מכבי תל אביב בכדורסל החליפה השבוע עוד מנכ"ל. זה לא מאוד מעניין על הנייר, אלא כשמדובר במנכ"ל השביעי של הקבוצה תוך 18 שנים, ומוסיפים לזה את כל הבעיות המקצועיות והכלכליות שסובבות את הקבוצה בחודשים האחרונים, כדאי רגע לעצור ולשאול מה באמת קורה פה.
אגדה נחמדה מספרת על הפעם הראשונה שהגיע אמי אשל לפגישה בהיכל הספורט ביד אליהו. אשל, מי שמונה להיות המנכ"ל הראשון בשכר של מכבי תל אביב בכדורסל ב-1988, לא היה איש של ספורט בכלל. כנראה שגם לא הכיר כל כך את תל אביב. הסבירו לו שבשביל להגיע להיכל הביתי, עליו לנסוע ברחוב יגאל אלון עד שהוא רואה "עיגול גדול". לפי אותה אגדה, אמי אשל הגיע לסינרמה, אותה חשב בטעות לביתה הביתי של המכבים.
אלא שגם בלי לדעת איך להגיע ליד אליהו, אמי אשל הפך למכביסט במלוא מובן המילה. לראשונה, העניינים הכספיים של הקבוצה נוהלו בצורה מסודרת - ולא רק הם. הוא ניהל ופיקח על התקציב, הוא היה אחראי על הקשר עם התקשורת, הוא היה אחראי על מכירת המנויים ועל שירות הלקוחות לאוהדים, הוא הרים אירועי התרמה, היה אחראי על הקשר עם רשות השידור, פיב"א וגם למעשה היה הגורם המקשר בין ההנהלה לצוות המקצועי.
הוא גם הפך להיות האיש למשימות מיוחדות. כך למשל קרה כשהתקשר לביתו של ציון נאנוס (אז כתב גלי צה"ל בן 19) באישון לילה, ונזף בו כי הוא "גרוע יותר מסדאם חוסיין", אחרי שפרסם כי מכבי תל אביב תשחק בפיינל פור ביום הזיכרון. מי שענה לטלפון היה בכלל אביו של נאנוס, שנותר המום מהשיחה. סדאם חוסיין, למי שהספיק לשכוח, ניסה לפגוע באזרחי ישראל עם טילי סקאד רק כמה חודשים קודם לכן. האנלוגיה הייתה ברורה: מי שמנסה לפגוע במכבי, גרוע יותר ממי שיורה טילים על ישראל.
אלא שלמעט הסיפור הזה, שנחשף על ידי נאנוס עצמו, תתקשו למצוא פרטים על אמי אשל ברשת. אין לו עמוד ויקיפדיה, תוצאות חיפוש עליו מעלות מעט מאוד תשובות, ואפילו את תמונתו לא תצליחו למצוא ברשת. למעשה, בחוברת שחולקה לאוהדים לפני משחקי היורוליג (גילוי נאות: הח"מ היה כותב קבוע באותה חוברת) לא פורסמה מעולם תמונתו של אשל. זה לא מקרי. בשנים האלה הוא עשה הכל - כולל להתקשר לעיתונאים באמצע הלילה - חוץ מלהתראיין.
כדי להבין כמה דומיננטי היה אשל צריך לעשות בסך הכל חשבון פשוט. הוא היה המנכ"ל הראשון בשכר של הקבוצה, והחזיק בתפקיד 19 שנה, כאשר במהלך אותן שנים הקבוצה זכתה ב-18 אליפויות, 13 גביעי מדינה ושלוש אליפויות אירופה בלתי נשכחות. להבדיל, ב-18 השנים שחלפו מאז הספיקה מכבי תל אביב להחליף לא פחות משבעה מנכ"לים, שביחד זכו ב-10 אליפויות בלבד.
בעקבות חילוקי דעות על הדרך בה מנוהלת הקבוצה על ידי מוני פנאן (בדיעבד אנחנו מבינים בדיוק מה היה החשש של הבעלים), אמי אשל פינה את מקומו ב-2007, כשבמקומו נחת על כסא המנכ"ל צביקה שרף. כבר באותה עונה, צביקה נקרא לדגל וחזר לאמן את הקבוצה, כשלתפקיד המנכ"ל נכנס אלי דריקס מנהל השיווק. ב-2011 התמנה דני פדרמן למנכ"ל שותף עם דריקס, אך התפטר בעצמו ב-2015.
ב-2016 החליף חגי בדש, מנכ"ל בית ההשקעות "פסגות" היוצא, את דריקס, שמונה לסגנו. בדש עזב אחרי חצי שנה בתפקיד, ולא מונה לו מחליף רשמי עד עזיבתו הסופית של דריקס את המועדון בסוף 2019. בין לבין הספיקו למנות במועדון את איש התקשורת יונה ויזנטל ל"יועץ מיוחד להנהלה ולבעלים", תפקיד אותו החזיק במשך ארבעה חודשים בלבד. ב-2020 מונה עדלי מרכוס, מנכ"ל מנהלת הליגה לתפקיד מנכ"ל המועדון. מרכוס החזיק בתפקיד ארבע שנים עד שהוחלף ב-2024 על ידי מודי פלד, שבעצמו הספיק להחזיק בתפקיד 13 חודשים עד שנודע בשבוע שעבר שהוחלף על ידי אבי בן טל. שיהיה לו בהצלחה.
להבדיל מאשל, שלפי האגדה לא ידע את הדרך ליד אליהו, כל מי שהחליף אותו מאז נוהג להכריז על עצמו כאוהד שרוף של הקבוצה. צביקה שרף אימן את מכבי שנים, אלי דריקס היה כוכב קבוצת הכדורגל, חגי בדש היה נותן לעובדים מצטיינים ב"פסגות" כרטיסים לפרקט ביד אליהו כתגמול על עבודה מאומצת, מודי פלד קפץ ל"בריכת הניצחון" בכיכר מלכי ישראל יחד עם אורי זוהר ורק אתמול הכריז אבי בן טל, המנכ"ל הנכנס, כי הוא "אוהד מכבי תל אביב מילדות, ומנוי בהיכל שנים רבות".
השינוי הפרסונלי הזה קרה במקביל להודעה מפתיעה מטעם ארגון "הגייט", שמייצג את האוהדים שיושבים בגושי העידוד מאחורי הסל ביד אליהו. באופן מפתיע, ללא כל שינוי במחיר המנויים השערורייתי (כפי שפורט כאן בשבועות האחרונים בשתי כתבות נרחבות), הודיעו אנשי "הגייט" כי הם מפסיקים את חרם המנויים וימשיכו את המחאה שלהם נגד דני פדרמן מתוך ההיכל. בעבר מיקי ברקוביץ' כינה את שער 11: "היציע הכי זול עם האוהדים הכי יקרים", מתברר בדיעבד שהם גם הכי פראיירים.
בשבוע שעבר השתמשתי במילה "בלוף" כדי לתאר את המנוי שמכבי תל אביב מוכרת. בקצרה: מכבי מתמחרת מנוי לליגה הישראלית החלשה והלא מושכת במחיר של מחצית מהמנוי המשולב לליגה וליורוליג בעונה חולפת, זאת למרות שהמנוי לליגה הישראלית כולל פחות משחקים מאשר המשחקים ליורוליג. כלומר, לפי מכבי תל אביב, החל מהשנה כל משחק ליגה ישראלית - למשל מול הפועל תל אביב - עולה יותר מאשר משחק ליורוליג - למשל מול הפועל תל אביב. הבעיה היא שאותו דבר נכון גם למשחקים נגד הפועל עירוני אילת/עפולה, שיעלו יותר מאשר משחקים נגד משחקים נגד פנאתנייקוס או ריאל מדריד.
מתברר שהבלוף קיים בשני הצדדים. בהודעת הכניעה שלהם, הודיעו אנשי "הגייט" כי הם רשמו מספר הישגים במהלך המחאה כמו דחיית התאריך האחרון לחידוש המנוי ולחץ על בעלי המניות להחתים שחקנים בעלי שם. אלא שרק לפני שבוע, אנשים מהגייט אמרו בשיחות עם הח"מ על אותם "הישגים" שהם אחיזת עיניים והם לא מסתנוורים משם כזה או אחר שהוחתם. מה גם, שברגע שהאוהדים מסכימים לשלם את הסכומים השערורייתיים על מנויים, הם למעשה מכסים את אותן הוצאות של בעלי המנויים.
אלא שהבלוף הכי גדול הוא הטענה לפיה הם מחדשים את המנויים כדי להמשיך את המחאה מתוך ההיכל. ראשית, בשביל להיכנס למשחקים בליגה הישראלית ממש לא צריך לעשות מנוי לקבוצה. ברוב המשחקים בליגה הקבוצה תשמח למכור לכם כרטיסים ב-50 שקל, ותוכלו לבחור איפה לשבת מכיוון שרוב המקומות פנויים. אלא שמעבר לזה, איזה מין דבר זה לשלם למישהו שאתה מוחה נגדו?
יצוין שהמנויים הנ"ל הם הזולים ביותר להיכל, כאשר חלקם ישלמו העונה מחיר של 600 שקלים, זול בהרבה בהשוואה ליציעים אחרים - ואולי זאת גם הסיבה שאלה האוהדים שהכי פחות מעוניינים "לוותר" על הזכות שלהם למנוי בהיכל, במחשבה על שנים קדימה. אבל איזה מין דבר זה להפסיק מחאה כשההישג הכי גדול שלך זה שנתנו לך עוד שבועיים לשלם סכום כסף מגוחך על מוצר פגום? זה כמו שמפגינים נגד המהפכה המשפטית יודיעו שהם מפסיקים את המחאה כי הממשלה הודיעה כי בשבועיים הקרובים הם לא יעבירו חוקים שיפגעו בדמוקרטיה.
וזה עוד לפני שדיברנו על כך שההודעה הגיעה בתזמון הכי אומלל שיש, באותו יום בו הודיעו שסדרות הגמר יתארכו (ובצדק) לחמישה משחקים, שיידרשו מהאוהדים של הקבוצות שיגיעו לגמר להוציא עוד כסף. מחדל שכל אוהדי הכדורסל, בוודאי של הקבוצות הגדולות, אמורים למחות נגדו. מי שמנרמל בפרי-סיזן מנויים לליגה הסדירה במחיר מופקע, ישלם ביוקר כשהקבוצות ימכרו מנויים לפלייאוף.
יצויין שוב, מכבי תל אביב הוא מועדון פרטי, וככזה מותר לו לעשות מה שהוא רוצה עם המוצר שלו. מותר לצהובים להחליף מנכ"לים כל שבועיים, ולבחור למכור מנויים גם במיליוני שקלים אם ירצו. אחרי 56 שנים בתפקיד, רובן מאוד מוצלחות, קטונתי מלהגיד לשמעון מזרחי מה לעשות (מה גם שהוא לא עונה לי לטלפון).
הטענות שכן יש לי הן כלפי האוהדים הצהובים, שמתעקשים להמשיך להתנהג כמו חברי כת עיוורים וממשיכים לממן את הקבוצה, ולנרמל מחירים לא שפויים לאירועי ספורט. מי שהייתה פעם "הקבוצה של המדינה" הפכה להיות קבוצה של עשירים ושל פראיירים. לפחות פעם זה הגיע עם הישגים על המגרש, היום גם זה לא קורה.