פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        האזרח קו?ן : צ'ה בום קון הפך מבוגד לפורץ הדרך בכדורגל האסייאתי

        בעוד דרום קוריאה מתכוננת לגמר גביע אסיה, זה הזמן להיזכר בצ'ה בום-קון, גדול שחקני היבשת אי פעם. הוא ניצח את פרגוסון והיינקס בעונה אחת, שימש מודל לחיקוי עבור דורות של כדורגלנים גרמנים וקירב את המזרח הרחוק למערב. מי זוכר שפעם הוא נחשב לבוגד? מדור "היה היה"

        שחקן פרנקפורט צ'ה בום קון (יח"צ , ארכיון ההתאחדות הגרמנית)
        גם אנחנו הרגשנו את נחת רגלו. צ'ה בום קון בפרנקפורט (צילום: ארכיון ההתאחדות הגרמנית)

        "זו ארצו של צ'ה בום-קון, ולכן תמיד רציתי לבוא לכאן. הוא האליל שלי", אמר מיכאל באלאק כאשר נבחרת גרמניה נחתה בדרום קוריאה לקראת המונדיאל ב-2002. המארחת העפילה אז לחצי הגמר, שם שבר הקשר הגרמני את לבבות הקוריאנים עם שער ניצחון, אבל איש מהכוכבים על הדשא אפילו לא התקרב למעמד של צ'ה בתולדות הכדורגל האסיאתי. אלמלא החליט ללכת נגד הזרם ולהמר על קריירה אירופית, ייתכן שקוריאה לא היתה מקימה את הליגה המקצוענית וגם לא היתה זוכה לארח את גביע העולם.

        שחקן נבחרת גרמניה מיכאל באלאק ב-2002 (GettyImages , Gunnar Berning)
        הגיע לדרום קוריאה גם בזכות האיש שהעריץ. באלאק בסיאול ב-2002 (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        הסקאוטים הנלהבים בתאילנד

        צ'ה היה חלוץ במלוא מובן המילה, בכל המובנים האפשריים. כיום, כאשר הבונדסליגה נהנית מאוסף נפלא של כישרונות קוריאנים, קשה להבין את התקופה בה עשה צ'ה את הפריצה הגדולה. בייסבול היה הספורט המוביל בדרום קוריאה, אף שחקן קוריאני לא שיחק באירופה, ועצם האפשרות להרחיק עד גרמניה עוררה זעם גדול במדינה. השלטונות עשו כל שביכולתם כדי למנוע מצ'ה להגשים את החלום, אבל הוא היה נחוש, וסלל את הדרך לכל מי שבא אחריו – גם אם איש מהם לא הצליח לשחזר את הישגיו המרשימים.

        את המסע שלו החל צ'ה דווקא בקבוצת דרמשטאט הקטנה, שעלתה לבונדסליגה ב-1978 ושלחה באופן חריג למדי סקאוט למשחקי אסיה שנערכו בתאילנד בדצמבר. הוא התרשם מאוד מיכולתו של החלוץ בן ה-25, שהצעיד את נבחרתו לגמר מול צפון קוריאה, בו התואר חולק ללא הכרעה בין שתי היריבות אחרי תיקו מאופס, ללא פנדלים. ההצעה מהמועדון הגיעה מידית, וצ'ה הסכים לצאת להרפתקה. הוא ערך את הופעת הבכורה כבר ב-30 בדצמבר, ודרמשטאט ניצחה בעזרתו את בוכום, אלא שאז התברר שלא תוכל ליהנות עוד משירותיו. הצבא הקוריאני נעמד על הרגליים האחוריות ודרש מצ'ה לשוב הביתה.


        הטובים לטיס. בערך

        המצב היה אבסורדי עד כאב. עד גיל 22 למד צ'ה באוניברסיטה בסיאול, ושיחק כדורגל במסגרת פעילויות הספורט שלה. ב-1975, כאשר סיים את התואר, הוא גויס כמו כל גבר קוריאני לצבא, והיה אמור לשרת במשך 27 חודשים, אחרי שהשלים את הטירונות במהלך הלימודים. הוא יועד לחיל הים, אולם חיל האוויר רצה לראות אותו בשורותיו. הבעיה היתה נעוצה בכך שמשך השירות בחיל היה ארוך על פי חוק בחצי שנה, ולכן המפקדים הציעו לחלוץ עסקה – תשרת אצלנו, ונוותר לך על התוספת. צ'ה הסכים כי קבוצת הכדורגל של חיל האוויר נחשבה לאיכותית, וזו היתה המטרה. הוא לא היה טייס ולא נווט, אלא כדורגלן.

        ואולם, כאשר סיים לפי הבנתו את חובתו למדינה ונסע לגרמניה, ההסכם המיוחד שלו לא אושר בדיעבד על ידי המנהלה, והוא נדרש לשוב על עקבותיו כדי לשרת שישה חודשים נוספים בחיל האוויר. לא היתה לכך כל תרומה לביטחון המדינה, כי צ'ה המשיך רק לבעוט בכדור, אבל את הביורוקרטים זה לא עניין. דרמשטאט הפסידה מכך בענק. ללא צ'ה, היא ירדה ליגה מבלי לשוב, ואיבדה את הסיכוי להחתים את הסקורר שאיתרה. במקומה נאבקו עליו קבוצות בעלות מסורת ארוכה הרבה יותר.

        שחקן לברקוזן צ'ה בום קון (GettyImages , Bongarts)
        דרמשטאט לא הצליחה להחתים את הסקורר שאיתרה, והמועדונים הגדולים נהנו ממנו. צ'ה בום קון בלברקוזן (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        "מעולם לא ראיתי חלוץ כמוהו"

        בהתחלה נחשבה ברמן לפייבוריטית להחתים את הקוריאני ולשלם לו שכר גבוה במיוחד, אבל היא שיחק אז בליגה השניה, ולא פעלה מהר מספיק. פרידל ראוש, המאמן הצעיר של פרנקפורט, היה נחוש להקדים אותה. אחרי שהתרשם מצ'ה במשחקו הבודד בדרמשטאט, הוא הרחיק עד קוריאה כדי לעקוב אחריו וחזר נפעם. "מעולם לא ראיתי חלוץ כמוהו. הוא היה הטוב ביותר והנחוש ביותר", הוא אמר. איינטרכט שכנעה את צ'ה שהיא הקבוצה המתאימה עבורו, והשידוך ענה על הציפיות. צ'ה מצא את הרשת כבר במשחקו השלישי, ומאז לא עצר.

        במולדתו ממש לא אהבו את הנטישה. צ'ה ניסה להסביר שהוא מיצה את עצמו לחלוטין ברמת החובבים, וכי בכוונתו להשתפר וללמוד כדי לתרום הרבה יותר לכדורגל הקוריאני בעתיד, אך לשווא. כולם סברו משום מה שהוא אמור להישאר בביצה המקומית, גם אחרי ששיחק יותר ממאה משחקים במדים הלאומיים וכבש 55 שערים. את הבכורה ערך צ'ה עוד בגיל 19, אז שיחק לראשונה בחייו באליפות אסיה, בה הפסידה קוריאה לאיראן בגמר.

        היו שהאשימו אותו בבגידה וטענו שיעבור לייצג את גרמניה, אחרי ששיחק יותר ממאה משחקים במדי קוריאה וכבש 55 שערים. את הבכורה הוא ערך כבר בגיל 19, היה שותף להעפלה לגמר אליפות אסיה ב-1972, ולא הפסיק לקרוע רשתות, אולם הרמה אליה הורגל אפילו לא התקרבה לבונדסליגה. בקוריאה חששו שיעזוב את המדינה לאלתר, יתאזרח וישחק בנבחרת מערב גרמניה, והיו שקראו לו בוגד. הוא נודה מהנבחרת, וכאשר הוחלט לקרוא לו חזרה כבר היה מאוחר מדי. פרנקפורט פשוט לא הסכימה לשחרר אותו למוקדמות המונדיאל בתחילת שנות ה-80'.


        מתיאוס מקבל שיעור

        היתה לה סיבה טובה לעשות זאת. השפעתו של צ'ה על אירופה היתה כבירה, עם מהירות מסחררת, נגיחה אימתנית ובעיטה נהדרת בשתי הרגליים. והוא לא רק כבש 12 שערי ליגה בעונת הבכורה באיינטרכט, אלא גם תרם רבות לזכייה המפתיעה בגביע אופ"א. במשחקו הראשון במפעל האירופי הבקיע צ'ה בסקוטלנד מול אברדין של אלכס פרגוסון, שאמר: "הוא פשוט בלתי ניתן לעצירה".

        פרנקפורט גברה בין היתר על פיינורד ובאיירן מינכן בדרכה אל הגמר, שם נתפסה כאנדרדורג מוחלט במפגש הכפול מול מנשנגלדבאך, בעונה מוזרה בה העפילו ארבע קבוצות גרמניות לחצי הגמר. גלדבאך, עם יופ היינקס בן ה-35 על הקווים בעונתו הראשונה כמאמן, ניצחה 2:3 במשחק הראשון. בגומלין היה אחראי לותאר מתיאוס הצעיר לשמור על צ'ה, שברח ממנו בדקה ה-81 והנדס את שער הניצחון של פרד שאוב. "אני רק מתחיל את ה קריירה, והוא אחד החלוצים הטובים בעולם", אמר אז מתיאוס. צ'ה נבחר לאיש המשחק, והיה האסיאתי הראשון שזוכה בתואר אירופי.

        פצעת את צ'ה? דינך מוות

        הקוריאני הפך ללהיט, ולא רק אוהדי פרנקפורט התאהבו בו. באוגוסט 1980 נחרדה המדינה כולה כאשר הקריירה של הכוכב עמדה לפתע בסכנה. תיקול לא מוצלח של יורגן גלסדורף, בלם לברקוזן, שלח את צ'ה לבית החולים, והדיווחים הראשוניים היו על פציעה קשה במיוחד. מאמן פרנקפורט לותאר בוכמן האשים גלסדורף בפעולת חיסול מכוונת, והבלם האומלל, אשר טען כי מדובר בעבירה שגרתית ללא כוונת זדון, החל לקבל איומים על חייו. מכתבים בישרו לו שהוא יירצח בירי מגג איצטדיון במשחקו הבא. שומרים הוצמדו אליו, שוטרים השגיחו על ביתו במשך שבועות ארוכים, והפציעה של צ'ה היא הדבר הזכור ביותר שנותר מהקריירה הארוכה של הבלם. למזלו של הקוריאני, האבחון הראשוני היה שגוי. הוא חזר למגרשים כבר כעבור חודש, ובסיום העונה חגג זכיה בגביע הגרמני, כאשר כבש ב-1:3 בגמר מול קייזרסלאוטרן.

        בניגוד לאוהדים רבים, צ'ה כלל לא שמר טינה לגלסדורף. נהפוך הוא – השניים הפכו לחברים טובים כאשר לברקוזן השאפתנית החתימה את הסקורר בקיץ 1983. אחרי שהפציץ 46 שערי ליגה בארבע השנים באיינטרכט, תרם צ'ה 39 כיבושים בשלוש העונות הראשונות בבאייר. לשיאו הוא הגיע עם 17 הבקעות בעונת 1985/86, בסיומה חזר סוף כל סוף, אחרי הפסקה בת שמונה שנים לנבחרת דרום קוריאה שהעפילה באופן היסטורי למונדיאל השני בתולדותיה, אחרי 1954. הקוריאנים זכו בנקודה אחת בשלב הבתים במקסיקו, וצ'ה לא הבקיע, אבל החלוץ בכל זאת הותיר רושם מצוין. פרנץ בקנבאואר, שהוביל אז את נבחרתו לגמר, אמר: "לו הוא היה גרמני, הייתי לוקח אותו לסגל בלי לחשוב פעמיים".

        הקאמבק מ-3:0 בגמר

        שבחים מסוג זה לא הפסיקו לזרום. כאשר יורגן קלינסמן הצעיר הושווה לצ'ה, הוא הגיב: "אני עדיין לא ברמה שלו". גינטר נצר טען שהקוריאני היה נכנס לכל קבוצה בעולם. לאור זאת, אפילו קצת מוזר שהוא העדיף להישאר בלברקוזן עד לסיום הקריירה, שדעכה מבחינת קצת הכיבושים אחרי שחצה את גיל 33. נותר רק להצטער על השנים הטובות שהוא בזבז באוניברסיטת סיאול וקבוצת חיל האוויר הקוריאני – אחרת מאזנו הסופי היה גבוה הרבה יותר מ-98 שערי בונדסליגה, ו-121 כיבושים בכל המסגרות.

        ובכל זאת, גם בשלהי הקריירה הספיק צ'ה להביא ללברקוזן את התאור הראשון בתולדותיה. היה זה בגמר גביע אופ"א נגד אספניול, והקטלונים ניצחו 0:3 במשחק הראשון. המחצית השניה בגומלין היתה מאופסת, וסיכויי הגרמנים נראו קלושים, אבל אז כבשו טיטו ופאלקו גוץ שני שערים מהירים, והרוח חזרה למפרשים. בדקה ה-81 זה הגיע – צ'ה נגח פנימה, קבע 0:3, השווה את התוצאה המצטברת, ובפנדלים השלימה לברקוזן את הקאמבק המופלא.

        העונה האחרונה לפני הפרישה ב-1989 היתה פושרת יחסית, אבל גם היא נכנסה להיסטוריה מסיבה מיוחדת. ב-29 באפריל, במשחק מול אורדינגן, ספג צ'ה לתדהמת כולם את הכרטיס הצהוב היחיד שלו בקריירה. לא היה עוד שחקן הוגן כמוהו, והרוח הספורטיבית המופתית רק הגבירה את ההערצה כלפיו. לא רק באלאק – כמעט כל הכוכבים שצפו בביצועיו של צ'ה בהיותם ילדים ראו בו מודל לחיקוי. אפילו אוליבר קאן ביקש ממנו חתימה כאשר פגש אותו לראשונה. כשקנצלר גרמניה לשעבר גרהארד שרודר, חובב כדורגל מושבע, הגיע לביקור ממלכתי בדרום קוריאה, הוא אמר: "אני כאן כדי לחזק את הקשרים בין המדינות, אבל קודם כל צריך לפגוש את צ'ה בום-קון".

        לו רק הקוריאנים עצמם היו יודעים לתת לו כבוד כזה. אחרי שהשפילו את צ'ה ב-1978 בהאשמות שווא, הוסיפה ההתאחדות חטא על פשע כאשר פיטרה אותו מתפקיד מאמן הנבחרת במהלך המונדיאל ב-1998 בעקבות התבוסה 5:0 להולנד. האוהדים רגמו אז את ביתו באבנים, וצ'ה העדיף לא לחזור למולדתו. הוא עבד בסין, ושימש כפרשן טלוויזיה גם בגרמניה, לפני שחתם ב-2004 כמאמן סוון בקוריאה והוביל אותה להצלחות.

        צ'ה בום קון עם יורגן קלינסמן (GettyImages , Sandra Behne/Bongarts)
        כשהושווה לצ'ה בום קון אמר קלינסמן: "אני עדיין לא ברמה שלו". המעריץ והנערץ (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        האם סון הוא היורש?

        לו היה משחק בנבחרת בתקופת השיא שלו, אולי הקוריאנים היו זוכים באליפות אסיה בשנות ה-80', אבל זה לא קרה. למעשה, הלוזריות שלהם נמשכת מאז הזכיה האחרונה ב-1960. דרום קוריאה הפסידה בגמר לא רק ב-1972 עם צ'ה, אלא גם ב-1980 וב-1988 בלעדיו. מאז היא בכלל לא העפילה למעמד, אבל הבצורת נשברה בטורניר הנוכחי באוסטרליה, ובשבת בבוקר יש לה סיכוי לקטוע את הרצף האומלל במשחק הגורלי מול המארחת. בסגל של המאמן הגרמני אולי שטיליקה יש ארבעה נציגים של בונדסליגה, ובראשם סון האונג-מין, החלוץ בן ה-22 של לברקוזן שנחשב ליורש האולטימטיבי של האגדה, אשר עשוי אולי להפוך לכוכב גדול כמוהו. אלמלא המהפכה התודעתית שחולל פורץ הדרך צ'ה, הוא לא היה מגיע לשם.