שאני איתו בנבחרת, הוא מדהים. הוא קצת יותר בשל, מאחל לו שיצליח, בחור אדיר שעובד קשה. מוכשר ברמות. יש פה דור מוכשר ואני מתרגש לראות את זה".
במשחקי ההכנה כבר הספקנו לראות משהו מהחיבור בין דני אבדיה לסורקין. שיתוף הפעולה הזה קורה רק בפעם השנייה בקריירה של השניים - שלוש שנים אחרי המפגש הראשון באליפות אירופה הקודמת. "דני יודע לעשות הכל, זה שיתוף פעולה שקשה לטעות בו. אנחנו לומדים אחד את השני במשחקי ההכנה, זה טבעי. ומטורף כמה מהר הוא לומד אותי ואני אותו, מרוב שהוא כל כך מוכשר. עם הזמן זה רק ייראה יותר טוב, וכיף לנו שיש מישהו כזה במדינה ואפשר לומר שהוא משלנו".
זה ריאלי לעבור את שלב הבתים - משהו שעשינו רק פעם אחת ב-18 השנים האחרונות?
"זו המטרה שהצבנו, הראשונה ולא האחרונה. אני קורא, מצפים מאיתנו את זה מסיבה מסוימת. אנחנו שם ואנחנו צריכים לעשות את זה. על הנייר ולא על הנייר, אנחנו מספיק מוכשרים כדי לעשות את זה, עם כל הכבוד לנבחרות האחרות".
אתה כבר בן 29, יש לך עוד אליפות אירופה אחת מבחינה ריאלית. איך זה להרגיש בין הוותיקים בנבחרת פתאום?
"אליפות אחת? תפרגן לי שתיים, אני מסוגל. לא חושב על זה ככה, אני מכבד את זה ומקבל את זה. אני בן 29, חגגתי עכשיו, עוד שנייה בן 30. עברתי תהליך, נהניתי בשנים האלה עד עכשיו, מקווה להמשיך וליהנות. אני לא הכי ותיק, יש את רפי, תומר, זלי ובר. יש חבר'ה ותיקים ובגיל שלי. אני לא מרגיש ותיק, אבל גם לא ילד כבר".