את גדולתו של יונג מין סון כשחקן פרמיירליג אפשר להגדיר בנתון אחד: רק שחקן כנף אחד כבש יותר שערי פרמיירליג ממנו: מוחמד סלאח. הקוריאני, שהודיע על עזיבת טוטנהאם אתמול, כבש 127 שערים בפרמיירליג. סלאח כבש 186. סון כבש 127 - יותר מאשר ראחים סטרלינג (123), סאדיו מאנה (111) וראיין גיגס (108). והיו עוד כמה שחקני כנף סופר מוכשרים בפרמיירליג שאפילו לא מתקרבים לשליש מהתרומה של סון.
מאז שהגיע לטוטנהאם ב-2015, רק שני שחקנים היו מעורבים ביותר שערים ממנו: הארי קיין (189 שערים ו-42 בישולים) וסלאח (153 שערים ו-63 בישולים). סון היה מעורב ב-198. הרבה יותר שערים ובישולים מאשר קווין דה בראונה (67 שערים ו-107 בישולים). כמו כן, אין בכלל מה להשוות את התרומה שלו לתדמית של הכדורגלן האסייתי באנגליה. סון כבש הרבה יותר מ-100 שערים מאשר האסייתי הבא בתור (פארק ג'י סונג ששיחק במנצ'סטר יונייטד).
גם מבין כל השחקנים האסייתים ששיחקו בחמש הליגות הגדולות, סון הרבה מעל כולם עם 168 שערי ליגה. צ'ה בום קון הקוריאני במקום השני עם 68 ושינג'י אוקאזקי היפני עם 52 שערים במקום השלישי. אם מחשיבים שחקנים אוסטרלים כ"אסייתים" אז מארק וידוקה שלישי עם 92 שערים והארי קיוואל רביעי עם 57.
כמובן שגדולתו של סון לא נובעת רק בשערים הרבים (והיפים) שכבש. סון היה ביחד עם הארי קיין, הצמד שיצרו ביחד הכי הרבה שערים בתולדות הפרמיירליג. הם עקפו אפילו את פרנק למפארד ודידייה דרוגבה ודניס ברגקאפ ותיירי הנרי - הצמדים האגדיים.
אגב, עד כמה סון היה גם מניב עבור טוטנהאם, אפשר להבין ממכירות החולצות. לפי דיווח של "הטיימס" בחנות המזכרות של טוטנהאם מכרו 700 חולצות של סון ביום משחק - כשהארי קיין שיחק בקבוצה. כשקיין עזב, אז מכרו כמעט 1,000 חולצות של סון מדי יום משחק.
וגם מחוץ למגרש, סון היה מנהיג והאיש שהחזיק את חדר ההלבשה של טוטנהאם. הוא לא עשה דברים בשביל המצלמות ותמיד היה החבר לקבוצה הכי טוב שאפשר. סתם לדוגמה, כשלבן דיוויס, בלם הקבוצה, נולד תינוק בעונה שעברה, סון היה הראשון שביקר אותו. איך אמר אנטוניו קונטה, מאמן טוטנהאם לשעבר? "סון יכול להיות הבעל המושלם לבת שלי".
הארי קיין, שחקן הבית האנגלי, תמיד יחשב לשחקן טוטנהאם גדול יותר מסון אבל מעט מאוד שחקנים נכנסו ללב של אוהדי הספרס כמו הקוריאני שהגיע מלברקוזן לפני עשור בדיוק. שחקן, שבניגוד לקיין, גם הוביל את טוטנהאם לתואר נדיר.