בסוף, איך שלא נסתכל על זה, הפספוס הישראלי הגדול באירופה הקיץ הוא זה של מכבי חיפה, לא של הפועל באר שבע. כי בניגוד לבאר שבע שקיבלה הגרלות קשות למרות הניקוד שלה, מכבי חיפה נהנתה מהגרלות סבירות וגם הגיעה למשחק המכריע מול ראקוב עם יתרון חוץ.
לא זו בלבד שראקוב הפסידה במשחק הראשון בצ'נסטוחובה, היא פתחה את הליגה בפולין בצורה מזעזעת, עם ניצחון אחד בלבד ומקום 14 מ-18. מדובר בסגנית אלופה ואלופה לפני 3 שנים. רק שהיא נראתה מול מכבי חיפה אתמול כמו מועדון פאר אירופי.
מכבי חיפה, שנוהגת במקרים רבים בהיסטוריה שלה לבעוט בניקוד הסביר שלה באירופה, בדרך מפוארת, עשתה זאת שוב והאשמה נופלת על מי שתיכנן ובנה את הקבוצה הזו בקיץ, וזה לא בהכרח דייגו פלורס, למרות שהבחירה בו מתבררת כתמוהה.
אפשר להבין למה מכבי חיפה, ודומותיה, בוחרות במאמנים זרים. ההיצע בשוק המאמנים הישראלי לא גדול. כלומר, יש מאמנים ישראלים טובים, אבל הם בתחילת הדרך או לא צברו ניסיון במועדונים גדולים, ואם ברק בכר כבר פוטר, אין כמעט במי לבחור. במכבי חיפה נוקטים בשיטת נגעת-נסעת, אז גם רוני לוי לא בא בחשבון. אבל דייגו פלורס? עוזר מאמן ברוב קריירת האימון הקצרה שלו, פחות מ-100 משחקים כמאמן על הקווים, ואף משחק לא באירופה?
אני לא יודע איך משחקים על תוצאה בליברטדורס, אבל כשמובילים 0:1 במשחק הראשון, מנסים לשמור על התוצאה דרך הגדלתה ולא דרך שימורה. מכבי חיפה עלתה אתמול עם שלושה בלמים, שני קשרים אחוריים ושני שחקני מטרה, בגובה ממוצע של 1.90 מ', שדורכים זה לזה על הבלטה. צריך לצלם את לוח התדריכים ולהקרין אותו במצגת בקורסי מאמנים: ככה ממציאים היערכות למשחק, ככה לא נערכים אליו כמו שצריך.
וגם אחרי שכשל בהכנה ובטקטיקה, ולמרות שבפיגור 1:0 פלורס הוא הכניס שלושה שחקנים אחוריים במסכת החילופים שלו, הוא גם הוסיף חטא לפשע והכניס ילד בן 19 להציל את המולדת, ואת מלך שערי הליגה שתי דקות לסיום החוקי. אני מתאר לעצמי מה הנזק הכספי - היריבה בשלב הבא הייתה אמורה להיות ארדה הבולגרית - מאי העפלה לקונפרנס ליג, אבל על דברים פחותים מזה נפרד יעקב שחר מברק בכר.
הקבוצה חלשה מאוד, לא אטרקטיבית - ואם יש בה שחקנים אטרקטיביים, הם לא נספרים - וזה אצל מאמן שנולד במדינה שבה נולדו מראדונה ומסי. חיפה משחקת כדורגל לא חכם, לא אינטנסיבי, לא מעורר השראה. מכבי חיפה היא כלום כרגע. לא רק באירופה, בהכל.
בקיץ 2004 התמודדה מכבי פתח תקוה בפעם הראשונה במפעל אירופי. במשחק הראשון שלה היא הובסה בניקוסיה 3:0 על ידי א.א.ק לרנקה. בגומלין ברמת גן הייתה התוצאה 0:1 למכבי פתח תקוה אחרי דקה, 0:2 בדקה ה-24 ובמחצית 0:4.
גם אתמול, בדקה ה-23, הייתה התוצאה 0:2 לבית"ר ירושלים. פה זה נגמר. בית"ר לחצה, והטרידה, והייתה דומיננטית, אבל זה לא שכריסאניס זבידריס, השוער הלטבי, מנע ממנה להגיע ל-0:4 במחצית, היא פשוט לא הייתה יכולה ליותר מזה.
המשחק של בית"ר היה המסקרן ביותר מבין אלה של הקבוצות הישראליות אמש. צפיתי בו בעניין. אני חייב להגיד שראיתי הרבה קבוצות בית"ריות בעבר, לאף אחת לא היה ארסנל מביך כזה של זרים. כשאתה מביט על בריאן קרבאלי, הבלם הקולומביאני של בית"ר ומשווה אותו לסרגיי טריטיאק למשל, אפילו לאינדיו. אתה שואל את עצמך מה עבר במוחו של אלמוג כהן כשהביא בלם, בלי הופעות בשום נבחרת קולומביאנית, אפילו לא u-15, מקבוצה במקום ה-11 בליגה המהוללת של קולומביה, שמעולם לא שיחק מחוץ לקולומביה, לשחק מול התקפות אירופיות? הוא בקושי רץ, מאוד כבד, וגם כשהוא רק הולך, הטכניקה שלו מביכה.
עזבו אירופה כרגע, המסורת של בית"ר ביבשת היא כישלון מתמשך - אבל מה רואה ברק יצחקי שאלמוג כהן לא ראה? רוב הזרים של בית"ר לא משדרגים אותה. נהפוך הוא, שני זרים-ישראלים כמו טימו מוזי וסילבה קאני משדרגים אותה פלאים. כל הממבו-ג'מבו של מאבק הזרים, מתברר כפיאסקו. לא רק שאף קבוצה בכירה לא מצליחה להביא 8 זרים שהולכים ישר ולועסים מסטיק באותה נשימה, הם גם לא נראים טוב יותר מהישראלים הדלים שעוד לא חתמו ב-MLS. אני מתחיל לחשוב שמאחרי המאבק הזה עמדו סוכני שחקנים שמתים לטראפיק מטורף בהיעדר כדורגל ישראלי ממשי.
אבל חשוב לומר שקשה מאוד להביא זרים למדינת ישראל במצב של מלחמה ותמרון קרקעי מספר 3231 בעזה. ולכן החליטו הפועל באר שבע, מכבי חיפה ומכבי ת"א לשים את יהבם בחלק ההתקפי על זרים מוכרים וחביבים, שהפליאו לכבוש בישראל. באר שבע הביאה את איגור זלאטנוביץ', מכבי חיפה את ג'ורג'ה יובנוביץ' ומכבי תל אביב את יון ניקולאסקו. כל השלושה הסתובבו סביב 0.4 שערים למשחק בליגת העל. כל השלושה עד כה שיחקו העונה 799 דקות ולא כבשו אפילו שער, לא בטוח אפילו שהגיעו למצב כיבוש.
מתברר שלמחזר הצלחות מאוד קשה בכדורגל הישראלי, אבל כזה דבר לא זכור לי. יש קלישאה מקצועית שאומרת שאם לא תיתן לחלוץ 10 משחקים רצופים, הוא לא ייצא מהמשבר שלו, אבל מי מביא חלוצים שמתחילים כבר במשבר? מה לא היה מובן בעונות שבין נוכחותם בעבר בליגת העל לזו הנוכחית, ששכנע את הבעלים להחתים אותם ובסכומים לא קטנים? לפעמים נדמה שהקוד לכספומט של בעלי הקבוצות פורסם ומסתובב בטיקטוק. מאכילים אותם לוקשים.
בסוף, גם העונה, נשארת ישראל עם נציגה אחת בלבד בסתיו ובחורף האירופי, האלופה מכבי תל אביב. בדרך שבה אופ"א נותנת צ'אנס לאלופות, כנראה שגם הפועל באר שבע, לו הייתה זוכה באליפות, הייתה מגיעה לשלב הזה, כי מכבי תל אביב עברה רק את חמרון ספרטנס, קבוצה ממלטה שהביכה אותה פעמיים בסיכום שני המשחקים והפסידה. כי בסוף בסוף בסוף, היא ממלטה.
יכול להיות שמכבי תל אביב לא תעבור את דינמו קייב - למרות שגם היא סובלת מהמלחמה, ויש לה שנה וחצי של שירות קרבי ארוך מזה של מכבי תל אביב - ויכול להיות שזה לא נורא לצהובים לשחק בקונפרנס ליג, לעשות ניקוד ואפילו כסף, אבל כמו בכל שנה, רק עכשיו מיטש גולדהאר ייזכר לשים יד בכיס ולהביא שחקנים שוברי שוויון גדולים מאלעד מדמון ועידו שחר. אי אפשר להופיע באירופה - בטח עם ניקוד כזה מתגמל - עם סגל כל כך מוגבל טכנית, ועם מאמן, שכמו שזה נראה, לא עשה שיעורי בית בפגרה, וממשיך לנגוח בקיר.
אי אפשר להסיק כלום מההופעה באירופה לסיכויים שמכבי תל אביב תזכה שוב באליפות העונה, כי גם היריבות נראות בין פרווה לחלב סויה, וגם אלה שלא משחקות באירופה ושיחקו בגביע הטוטו האימתני. מכבי תל אביב צריכה להביא מחליפים לפטאצ'י (נראה לכם שהוא יישאר?), תורג'מן, זהבי, קניקובסקי ולמקין. אתם יודעים מה, גם לאובארוב היא עוד לא מצאה מחליף. וזה יעלה לה יותר ממה שיכניסו לה במשחקים בבאצ'קה טופולה לגיה ורשה ואלקמאר בקונפרנס ואפילו לא פיינורד וריינג'רס באירופית.
הכדורגל הישראלי הייצוגי גוסס. כמעט שנתיים של מלחמה חיסלה גם אותו, ולא שהוא היה קודם ארון גביעים אירופי. אי אפשר במצב הנוכחי לשמור על טריות שחקנים במסעות בלתי פוסקים לחו"ל, בלי אווירה של קהל, עם זרים שמתנדבים להגיע לישראל בין טיל לטיל של הח'ותים. אם יגידו לנו פתאום שהקבוצות הישראליות עשו בכוונה ויצאו ממעגל המשחקים לפני שמתחילה הליגה, לא תישמט לנו הלסת. זה עד כדי כך עונש, שעדיף לא לבצע את העבירה מראש.