בירם כיאל: "יש המון כישרון בחברה הערבית, זו לא הבעיה"

בירם כיאל מונה לעוזרו של בוני גינצבורג בניהול הנבחרות הצעירות וכן לאחראי על פיתוח הכדורגל בחברה הערבית. בריאיון שהעניק הערב (שני) ב-103FM, סיפר על השינוי הגדול שעשה בקריירה, משחקן פעיל למנהל המקצועי של בני סכנין וכעת כאיש צוות בהתאחדות לכדורגל.

תחילה נשאל כיאל אם הוא לא מצטער שחזר לישראל ולכדורגל הישראלי, במקום להשתקע באנגליה: "אני מתגעגע לכדורגל האנגלי, התרבות שם אחרת וזה מקום ששם חוויתי את רוב הקריירה. נהניתי מהקריירה גם כילד בישראל וגם בסוף הקריירה, וגם בברייטון ובסלטיק. אז אם אני מתגעגע? כן, ברור שאני מתגעגע לטופ של הכדורגל, אבל כרגע אני נמצא כאן ועושה את הצעדים הראשונים שלי במשהו חדש. פרשתי לא מזמן ואני מקווה שאלמד ואצליח לעשות צעדים נכונים, ושאביא את הניסיון שצברתי כדי להגיע לרמות הגבוהות".

מה היתרון שלו על שחקנים אחרים שלא חוו קריירה בינלאומית: "לכל אחד יש יתרונות וחסרונות. מאז שנפצעתי הייתי לצד סלובודן דראפיץ' והתחלתי ללמוד דרך ההתאחדות האנגלית את תפקיד המנהל הטכני. ראיתי בעיניים שלי את האקדמיה של ברייטון, שיצאו משם המון שחקנים מוכשרים לקבוצות גדולות - גם כשאתה לומד דברים כאלה באוניברסיטה, זה לא ידע שאפשר לצבור. אני מקווה שאצליח להביא את זה לדור הצעיר".

מה הוא רוצה לשנות בכדורגל הישראלי: "בפגישות הראשונות שלי עם שינו, ראיתי במה אני יכול להתעסק ובמה אני יכול לתרום. אחר כך היו לי פגישות של שעות עם בוני וראיתי את התוכנית. שחקני עבר שיורדים לשטח, אין תחליף לזה - כי הם מרגישים את השחקן ויודעים איך הילד גדל. גם הקישור שלי לחברה הערבית יכול לעזור, כי צריך לחפש את הילדים המוכשרים. יש במג'דל ובג'דיידה הרבה שחקנים שהגיעו לרמות הגבוהות, ומה שאנחנו צריכים לחפש זה כפר קטן או מועדון שהנבחרת תעזור לו, שהילדים יראו וירגישו את הנבחרת, זה דבר שיכול לפתוח המון דלתות".

דעתו על העלאת מספר הזרים: "אני הייתי עכשיו בצד השני, בסכנין, וראיתי שהזרים שמגיעים לפה לא תמיד יותר טובים מהשחקן הישראלי. מצד שני אנחנו גם לא מצליחים לייצר שחקנים, וזה גם בגלל שהילדים היום מעדיפים לשחק בפלייסטיישן מאשר לצאת ולשחק - בחברה הערבית זה קצת פחות, אבל גם קצת יותר מפעם. בג'דיידה אלו עדיין אותם מגרשים מהתקופה שלי".

מדוע ערביי ישראל העשירים לא משקיעים בספורט: "אני מסכים שיש המון אנשים שמפחדים להתקרב לדבר הזה, יש גם המון פוליטיקה בהרבה מקומות שצריך להזיז. הרבה אנשי עסקים שרצו לתרום תמיד ביקשו ממני לא לומר את שמם, אבל מצד שני יש לילדים תשוקה גדולה להצליח. היום יש שחקנים ערבים שמשחקים בנבחרת ויוצאים לאירופה, המון שחקנים שראו שיש תקווה וצריך למנף את זה. יש המון כישרון בחברה הערבית, אבל הבעיה היא לא הכישרון - אלא איך לקלוט אותם והפן המנטלי".