במשך כמעט שבועיים היה לוני ווקר "על המדף" עד שמכבי תל אביב סיכמה את תנאיו. שחקן ברמתו אמור להפוך מהרגע שבו הוא מחליט לצאת לאירופה, ועד החתימה, למלפפון חם, ואולי לכזה שיהפוך למלחמת הצעות, כפי שהייתה סביב ואסילייה מיציץ' בהפועל תל אביב. אלא שבמקרה של ווקר, הסעיף שאותו ביקש להכניס לחוזה של הקבוצה שתקלוט אותו, אופציית יציאה במהלך העונה ל-NBA, הפכה את העסק לבעייתי לקבוצות, כולל מכבי תל אביב וריאל מדריד שהיו הרציניות ביותר.
המהלך הבא של הצהובים שינה את התמונה. מכבי תל אביב אפשרה לווקר להישאר חופשי, כעיקרון, עד ל-1 באוגוסט - תאריך מאוחר מאוד בתוך תקופת הפרי אייג'נסי - ולהצטרף לסגל רק אם לא ימצא קבוצה ב-NBA. בנוסף, הוצע לו חוזה ארוך טווח עם אופציות יציאה בכל קיץ, דבר שמאוד קוסם לשחקן שבטוח כי מעבר לליגה הטובה בעולם הוא יעד ריאלי. לבסוף, גם השכר עשה את שלו: 2.2 מיליון דולר לעונה, השני בגובהו בתולדות המועדון (אחרי קרלוס ארויו), ובעשירייה העליונה של אירופה. וכך, החל מהעונה הקרובה - לוני ווקר בצהוב.
בסוף חודש אוקטובר אשתקד, מכבי תל אביב הייתה עדיין עמוק בחיפושים אחרי מחליף לג'ורדן לויד. הגארד עזב בגלל המתקפה האיראנית של 2024, והצהובים עוד היו אופטימיים שיצליחו להוציא משהו מהעונה האירופית. בשלב ההוא ווקר היה שחקן פנוי, אחרי שלא מצא קבוצה ב-NBA, ונציגיו הציעו אותו לאירופה. גם מסיבות מקצועיות, וגם מסיבות כלכליות, האופציה ירדה מהשולחן. ז'לגיריס החליטה להמר על ווקר והחתימה אותו.
השורה התחתונה של ווקר בליטא מאוד מוזרה. הוא הגיע לקבוצה שפתחה את העונה בסערה עם שישה ניצחונות משבעה משחקים. ב-19 משחקים איתה, ניצח רק בשישה, אך אישית רשם מספרים מצוינים של 13.6 נקודות ו-3.2 ריבאונדים בממוצע למשחק. הוא היה דומיננטי מאוד, ושינה את סגנון המשחק של הליטאים, כשהוא לוקח 12 זריקות למשחק, הרוב מחוץ לקשת.
למרות התוצאות הלא מספקות, כשווקר ניצל את אופציית היציאה שלו ל-NBA, דבר שהיה ברקע בתקופה שלו בירוק לאורך כל התקופה, בז'לגיריס התאכזבו. בקבוצה סיפרו אז ש"גם עם ווקר, וגם בלעדיו, הפתיחה שלנו לא הייתה ממשיכה לאורך זמן, ורצינו לעשות את הקפיצה קדימה איתו. בדיעבד זה לא עזר, אולי קצת פגע, אבל בטוחים שהיינו עושים את אותו צעד עוד פעם".
ווקר חזר ל-NBA, לפילדלפיה שכבר גמרה את העונה כשהוא הגיע. הוא הספיק לשחק רק 20 משחקים, לפני שנפצע, רשם את המספרים הטובים ביותר שלו בקריירה בנקודות, ריבאונדים ואסיסטים, והיה בטוח שהדרך חזרה שלו ל-NBA בטוחה. האכזבה שהגיעה כמה חודשים לאחר מכן הייתה גדולה כשאף קבוצה לא הייתה מוכנה לקלוט אותו.
מכבי תל אביב של אמצע יולי, המועד שבו ווקר שוב מחליט לחזור לאירופה, היא מכבי תל אביב שונה לחלוטין ממכבי תל אביב של אוקטובר 2024. היא שונה גם כי הבינה שהגארד המוביל שלה, רוקאס יוקובאיטיס עם רגל וחצי מחוץ לקבוצה. היא שונה גם כי בנקודת הזמן ההיא, כל שחקן איכותי שיסכים להגיע לישראל הוא מבחינתה מצרך מבוקש. והיא שונה גם בשל לחץ האוהדים שהופעל על רקע הסגל הדל של אמצע יולי, כשברקע נבנית קבוצה מפחידה בהפועל תל אביב.
במכבי ידעו שהם חייבים להגיב, גם בשל העובדה שהובטח התקציב הגדול ביותר בתולדות המועדון. ווקר מבחינת אנשי מכבי היה התגובה. "אין ספק שמדובר בשם הגדול ביותר בקבוצה", אמר גורם במערכת, "אבל הוא לא סוף הסיפור כדי להפוך אותנו לקבוצה טובה".
במכבי מקווים בעיקר שווקר יוכל למלא את הואקום שהשאיר ג'ורדן לויד לפני כמעט שנה. הצהובים היו חסרים מאוד לאורך כל העונה בעמדה הזאת. ליוואי רנדולף עשה קפיצת מדרגה, אבל מדובר בשחקן בסגנון שונה, וגם רוקאס יוקובאיטיס בעונה נפלאה לא הספיק כדי לקחת את הקבוצה מעבר לעונה הרעה שהייתה לקבוצה באירופה.
ווקר הוא עוד חלק בפאזל הנבנה במכבי תל אביב. הצהובים החתימו לפניו רק ארבעה שחקנים בסגל שעובר טלטלה - שחקני הפנים טי ג'יי ליף ומארסיו סנטוס, והפורוורדים גור לביא ואושיי בריסט.
הבאים בתור עבור מכבי אמורים להיות הגארד האמריקאי ג'ף דאונטין ג'וניור, שצפוי להיכנס לנעליו של יוקובאיטיס למרות שמדובר בשחקן בסגנון שונה, אבל בגודל דומה. השחקן כבר סיכם את רוב תנאיו במכבי ואמור לחתום על חוזה. במקביל, הצהובים במגעים עם אורוש טריפונוביץ' הסרבי, עליו פרסמנו בסוף השבוע, והוא אמור להיכנס לנעליו של ליוואי רנדולף שעזב.