שינו זוארץ עובר קרוב לשנתיים מאוד מאתגרות כיו"ר ההתאחדות לכדורגל. תחת מלחמה, היעדר ביתיות, הוצאות כלכליות כבדות ואיומים בלתי פוסקים להדיח את הכדורגל הישראלי ממשחקים ביבשת, כשכמעט בכל שבוע אנחנו שומעים על ארגון כזה או אחר שמנסה לפעול כנגד הכדורגל והספורט הישראלי.
בריאיון לוואלה, מספר זוארץ על האיומים הרבים איתם הוא נאלץ להתמודד מאז ה-7 באוקטובר, ובכלל: "אני לא מאפשר אף פעם לתלונה צינית להרדים אותי. אני לוקח את הדברים בפרופורציה, אבל אנחנו עומדים על המשמר כל הזמן. אין לנו לוקסוס להירדם אפילו לרגע אחד, למרות שאני חייב לומר שפיפ"א ואופ"א אינם ארגונים שמתנהלים באופן גחמתי. לא כל תלונת סרק היא משהו שצריך להלחיץ. רוב העבודה שלנו בנושא, בהחלטה אסטרטגית, נעשית מתחת לרדאר".
בלמת בעבר מספר ניסיונות. האם אתה בחשש תמידי שההסתה נגד ישראל עשויה לצאת משליטה ברמת הכדורגל והספורט הבינלאומי?
"ההתאחדות הפלסטינית, משיקולים פוליטיים כאלה ואחרים, הפכה את הזירה של הכדורגל למרכזית בה היא מנסה לרשום הישגים נגדנו ונגד מדינת ישראל. זה מחייב אותנו להתנהל בצורה חכמה, לבנות בריתות, להיות כל הזמן עם היד על הדופק. עד עכשיו הצלחנו לבלום את הניסיונות האלה בכמה סבבים והם ממשיכים להתקיים כל הזמן. שום דבר מהניצחונות האלה לא יהיה שווה דבר אם יגיע חלילה הפסד אחד. הכדורגל יהיה הראשון ואפקט הדומינו לספורט הישראלי ולמדינת ישראל יהיה עצום מיד אחר כך.
"מצד שני, טוב לשמור על פרופורציות ולא לחיות בתחושת נרדפות", המשיך זוארץ, "בחרתי להתמודד על מקום בוועד הפועל של אופ"א במהלך שנראה להרבה אנשים בלתי אפשרי. עברתי בעשרות מדינות ונפגשתי באופן אישי עם עשרות נשיאים, כי האמנתי שהקשר האישי וההערכה להתאחדות הישראלית יגברו על אווירה מדינית. הנוכחות שלנו בוועד הפועל של אופ"א משמעותית. היא לא מעניקה חסינות מוחלטת, אבל היא מאפשרת עוד ערוצי תקשורת קריטיים.
"צעד נוסף בהקשר הזה הוא מינוי ניב גולדשטיין, המנכ"ל היוצא, לאחראי על הקשרים הבינ"ל מטעמנו. זאת פונקציה שלא הייתה לנו ובעיני חשוב מאוד שתהיה. זה הניב תוצאות בהסכם עם הקונמבול, בשיתופי פעולה עתידיים עם התאחדויות נוספות ובחשיבה יום יומית של הארגון על הזירה הבין לאומית".
אנחנו בפתחה של עונה חדשה, קבוצות כבר החלו לשחק במפעלים האירופאיים, כרגע אנחנו עדיין במצב מלחמה ונורים לעבר ישראל טילים, זה נראה שאפילו אין לך מה לחשוב על האפשרות לבקש להחזיר את המשחקים לישראל.
"אני חי ונושם את הסיטואציה. אין מישהו שרוצה יותר ממני בהחזרת המשחקים לישראל. הקבוצות שלנו פוגשות את הקהל במשחקי הליגה, נבחרת ישראל, לעומתן, לא קיימה משחק בית מאז אוקטובר 2023. אנחנו קרובים למספר חודשים חסר תקדים של נבחרת שנמנע ממנה ומהקהל שלה להיות ביחד. יש לזה השפעה מקצועית גם, אבל אני מוטרד מהפרידה המתמשכת. יש לנו שחקני נבחרת עם 10 הופעות, שאף אחת מהן לא היתה כאן בבית. יש לנו מאמן שטרם זכה למשחק ביתי אחד על אדמת ישראל.
"ועדיין, אסור לפעול מהבטן. אם נצליח להחזיר את המשחקים ויתברר שזה היה מוקדם מדי, אני חושש שלהחזיר אותם לכאן שוב יהיה משימה כמעט בלתי אפשרית. אני מקווה לסיום המלחמה קודם כל לטובת החזרת החטופים, שיבת החיילים הביתה ותחילת השיקום האמיתי שלנו כחברה וכמדינה. כאשר המלחמה תסתיים, גם הכדורגל הבינ"ל יחזור לכאן. וזה יקרה, אני מאמין וכך אעשה, בזמן הקצר ביותר. כל עוד אנחנו במצב מלחמה, ההימור גדול מדי".
תאמוד לי את הנזק הכלכלי והלא כלכלי שנגרם להתאחדות ולקבוצות כתוצאה מהמצב?
"עשרות מיליונים אם לא יותר מכך. אחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של ההתאחדות היו משחקי הבית של נבחרת ישראל. בקמפיין האחרון שהיה כאן, מוקדמות יורו 2024 היינו סולד אאוט, עם קהל שלא ויתר על אף משחק ואוירה נהדרת. אנחנו כבר כמעט שנתיים בלי משחק בית. תחשוב איך היה נראה קמפיין ליגת האומות עם צרפת, איטליה ובלגיה מבחינת הקהל. זאת גם הסיבה שאנחנו מנסים להכניס כסף על ידי עריכת הופעות באצטדיון רמת גן, כסף שיועד לשיפוץ האצטדיון.
"הדברים האלה נכונים גם לגבי הקבוצות. זאת לא באמת חגיגה אירופית בלי משחקי בית. אז המדינה מפצה ויש לנו שר ספורט שכל הזמן עוזר ומנסה לגייס כספים, אבל אנחנו עדיין במצוקה קשה. אני גאה בעובדה שלמרות המצב הזה, הפעילות של כלל נבחרות ישראל בזירה הבינ"ל לא נפגעה".
ברמה המקצועית נראה כי נבחרות צעירות, בעיקר נערים על כל השנתונים, הגיעו למצב של מינימום טורנירים ומשחקי ידידות ראויים בשל המצב. דור העתיד משלם מחיר יקר
"אנחנו ממשיכים להיות חלק מכל טורניר רשמי ומקיימים לא פעם משחקי ידידות בינ"ל, למרות קושי כלכלי ואבטחתי. בגילים הצעירים אני לא פעם מתלבט אם להוציא נבחרות למקומות שבהם ייתכנו אירועים שבסופו של דבר יעיבו על הכדורגל. אני גם יודע, שיש מדינות שמעדיפות לא לקיים משחקים אתנו בגלל כל המורכבות, לא חלילה מאיזו עמדה נגדנו. בגילאים של בוגרים ובוגרות זה פחות מורכב. אין ספק שריבוי משחקים בזירה הבינ"ל מסייע להתקדמות של השחקנים, בעיניי זו גם אחת הסיבות להצלחות הגדולות של נבחרת הנוער והצעירה בשנים האחרונות".
אוהד הכדורגל הישראלי חולם לראות את הנבחרת בטורניר גדול, זה מרגיש שללא בית הסיכוי כמעט ולא קיים.
"בוא נהיה הוגנים, גם עם בית זה לא קרה יותר מדי שנים. אני חושב שמה שקרה באוקטובר 2023, על כל המשמעויות שלו, בפירוש פגע בסיכוי שלנו להעפיל ליורו 2024. סימנו כמטרה את יורו 2028 כדי שיהיה מספיק זמן לבנות משהו ולהגיע סוף סוף לטורניר גדול. אני מודיע כבר עכשיו, שאם יהיה בית או לא, מבחינתי כל דבר מלבד העפלה ייחשב כישלון".
אם וכאשר בעתיד ישראל כן תהיה קרובה לטורניר גדול, אתה חושש שיהיה מי שינסה למנוע זאת בשל ההשלכות הפוליטיות-ביטחוניות של האירוע?
"אין לי ספק שיהיו מי שינסו, עם או בלי קשר למציאות. למדתי בשנתיים האחרונות שמעבר לסימסאות ועוד כל מיני קוריוזים, בסוף מקבלי ההחלטות בפיפ"א ואופ"א הם אנשים הוגנים ורציונליים. אני לא חי בתחושת נרדפות".
לא פשוט לנהל את הכדורגל במצב מלחמה - במה אתה הכי גאה בקדנציה שלך?
"שזה לא ייראה חלילה כסיכום קריירה, כי יש עוד זמן עד לבחירות הבאות ויש לי עוד מספיק אתגרים לקדנציה הבאה במידה שיבחרו בי. אני בכל מקרה מתכוון לרוץ. ההישג הכי גדול בעיני הוא העובדה שכל נבחרות ישראל המשיכו לשחק. זה היה אתגר מקצועי, כלכלי, מדיני, אבטחתי ועוד. ביצענו בהתאחדות רפורמות משמעותיות: רפורמה תקנונית (ביטול ענישה קולקטיבית, סגירת יציעים, רדיוס, משחקים ללא קהל), רפורמה למינוי דיינים, רפורמת בוררויות, אימוץ המלצות ועדת שור שעסקה במעמד והעברות של שחקנים קטינים, הסכם קיבוצי עם השופטים, הסכם שת"פ עם הקונמבול (התאחדות הכדורגל הדרום אמריקאית), השקנו פרויקט OTT (עשרות שידורים ישירים של משחקי נוער וילדים) עם 80 אלף מנויים, פנקס שיפוט דיגיטלי, הגדלת מספר נותני החסות שלנו וסך החסויות בתקופה כל כך מאתגרת, חזרת נבחרת הנשים לדרג B, צמיחה משמעותית במספר השחקניות וקבוצות הנשים. ועדיין, יש עוד הרבה מה לעשות".
נסגר המתווה של 8 זרים וזה מרגיש שלא רחוק היום שנגיע לדו ספרתי. אפשר להבין את בעלי הקבוצות, אך במקביל זה מרגיש שאפשר לעשות הרבה יותר ברמת הייצור של השחקן הישראלי
"ההסכם לחמש שנים שנחתם עם ארגון השחקנים הוא בשורה מצוינת לענף. לא רק מעצם ההסכמה, אלא גם במהות. יש כאן צמיחה מידתית במספר הזרים, יש מנגנון פיצוי, יש הקמה של ליגה ארצית. אני מחויב לבחון את התוצאות ובמידה שהן לא יביאו בשורה, נדע לתקן. אם רוצים נוכחות די קבועה של קבוצות ישראליות בשלבי הבתים של המפעלים האירופים צריך גם לתת להן כלים להתמודד עם היריבות. הכסף שהן יכניסו כתוצאה מכך יעזור לכל הכדורגל הישראלי ובעיקר לטיפוח מחלקות הנוער.
"זה שאפשר עד 8 זרים, לא בהכרח אומר שיהיו כאן יותר מ-3-4 קבוצות שיעשו זאת. וכן, אני רוצה שתהיה תחרותיות. אני לא רוצה שאף אחד ירגיש בטוח להיות בינוני רק כי סעיף בתעודת הזהות מבטיח לו את מקומו. אני רוצה ששחקנים ישראלים יצאו לאירופה מוקדם, כי הם יחזרו לנבחרות טובים יותר. אני לא מתרגש ממי שמפחדים משינויים, כמו שאיני מתלהב ממי שמבטיחים שהשינוי בהכרח יביא תוצאות טובות. לכן היה חשוב לי שיהיה מוסכם, מידתי ולמשך מספר שנים שיאפשרו בחינה אמיתית".
במועדונים מכובדים כאן משלמים 2000 ש"ח לחודש למאמן במחלקת נוער, קבוצות של 30 ילדים מתנהלות ללא עוזר מאמן, אין מעטפת
"סכום שרחוק מלהרשים, אבל אין ערובה שאם היה גבוה יותר זה בהכרח היה מוליד איכות גבוהה יותר. לכן, אני מאוד בעד קביעת כללים לגבי תקנים, מספרי ילדים בקבוצה, כוח אימון מלווה, מאמני שוערים, פיזיולוגים ועוד. אני חושב שרק אם הצוותים המקצועיים יהיו איכותיים נצליח לקדם ולהתקדם. ויש עוד בעיה גדולה והיא מצודקת מתקני האימון. אני כל רגע מנסה לחשוב איך לגייס את המדינה לטובת פרויקט לאומי בנושא".
אולי הגיע הזמן לבקרה מקצועית אמיתית על מחלקות הנוער של קבוצות מקצועניות? שלפחות נדע שמיקסמנו את היכולת לגדל שחקנים מקומיים
"במועדונים הגדולים המצב טוב עשרות מונים מבעבר. במועדונים היותר צנועים, יש כאלה שהפכו שם דבר בכל הקשור לגידול, טיפוח וקידום שחקנים צעירים. אנחנו הקמנו את האקדמיה, בית הנבחרות בשפיים, בקרוב יושק בית נבחרות בזבולון ואחד נוסף בבנייה באשקלון. תוסיפו לזה מרכזי מצוינות והלוואי גם פרויקט גדול מאוד בחברה הערבית וזה בפירוש הופך למקדם מצוינות משמעותי. אני גם יכול לומר שמספר השחקנים הרשומים נמצא בגדילה של עשרות אחוזים, כך גם מספר המשחקים (בעונה האחרונה נוספו עוד 9,000 משחקים לערך במחלקות נוער וילדים, בנים ובנות)".
לגבי גיא לוזון - מבלי להיכנס לתוצאות שלו - הייתה אווירה ציבורית שלילית מאוד סביבו וההישארות שלו לא עשתה לך טוב ברמה התדמיתית, הציבור לא באמת מודע לפרטים הקטנים וישר מכוון את זה ל"שינו-מכבי פ"ת-לוזון". לקחת את זה בחשבון?
"אני פחות מוטרד מקונספירציות ושטויות בעניין הזה ובעניינים אחרים. יש עובדות. קמפיין המוקדמות האחרון של הנבחרת הצעירה היה כישלון חרוץ. כל המערכת כשלה. זה היה שילוב של המון דברים -נפילה מנטאלית עצומה אחרי היורו והאולימפיאדה, מעבר שחקנים לבוגרת ולנבחרת הנוער לטובת טורנירים שאני הגדרתי אותם משמעותיים יותר ומאמן שלא הצליח לייצב את הספינה. גיא לקח אחריות מלאה, הציג בפני ובפני חבריו הוועדה המקצועית את כל הסיבות ולא ניסה להפיל את התיק על אף אחד. אל מול זה, גיא חתום על הישגים אדירים - העפלה ליורו, הגעה לחצי גמר, משחקים אולימפיים בפריז. בעיני זה שווה קרדיט נוסף. אנחנו גם החלטנו לבנות את הנבחרת מחדש מבחינת בעלי תפקיד, להגדיר מטרות ולחזק את הקשר שלה לבוגרת. העבודה בין הבוגרת לנבחרת הצעירה תהיה הרבה יותר צמודה כדי להבטיח מעבר מוצלח של שחקנים והכנתם לבוגרת מכל הבחינות".
הילדה שלך התארסה לירדן שועה. הוא עושה הכל כדי לשחק בחו"ל, ונראה לי שאתה מקווה שהילדה תישאר קרובה אליך בארץ. אני צודק?
"זה לא היה פשוט, אבל למדתי לשחרר. מי שמכיר אותי יודע שזה לא פשוט לי. אני מאפשר לכל הילדים שלי לבחור את הדרך שלהם ואת השותפים שלהם לדרך. אני ורעייתי תמיד נהיה שם כדי לעזור ולייעץ".