יכול להיות שצריך להשלים עם ההבנה שמכבי תל אביב של זארקו לאזטיץ' היא פשוט קבוצה לא מלהיבה במיוחד, אבל כן יודעת להשיג את התוצאות שהיא צריכה. בשנה שעברה, כזכור, ביכולת לא מדהימה בכלל, הצהובים משכו מאוגוסט ועד מרץ במרחק סביר מאוד מהמקום הראשון, ואז במאני טיים נתנו גז (ואז עוד היה להם את ערן זהבי, שיודע איך לסחוט את הדוושה) ולקחו אליפות. ובדיוק באותו האופן, הצליחה מכבי תל אביב לסמן וי (כמעט באופן סופי) על הקיץ הזה ולארגן לעצמה שלב בתים כלשהו אחרי הניצחון אתמול (שלישי) במלטה מול חמרון ספרטנס, למרות שהקבוצה נראית כאילו היא באווירת משחק חוץ בגביע הטוטו באצטדיון העירוני ביבנה.
ובכל זאת יש כמה דברים להיאחז בהם: זו הפעם הראשונה שמכבי תל אביב כובשת יותר משער אחד בעונה הנוכחית, והקבוצה יצאה מפיגור לניצחון שזה תמיד תענוג, והדבר הכי חשוב - אלעד מדמון נראה בינתיים מעולה, נותן מספרים וזה משחק החוץ השני ברציפות שמדמון כובש בתוספת הזמן כדי לתת למכבי תל אביב בוסט שווה לקראת הגומלין. עוד בשורה טובה יחסית היא הפעולה החיובית הראשונה של דור תורג'מן מאז השם יודע מתי - אפילו נרשם לו בישול על השער של מדמון. הישג מאוד יפה לשחקן שאחרי השואו הדרמטי שדפק אחרי שהוחלף בשל אילוץ במשחק בפאפוס לפני שבוע היה צריך להיזרק ממכבי תל אביב או לפחות לקבל עונש של צביעת כל הגדרות במתחם האימונים בקריית שלום.
מצד שני, וגם זאת יש לציין - מכבי תל אביב לא נראית טוב בכלל, ניקולאסקו קהה מאוד, הקבוצה חסרת מעוף ומחשבה, ואם חשבנו שהיכולת האנמית מול פאפוס הייתה מקרית, הגיעו 75 הדקות הראשונות של המשחק אתמול, שבהן אוסף הנגרים המלטזי החביב ישב על הצהובים והחמיץ ללא הרף, כדי שנצטרך לשאול את עצמנו שאלות. ובדיוק כמו בעונה שעברה, ממש בישורת האחרונה הגיע השוויון המקרי של רוי רביבו והעיר את מכבי תל אביב, ואז פתאום, לרבע שעה, ראינו את הכוח שלה - ובסופו של דבר, אלא אם תקרה שערוריה אטומית, לאזטיץ' עושה בתים באירופה שנה שנייה ברציפות. הישג יפה, למרות תחושת החמיצות המוזרה.