דור תורג'מן, חלוצה המוכשר של מכבי תל אביב, השתגע אתמול (רביעי) אחרי שהחליפו אותו. על פניו, מובן. חילוף במחצית הראשונה הוא אירוע משפיל ומרגיז עבור כל שחקן - בטח עבור שחקן שרואה את עצמו כוכב. ואולם, הוא לא סתם הוחלף במחצית הראשונה. הוא הוחלף לאחר שהשוער המחליף אופק מליקה הורחק.
כלומר, היו חייבים להחליף מישהו. והמישהו הזה שמחליפים במקרה כזה - לאורך יותר מ-160 שנות כדורגל - הוא שחקן קדמי וזאת כדי לשמור על המערך באמצע המגרש ובהגנה. בנוסף, כשמשחקים עם 10 שחקנים צריך לרוץ יותר מבדרך כלל כאשר חלוצים או שחקנים קדמיים צריכים לנסות יותר מהלכי כדרור ולשמור את הכדור כדי לתת לשחקנים האחוריים טיפה אוויר לנשימה, וכדי להוציא עבירה ולייצר מצב נייח קרוב לשער היריבה. זה לא מדע טילים.
ז'ארקו לאזטיץ' לא רצה להוציא את תורג'מן במחצית הראשונה - מן הסתם - אבל סביר להניח שלפי הנתונים שיש לו, תורג'מן לא רץ יותר מאחרים ולא מחזיק את הכדור טוב יותר מהאחרים, ולפי הנתונים שיש לכולם תורג'מן לא מכדרר טוב יותר מהחברים שלו להתקפה - הוא אפילו לא טופ 40 מכדררים בליגת העל.
אז הוא הוחלף. ותורג'מן השתגע והפך את המשבר של מכבי תל אביב במשחק עצמו לגרוע יותר כי בעשרה שחקנים, במשחק ללא קהל נגד קבוצה שהובילה עלייך כל המשחק הקודם ובנס הוצאת תיקו - צריך שכולם ירדו מהאוטו הזה ויעזרו לדחוף אותו במעלה ההר הזה. אבל תורג'מן, כמו רבים בכדורגל הישראלי, "נסיך". הוא כישרוני - אין ספק - אבל יש שחקנים פי אלף יותר מוכשרים ממנו בעולם והם, בגילו, 21, ובמעמדו לא היו עושים סצנה כזאת.
כמובן שזו לא בעיה רק בכדורגל הישראלי. תרבות הנסיכים הישראלים היא פגע רע. הרי כולם מכירים את הילד הזה - ה"נסיך" מגיל 0 שלא יכול לעשות טעות בחייו כי הוא מושלם עיניים של אמא. ואם הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה וואי וואי וואי, הנסיך הופך לאיכס - אבל לא בעיני האמא כמובן.
בכדורגל המודרני, שבנוי על עבודה קולקטיבית, לחץ קבוצתי ומאמץ פיזי עילאי - אין מקום לנסיכים כאלה. בטח לא כשמשחקים 10 מול 11. בקיצור, מכבי תל אביב צריכה לקחת לא מעט דברים מהמשחקים נגד פאפוס כדי להשתפר לקראת העונה שבפתח. ודבר נוסף שהם צריכים לשאול את עצמם אחרי הסצנה של תורג'מן הוא 'איך מוציאים את האיכס מהנסיך?'.