- ש... שלום?
- שלום.
- אמרו לנו שכאן מתגורר אדם מעל שני מטר והוא לא שחקן כדורסל.
- כן, זה אני.
- אתה? אבל אתה רק מטר וקצת אם האור לא מטעה אותי.
- אני במקור שני מטר. אבל קוצרתי.
- קוצרת?! איך? איפה? על ידי מי?
- כשהייתי בן 16 מכבי תל אביב הציעו לי להצטרף לקבוצה. וכשסירבתי, הם קיצרו אותי למטר וקצת כדי שלא ייקחו אותי לאף קבוצה אחרת.
- ומדוע לא התלוננת?
- אמא שלי התלוננה למשטרה אבל אמרו לה שזה עניין של משרד החינוך. ושם אמרו לה שזה... שזה מכבי... היא מייצגת את המדינה ואין ברירה. אז היא פנתה למשרד הבריאות, שם אמרו לה שזה החלטה של הרופא, המנתח...
- והמנתח?
- אוהד מכבי.
בלי להזכיר את השם המפורש, הדיאלוג הזה של "החמישייה הקמארית" (מתוך המערכון "אנשים מעל שני מטר" של יוסף אל-דרור) מגלם בתוכו מתחת לעננת האבסורד את הדרך בה נתפסה בציבור הישראלי "הקבוצה של המדינה" במשך עשרות שנים. זאת ששותה את תקציבי רשות השידור, שמרוקנת את הרחובות מבני אדם בערבי חמישי, ומייבשת את כישרונות הכדורסל על הספסל שלה - רק כדי שלאחרים לא יהיה.
בלי להיכנס לשאלה עד כמה המיתוס הזה נכון, אפשר להודות שלפחות מבחינת האוהדים הצהובים, האגדה הזאת, על שמעון מזרחי הכל יכול, שהפך קבוצה צנועה מתל אביב לאחת מאימפריות הכדורסל הגדולות ביותר מחוץ ל-NBA בזכות רעב בלתי מתפשר לניצחונות. המכביזם, כפי שהוגדר על ידי מכבי תל אביב כדורסל, רואה בניצחון לא רק כדבר החשוב ביותר, אלא כדבר היחיד.
שמעון מזרחי הוא עדיין אחד מהבעלים של מכבי תל אביב, ועדיין מחזיק בתואר הרשמי של יו"ר המועדון - אבל המכביזם שהוא החדיר ל-DNA של המועדון כבר לא שם. זו לא רק העובדה שהאליפות בישראל כבר לא מונחת לה בכיס כמו בעבר, אלא הבחירה של הקבוצה, ביודעין, להפוך לקבוצת דרג ביניים באירופה. אם השאיפה בעבר הייתה להגיע בכל שנה לפיינל פור - עכשיו המטרה היא להגיע לפלייאוף או לפחות לפליי-אין. בינם לבין עצמם מודים אנשי המועדון שהמטרה האמיתית היא פשוט לא להיות מושפלים כמו בעונה שעברה.
הכתבה הזאת נולדה בשכונת שפרד'ס בוש בלונדון. היא אמנם מתמקדת בקבוצת כדורסל שחיה במשולש שבין שכונת יד אליהו בתל אביב, מגדל קרסו ברחוב יד חרוצים וכפר שמריהו - אבל היא התחילה להיכתב כטור אישי בחדר מלון קטן בבירת אנגליה, שם נפשתי בקיץ האחרון, ובמקרה זכיתי לראות על מסך הטאבלט הקטן שלי את אחד משידורי הלייב הכי מגוחכים בתולדות הרשתות החברתיות.
התאריך היה ה-10 ביולי ועמוד הפייסבוק של הצהובים הכריז על שידור מיוחד עם "התשובות לשאלות שלכם בנוגע למנויים". השידור הגיע לאחר שכבר החלה להתארגן מחאת רשת שקטה אך נחושה, נגד "מתווה המנויים" של מכבי תל אביב. תזכורת: הקבוצה הודיעה למנויים שבמקום להחזיר להם 51% מעלות המנוי של העונה הקודמת (שאמור היה לחזור אליהם כפיצוי כספי על כך שעונת היורוליג לא התקיימה) הם יוכלו לבחור בין לוותר על ההחזר הכספי בתמורה למנוי לליגה הישראלית בלבד, לבין לקבל את הכסף בחזרה, אך לוותר על המקום שלהם ביד אליהו.
לא פחות מ-37 אלף צפיות היו למשדר הזה, בו התיישבו אורן עטר, מנהל המכירות הוותיק של מכבי תל אביב, ורועי גלדסטון, סמנכ"ל התקשורת של המועדון. מי שחשב שהמשדר הזה ירגיע את האוהדים זכה לקבל שיעור קטלני באיך לא מנהלים משבר, וגם שיעור מעשי באיך לא עורכים שידור לייב בפייסבוק. חמש הדקות הראשונות של המשדר, שצולם באופן ורטיקלי, שודר על העוקם. כלומר, בשביל לראות את גלדסטון ועטר מדברים, הצופים נאלצו להטות את הראש שמאלה. רק אחרי חמש דקות יד נעלמה נזכרה לסובב את המצלמה - אבל גם אז החובבנות המשיכה לעטוף את כל המשדר.
מאות אוהדים, רבים מהם בעלי מנוי, הגיבו למשדר בזמן אמת ושאלו שאלות - אך שני האנשים שנבחרו לענות על שאלות האוהדים, פשוט התעלמו מהשאלות, והמשיך להעביר את דף המסרים של ההנהלה לציבור. המרחק מהימים בהם בחמישייה הקאמרית צחקו על זה שמכבי תל אביב הופכת אנשים גבוהים שאינם רוצים לשחק אצלה לעמודי חשמל מעולם לא נראה רחוק יותר.
עכשיו זה הזמן לעשות זום אאוט, ולהבין על מה בדיוק המחאה הזאת של אוהדי מכבי תל אביב? האם מדובר נטו באוהדים מפונקים שלא רוצים לשלם הרבה כסף על המנוי שלהם או שמדובר במשהו עמוק יותר?
ובכן, מספיק להסתכל על שלוש הדרישות המקוריות שהעלו האוהדים בפני ההנהלה:
1. אפשרות להאריך את חידוש המנויים עד סוף חודש אוגוסט במקום עד סוף חודש יולי.
2. התחייבות מצד הקבוצה שאם משחקי היורוליג יחזרו כבר העונה, המחיר היחסי למשחקי היורוליג לא יתייקר
3. הפחתה של מחירי המנויים לליגה הישראלית בלבד שנמכרים כרגע משווי של 51% מהמנוי המלא, ל-30%.
הדרישה הראשונה התקבלה חלקית. מכבי האריכה את האפשרות לחידוש המנויים עד אמצע חודש אוגוסט, אך מאפשרת לכל מי שמחדש את המנוי לבטל את המנוי ולקבל החזר כספי מלא עד סוף אוגוסט. הדרישה השניה גם היא התקבלה חלקית, כאשר כלפי חוץ מתחייבים בקבוצה (גם באותו משדר פייסבוק מפוקפק) שהמחירים לא יעלו, תוך כדי שהם מציינים כי הם היו צריכים להעלות את המחיר מכיוון שנוספו השנה שני משחקי יורוליג. גורמים במועדון יודעים לספר כי גם אם זה לא יהיה מיידי, מחירי המנויים יותאמו למציאות החדשה ברגע שתהיה עונה מלאה.
אלא שסלע המחלוקת האמיתית נותרה הדרישה השלישית. במועדון מבינים שהליגה הישראלית לא שווה מחצית מסכום המנוי, ובשיחות לא לציטוט מודים שהליגה לא שווה גם 30% מערך המנוי, כפי שהאוהדים דורשים. התקווה של המועדון הייתה פשוטה: בדיוק כמו בעונה שעברה, במכבי קיוו שהאוהדים פשוט יחדשו את המנויים על אוטומט, רק כדי לשמר על "הנכס" הכי חשוב שלהם, המקום הקבוע ביד אליהו (כתבה בנושא פורסמה כאן באתר בשבוע שעבר).
מדובר באוהדים שרופים של קבוצת כדורסל, לא חברי כת. גם אוהדים אמידים ביותר, שאין להם בעיה לשרוף כל שנה אלפי שקלים על האהבה שלהם לכדורסל, יודעים שהליגה הישראלית לבדה פשוט לא שווה את מחצית הסכום שהם משלמים על המנוי שלהם.
חשוב לציין שמדובר פה בבלוף כפול, שנראה שבמכבי תל אביב פשוט קיוו שהאוהדים לא ישימו לב. לצורך הבנת הבלוף יש לשלוף מחשבון. בליגת העל בישראל יש 14 קבוצות. ביורוליג יש 20 קבוצות. המנוי לליגת העל בישראל כולל 13 משחקי בית, ועוד אפשרות לעוד שניים עד מקסימום שלושה משחקים בסדרת רבע הגמר. סדרות חצי הגמר והגמר לא נכללות במנוי. להבדיל, ביורוליג יש הבטחה למינימום של 19 משחקי בית, ועוד אופציה לעוד 1-4 משחקי בית בפלייאין ובפלייאוף. כלומר מקסימום של 16 משחקי ליגה ישראלית שווים יותר ממקסימום של 23 משחקי יורוליג.
כלומר, מחיר ממוצע למשחק בודד בליגה הישראלית לפי התמחור של המנוי בשנה הקרובה למכבי תל אביב יהיה גבוה יותר ממשחק בודד ביורוליג. וזה לפני שדיברנו על הרמה בכלל. בעוד ביורוליג משחקות הקבוצות הטובות ביבשת, בליגה הישראלית - למעט המשחקים מול הפועל תל אביב והפועל ירושלים - מכבי מתקשה למלא אפילו את מחצית ההיכל ביד אליהו גם כשהיא מחלקת הזמנות וכרטיסים בחינם.
אגב, זה לא שמכבי לא יודעת את זה. באתר מכבי תל אביב תוכלו למצוא את המחירון הרשמי של משחקים לליגת העל ולליגה הישראלית לעונת 2023/24, סך הכל לפני שנתיים. לפי המחירון כרטיסים בודדים נמכרו באותה עונה במחירים שבין 50 ל-100 שקלים למשחק, בעוד ליורוליג המחירים מתומחרים בין 180 ל-900 שקלים, בהתאם למיקום בהיכל ולזהות הקבוצה. כלומר, במקומות היקרים בהיכל שילמת 900 שקל למשחק נגד ריאל מדריד או מונאקו, או 720 שקל לקבוצות בדרגה נמוכה יותר כמו אלבה ברלין - ובאותו מקום שילמת 100 שקל למשחק ליגה. בממוצע משחקי היורוליג היו יקרים יותר ב-426% יותר ממשחקי הליגה הישראלית.
זאת הסיבה שהרבה מאוהדי מכבי תל אביב איתם דיברתי לפני פרסום הכתבה הזאת לא הסכימו גם הצעת הפשרה (שכאמור, לא התקבלה) לתמחר את משחקי הליגה הישראלית ב-30% משווי המנוי כולו. אלא שהאמת היא שבאופן מפתיע, לעומת מחאות עבר, הפעם רוב האוהדים בכלל לא מדברים על המחיר, אלא על המהות. בזמן שהם רואים את עופר ינאי בונה קבוצת חלומות מעבר לכביש עוד לפני שמכירת המנויים של הפועל תל אביב נפתחה, הם מבינים שהקבוצה שלהם שוב בונה על הכיס שלהם לצורך בניית הקבוצה.
כעת, המחאה של האוהדים הצהובים, שמאורגנת על ידי ארגון "גייט 11", מגיעה לשלב קריטי. האם יסכימו האוהדים השרופים לא לחדש את המנויים עד ה-15 באוגוסט ולוותר על המקום שלהם בהיכל או שיתקפלו לאור מסע הרכש האחרון של הקבוצה, שכולל החתמה של לוני ווקר על חוזה שלא נראה כמוהו ביד אליהו הרבה שנים?
בינתיים, עיקר המחאה של האוהדים מתמקדת בדני פדרמן, שאף זכה להפגנה רועשת מתחת לביתו הפרטי. זו עליית מדרגה שלא נראתה כמוה במכבי תל אביב. כמובן שלאוהדים יש זכות להפגין נגד הבעלים שלהם - אלה דברים שראינו בקבוצות רבות. אוהדי מכבי פתח תקווה מפגינים נגד אבי לוזון, אוהדי מכבי תל אביב בכדורגל הפגינו נגד לוני הרציקוביץ' ואוהדי הפועל תל אביב בכדורגל ובכדורסל הפגינו כמעט נגד כל בעלים שהיו להם - מכבי תל אביב, אולי בגלל ההצלחות המוכחות ואולי בזכות מערכת שיווק מצוינת גם של בעלי המניות עצמם, אף פעם לא הגיעה למצב כזה.
מעניין לציין שההפגנות מתמקדות רק בדני פדרמן אישית, ולא בכלל בעלי המניות. בעוד שמעון מזרחי מחוץ לתחום, כדמות שאין ספק לאף אוהד שרוצה בהצלחת הקבוצה - ישנם עוד בעלים למכבי תל אביב שלא זוכים לזעם שמופנה כולו לפדרמן. בשיחות עם אוהדים עולה שוב ושוב הטענה שלמשפחת פדרמן, שדני מבחינתם מייצג אותה בהקשר של מכבי, אין מספיק כסף להשקיע. נקודה נוספת מציגה את שאר בעלי המניות ככאלה שהיו רוצים להשקיע יותר, אך פדרמן עוצר בעדם.
גם נושא המנויים, כך לפי האוהדים, נעצר אצל דני פדרמן. "שמעון ורקנאטי כבר הסכימו להוריד את מחיר המנוי ל-30%", סיפר אחד ממנהיגי האוהדים, "ואז דני פדרמן הודיע שהוא לא מסכים". את הסיפור הזה מכחישים בצורה לא רשמית במועדון, בעוד כלל בעלי המניות במכבי סירבו להגיב לכתבה.
כל האוהדים שדיברתי איתם חוזרים על אותה מנטרה: "כל עוד פדרמן הוא חלק ממכבי תל אביב, הקבוצה לא תהיה תחרותית ביורוליג". ישנה גם טענה כי שאר בעלי הקבוצה ביקשו לקנות את חלקה של משפחת פדרמן, שהציבה מחיר בלתי אפשרי לרכישה. ככל הנראה שמדובר באגדה, אך כזאת שלא מוכחשת באופן גורף על ידי בעלי המניות עצמם.
בהרבה מובנים, ההחלטה לתקוף את דני פדרמן אישית היא סוג של "רצח אב", שכן אם בוחנים את מערכת היחסים בין בעלי הקבוצה לאוהדים, זה היה דווקא דני פדרמן שבמשך שנים היה הגורם הפעיל בחיבור בין הקבוצה לקהל. בשנת 2016 למשל, אז מחו האוהדים על עליית מחירי המנויים, היה זה דני פדרמן שניהל את המו"מ עם מנהיגי "גייט 11" ולבסוף הוחלט לא רק שלא לייקר להם את מחירי המנוי, אלא להוריד אותם מהיציע העליון אל התחתון.
"בדיעבד אנחנו מבינים שהוא עשה לנו הפרד ומשול", מסביר אחד מוותיקי יד אליהו, "הוא קנה את האוהדים עם המנויים הכי זולים, והעלה לכל שאר המנויים את המחיר. גם האוהדים בגייט 11 מבינים היום שהייתה לשתיקה שלהם מחיר, כי הוא קנה את השקט שלהם, ובינתיים אנחנו האוהדים מימנו את הקבוצה על חשבוננו".
יש לציין שיש לא מעט אוהדים צהובים שדווקא כן חידשו מנויים לעונה הקרובה. "אני יותר מ-20 שנה עם מנוי ליד אליהו. אני אפילו לא יודע מה זה אומר לא לחדש", מספר אוהד שמחזיק שני מנויים לשער 8, מקום טוב במרכז המגרש. מנוי חדש למקום הזה, אגב, יעלה לכם 6,530 שקלים. תזכורת: זה מנוי רק למשחקי הליגה הישראלית. יותר מ-400 שקל לכרטיס לכל משחק, במידה וייערכו כל 16 המשחקים הפוטנציאליים במנוי.
שאלתי את אותו המנוי אם הוא לא מרגיש פראייר. בכל זאת, לשלם יותר מ-400 שקל בשביל כרטיס למשחק נגד הפועל עירוני אילת עפולה (קבוצה אמיתית) זה קצת מוגזם. הוא בתגובה החל להתפייט על רומנטיקה ואהבה, על נאמנות עיוורת ועוד שלל דברים שאוהדים שרופים מתפייטים עליהם. זה יפה, באמת, בלי ציניות.
אלא שגם ביד אליהו, גם בכפר שמריהו וגם ביד חרוצים כבר יודעים: מדובר בדור הולך ונעלם של אוהדים שמוכנים לזרוק סכומי עתק על האהבה הישנה שלהם. חלק גדול מהאוהדים, גם אם עדיין לא רוב בעלי המנוי, נמצאים במשבר אמון גדול מול הקבוצה. הם רואים את חוסר ההצלחה של הקבוצה בשנים האחרונות, את הקלות שבה נפרדים משחקנים, ובעיקר את התוצאות בשטח - בזמן שהיריבה העירונית מוכיחה שאפשר להנחית בתל אביב כוכבי על גם היום אם רק רוצים.
בסוף, זה לא רק עניין של כסף. במשך שנים המטרה של מכבי תל אביב הייתה הגעה לפיינל פור. בשנים האחרונות, הקבוצה מדברת על "הגעה לפלייאוף" כמטרה. זהו ההפך מהמכביזם הישן שקבע שמכבי תל אביב חייבת להיות הכי גדולה, הכי יפה והכי מצליחה. לכתבה שפרסמתי כאן בשבוע שעבר הגיבה מחלקת הדוברות של מכבי תל אביב כי "מחיר המנוי לא נגזר כתוצאה מהצלחת הקבוצה". מעבר לכך שזה לא חקוק באבן (בעשור האחרון היו פעמים שמכבי תל אביב דווקא הוזילה את מחיר המנוי), נראה שהמשפט הזה, יותר מהכל, עומד בלב המחאה של האוהדים, שמצפים שמי שבנה את הקבוצות הכושלות של העשור האחרון, יהיה גם מי שישלם את המחיר - בתפקידו, או לכל הפחות בכיסוי ההוצאות.
פנינו למכבי תל אביב לקבל תגובה בנוגע לכך שאוהדי הקבוצה יצאו למחאה לא רק על מחירי המנויים, אלא על היכולת המקצועית, ובנוסף על הטענות לכך לכך שכל עוד משפחת פדרמן מחזיקה בחלק מהבעלות, מכבי לא תחזור להיות תחרותית ביורוליג.
מכבי תל אביב מסרה בתגובה: "קהל האוהדים דורש הצלחות ודורש לראות קבוצה חזקה. הצדק עימו. כולנו רוצים בכך ועובדים קשה להשיג זאת. הנהלת מועדון הכדורסל מכבי תל אביב לא משיבה לשאילתות הקשורות לבעלי המניות בחברה. ישנה הפרדה ברורה בנושא".