איניגו מרטינס, שעזב במפתיע את ברצלונה לטובת אל נאסר הסעודית, התייחס לראשונה מעברו הפתאומי וגילה מתי בדיוק עדכן את מאמנו האנזי פליק בעניין. "כשחזרתי מהמסע, דיברתי עם פליק כי מבחינתי הספיק לי מה שהיה, ולא רציתי להמשיך מעבר", סיפר בריאיון ל"אונדה ואסקה". כשחזרתי, החלטתי להיות כן איתו ולשוחח איתו, כי הבנתי שהוא יבין אותי - בהתחשב במצב שלי: נשארה לי שנה אחת בחוזה, ואני בן 34. קשה לסרב להזדמנויות כאלה.
"תפסתי אותו לא מוכן, אבל הוא הבין אותי לגמרי. מהדקה השנייה של השיחה הוא היה מאוד עצוב, כי הייתה בינינו הערכה הדדית עמוקה. זו הייתה שיחה עצובה ומלאת רגש, כי עמדתי להתחיל פרק חדש בעיר ובמדינה אחרות, והוא הבין שהוא לא יוכל לבנות עליי יותר".
הבלם, שעזב בהעברה חופשית אף שנותרה לו עוד שנה בחוזה, הסביר שהיה שוקל אחרת אם החוזה היה ארוך יותר: "כנראה שכן. אם היו לי עוד שנים בחוזה, הייתי חושב על זה יותר. גם לא היה לי שכר נמוך בברצלונה, והמשפחה שלי הייתה מאושרת שם. זו לא הייתה החלטה פשוטה בכלל, במיוחד כי יש לי אישה ובנות שאני צריך לדאוג להן. אבל אני בטוח שאם היו לי עוד כמה שנים בחוזה, הייתי מהסס יותר".
על החוזה בקבוצה מערב הסעודית: "כשראיתי את ההצעה, לא האמנתי. אף אחד לא באמת מוכן להצעות כאלה, בטח לא אני. כל החיים שלי הייתי 'חייל' בכדורגל, טיפסתי לאט לאט בזכות עבודה קשה וזיעה. אבל כשאתה מקבל הצעה כזו, זה מכה בך - במיוחד כשאתה חושב על המשפחה. מבחינה כלכלית, אין שום מה להשוות בין הליגה הזו לליגות אחרות. כשראיתי את מה שהשגתי בקריירה שלי, במיוחד בברצלונה, הבנתי שזו הזדמנות שאני חייב לקחת. קריירה של שחקן היא קצרה, וכש'הרכבת הזו' עוברת, קשה מאוד לסרב לה".
על האוהדים: "זה הפתיע את כולם. הייתה לי מערכת יחסים טובה עם האוהדים, יצרתי אצלם התלהבות, והעזיבה שלי הפתיעה אותם. אבל ככה זה בכדורגל - אנחנו רגילים לשינויים מיום ליום. זו הייתה פרידה מאוד מרגשת. נפרדתי מהשחקנים בחדר ההלבשה ושמרתי על איפוק. אני לא אוהב פרידות. אבל זו הייתה עזיבה יוצאת מן הכלל. אני אהיה אסיר תודה לכל הקולס (אוהדי ברצלונה). ההגעה שלי לא הייתה קלה, אבל בשנה השנייה חזרתי בגדול, ובזמן קצר קיבלתי המון אהבה".
על קבלת הפנים מצד כריסטיאנו רונאלדו: "זה הפתיע אותי לטובה. כבר שמעתי עליו דברים טובים. מהמידע שהיה לי עוד מהזמן שלו בריאל מדריד, היה לו חיבור טוב עם חבריו לקבוצה. כשהגעתי למחנה האימונים בפורטוגל, הוא חיכה לי בלובי כדי לברך אותי ולדבר איתי. הוא היה מאוד חברותי, שמח. אני שמח להיות כאן".