אחרי חמישה תארי גרנד סלאם, קרלוס אלקראס הוכיח לא פעם שהוא לא רק שחקן העתיד של הטניס - אלא כוכב הווה, שמצית בשנתיים האחרונות יריבות אדירה עם יאניק סינר, אבל עבורו, כל זה לא שווה אם שוכחים ליהנות: "אני באמת אוהב לשחק טניס. זה מה שבחרתי, זו התשוקה שלי. אבל אם אתה משחק כל יום בלי לעצור, ההתרגשות מתעמעמת. לכן אני תמיד מוצא רגעים של שמחה", אמר בריאיון נרחב ל"פייננשל טיימס".
"היריבות שלנו רק הולכת ומשתבחת, ואני ממש מודה על כך", אמר על הקשר עם האיטלקי, אותו ניצח בגמר רולאן גארוס ולו הפסיד בגמר ווימבלדון. "היא מכריחה אותי לתת 100% בכל יום, בכל אימון. כדי לנצח את יאניק, אתה חייב להיות מושלם".
עוינות לא נמצאת ביריבות בין השניים, אלא דווקא כבוד הדדי. "אנשים אוהבים לראות חיכוכים, זה מה שמוכר, אבל בינינו יש חברות", אמר הספרדי. "אנחנו מתאמנים יחד לפעמים, מדברים מחוץ למגרש. זה לא מונע מאיתנו לרצות לנצח - אבל זה גם לא אומר שאנחנו צריכים לשנוא אחד את השני".
לדבריו, "העובדה שאנחנו נפגשים כמעט כל שבוע בטורנירים, יוצרת קשרים אמיתיים. יריבות על המגרש? בהחלט. אבל מחוץ לו - אני מאמין שחשוב להיות אדם טוב".
על הקאמבק המדהים מול סינר בגמר רולאן גארוס אמר: "חשבתי רק על נקודה אחת בכל פעם, להישאר רגוע. ידעתי שיהיו לי הזדמנויות, ידעתי שזה לא יהיה קל גם עבורו. זה גם עניין של תדמית. אתה חייב לשדר ביטחון. ברגע שהיריב רואה שאתה נשבר, אתה גמור".
על אף ההשוואות התמידיות לרפאל נדאל, שאיתו שיחק בזוגות באולימפיאדה, אלקראס מעדיף לשמור על זהות עצמאית: "אל תקראו לי היורש של רפא. הם - נדאל, פדרר, ג'וקוביץ' - היו כמו חייזרים. אנחנו לא חייבים להעתיק אותם. אם אתה לא נאמן לעצמך, הלחץ הזה גומר אותך".