אם נבחרת ישראל תעמוד במטרות שלה הקיץ, ותעפיל משלב הבתים של אליפות אירופה לשמינית הגמר, נמרוד לוי צפוי לחגוג 50 הופעות במדים הלאומיים. על פניו, הפורוורד של הפועל ירושלים, שבמוקדמות גביע העולם לפני מספר שנים היה אחד השחקנים היציבים והטובים של הנבחרת עם ממוצע נקודות דו ספרתי ב-12 משחקים, הוא באנקר אצל אריאל בית הלחמי, ולא במפתיע. הוא מסוגל לשחק בשתי עמדות, קולע מבחוץ, ובגיל 30 הוא גם מביא ניסיון.
למעשה, עד לפני מספר חודשים, הימצאות שלו בסגל לאליפות אירופה הייתה לא ריאלית, אחרי שלא שיחק מתחילת העונה ועד לסוף חודש מרץ בשל קרע מסובך בגיד בכף הרגל: "כמובן שכל הופעה עם הנבחרת זה גאווה גדולה בשבילי. ללבוש את החולצה, להיות פה בנבחרת עם החברים שלי. מעבר לזה, זאת הזדמנות בשבילי, עברתי עונה לא פשוטה. לשחק ברמה הזאת, נגד השחקנים האלה. יש לנו נבחרת מוכשרת, אז זאת הזדמנות בשבילי", הוא מספר לוואלה ספורט, בראיון מיוחד לפני היציאה לאליפות אירופה.
כאמור, לוי לא שיחק מסוף עונת 2023/24 ועד ל-30 במרץ 2025. הוא סבל מכאבים בכף הרגל, ולאורך זמן רב סברו כי מדובר בדלקת. רק באמצע טיפול שמרני שעבר בפתיחת העונה, התגלה כי הוא סובל מקרע בגיד, והוחלט לשלוח אותו לניתוח בגרמניה. "ספציפית זו פציעה די נדירה", הוא משתף. "מומחי כף רגל בארץ לא ניתחו ספורטאים בפציעה הזאת, טסתי לגרמניה כדי לעבור ניתוח. לא ידעתי בהתחלה מה זה אומר. עברתי תהליך, ובמהלכו אני למדתי איך זה פחות או יותר נראה, וכמה זמן זה ייקח. תוך כדי זה יש חוסר ודאות. זה החלק המנטאלי שבזה, והעבודה שלי שהייתה להאמין, לעשות את מה שאני יכול מבחינת הפיזיותרפיה. הפועל ירושלים מאוד עזרה לי ותמכה בי בתהליך הזה, לא הייתה ודאות על איך זה הולך להיראות".
איך זה לראות מהצד את העונה של הקבוצה, שהייתה קרובה גם ביורוקאפ וגם בגביע, ואתה בחוץ?
"התסכול הוא גדול. ההתמודדות המנטאלית, זאת אחת הגדולות שהייתה לי. אני רגיל להיות על המגרש, רוצה להיות על המגרש, רוצה להתחרות, זה בוער בי תמיד. זה קשה להיות בצד ולראות את הקבוצה. כמה שיכולתי תמכתי, אבל רציתי להיות בפנים, רציתי להתחרות ביחד עם החברים שלי. זאת גם אחת מההתמודדויות שלמדתי מהם. בתוך הרגע הזה אני עושה מה שאני יכול, מה שיש לי שליטה עליו".
הטורניר הזה, עם הנבחרת, יושב בראש בתקופה הזאת?
"תמיד אני רוצה להיות בנבחרת, אבל בשיקום לא חשבתי על זה. אני חושב על איך אני אחזור. זה שיקום כל כך ארוך, שבעה-שמונה חודשים. רק לחזור למגרש, זאת המחשבה העיקרית שלי. זה משהו שלמדתי ממנו הרבה, זה מכניס לפרופורציות. בהתחלה, וגם עכשיו, אני רק שמח להיות על המגרש. לייצג את הנבחרת זה לא משהו מובן מאליו בשבילי, בתוך השיקום יש חוסר ודאות, ויש התקדמות ואז נסיגה. זה כמו רכבת הרים, רק התרכזתי ביום יום, ולנסות להתקדם כדי לחזור לפעילות על המגרש".
לוי חזר לקראת סיום העונה, עזר לקבוצה לעבור את הפועל תל אביב בחצי גמר הפלייאוף, אבל רגע לפני משחק האליפות, החלה המתקפה האיראנית, והעונה לא הגיעה לסיומה. "התחושות הן לא קלות. אנחנו בתור ספורטאים רוצים לסיים את זה על המגרש. הייתה לנו שנה מאוד מיוחדת. לא טסתי עם הקבוצה, ליוויתי אותם בארץ, אבל זאת הייתה השקעה אדירה, והרגשתי את המאמץ של כולם. יש משהו חמוץ בלסיים את זה ככה, אבל זה לא בשליטתנו, יש דברים יותר גדולים מכדורסל ברגעים האלה".
ללוי זו אליפות אירופה שנייה. הוא חלק מהשחקנים היותר בוגרים בנבחרת, כשאת ההופעות הראשונות שלו ערך כבר ב-2017, ורץ ביחד עם תומר גינת, בר טימור, עידן זלמנסון, איתי שגב ורפי מנקו מזה שנים רבות. "זה מרגיש שזה קורה מהר. זה משהו שתורם לנבחרת, כל אחד מהמקום שלו, עם הניסיון שיש לו. החיבור של הרבה מהשחקנים שרצים הרבה שנים ביחד, זה משהו שחשוב ומוסיף. אני שמח להיות בפוזיציה הזאת שאני שחקן עם ניסיון בנבחרת, ורוצה לתרום בקטע הזה כמה שאני יכול".
המקום הזה, של גיל 30, אומר שבאליפות אירופה הבאה אתם כבר לקראת הסוף. זה מוסיף ללחץ?
"אני לא מסתכל קדימה יותר מדי. עכשיו אליפות אירופה זה משהו שאנחנו רוצים להצליח בו. מעבר לזה אני לא מסתכל יותר מדי קדימה. אני באופן אישי, אולי אני באליפות שנייה, וכבר בן 30, אבל אני מרגיש בנפש עדיין בן 20 ומשהו, ואנחנו מתרכזים בטורניר ועכשיו".
לפני שלוש שנים, מסביב לנבחרת ישראל היו לא מעט דיבורים על בעיות בחדר ההלבשה. לוי מגיע עם עוד שלושה שחקנים מהפועל ירושלים לנבחרת, יובל זוסמן, קאדין קרינגטון ורועי הובר, ומספר על כימיה טובה גם בתוך החבורה מהבירה, וגם בכלל. "אני שמח לבוא עם החברים שלי לקבוצה, שהם גם חברים שלי כל אחד מהם. מעבר לזה, האווירה פה, אני רואה את החבר'ה שנמצאים. כולם פה חברים, המון שחקנים טובים. כמובן שאנחנו משחקים ביחד בקבוצה יש לנו איזשהו חיבור על המגרש ושפה משותפת, אבל כולם פה משתפים פעולה בצורה טובה".
לאורך רוב הקריירה, לוי שיחק בעמדה מספר 4 בקבוצות היותר גדולות של הכדורסל הישראלי. בנבחרת של בית הלחמי, הוא מוצא את עצמו בדקות מסוימות כאחד המחליפים של רומן סורקין בעמדת הסנטר, אחת העמדות הבעייתיות של הנבחרת. "יש לנו סייז לא רע בכלל בנבחרת. אני משחק בנבחרת גם בפעם הזאת וגם באליפות הקודמת, יותר בעמדה 5. מבחינתי אני יכול לעשות גם וגם. מה שהמאמן צריך ממני, אז אני עושה. יש לנו פה ריבאונדרים מעולים, אנחנו שמים על זה דגש. כן היינו צריכים לשפר את זה אחרי משחקי ההכנה, אבל יש לנו גודל טוב, ואנחנו יכולים לעשות עבודה טובה על זה".
אתה מרגיש שיש לכם הפעם את המשהו מיוחד הזה שיכול לקחת אתכם לשבור את תקרת הזכוכית שלנו?
"גם לפני האליפות הקודמת הרגשתי שאנחנו טובים ויכולים לעבור את השלב הראשון. עכשיו חד משמעית, יש הרבה שחקנים שמגיעים יותר בשלים, יש לנו הרבה כישרון. בסוף אנחנו צריכים להביא את זה לידי ביטוי, לשחק ביחד. אני מאמין שאנחנו רוצים וצריכים לעבור את השלב הראשון. מאמין שנעשה את זה".