בכל טורניר כדורגל גדול יש את האדם עם הסיפור. זה לא בהכרח השחקן הכי טוב בטורניר, יותר כמו השחקן הכי בלתי שביר בטורניר. זה שבועט את הפנדל האחרון בדו-קרב ברבע הגמר ומבקיע, זה שמבשל בחצי הגמר בנגיעה אחת וזה שמסיים את הגמר מדמם מהראש ומהאף, דמעות בעיניים ובוכה - מאושר שרק מתי מעט חוו או מעצב שאין גוף בעולם שיכול להכילו.
זה השחקן הזה, המקצוען שבמקצוענים, שמתעלה על עצמו ברגעים המכריעים, מראה מנהיגות, מסייע לקבוצה להתגבר על משברים ומעניק השראה לחברים שלו לקבוצה. תחשבו אוליבר קאהן במונדיאל 2002, אנדראה פירלו ב-2006, אנדראס אינייסטה ב-2010, לוקה מודריץ' ב-2018 או ג'ורג'יו קלייני ביורו 2020. ביורו הנשים של 2025 השחקנית הזו היא אן-קתרין ברגר.
ומשחק רבע הגמר נגד צרפת היה אחד מאותם משחקים אגדיים של האינדיבידואלים האלה שהותירו חותמם על טורניר שלם. גרמניה שיחקה בעשר שחקניות מהדקה ה-13 אבל הגרמניות הראו הרבה קור רוח, רוח קרב וחוסן אמיתי וניצחו בפנדלים. מי שהדביקה את כולן בתחושה שאי אפשר לנצח אותן היתה אן-קתרין ברגר. היה לבשה ירוק. העיניים בהירות היו ממוקדות מטרה, הקעקועים על הצוואר בלטו. שי ווז רדי טוק דה טוק אנד ווק דה ווק.
לא רק שהיא רשמה הכי הרבה הצלות במשחק נוק-אאוט מאז שיש סטטיסטיקות על כך, היא גם רשמה את ההצלה הכי יפה בהיסטוריה של היורו. והצילומים מהאירוע? קלאסיקה מיידית. בדו קרב הפנדלים קתרין ברגר עשתה משהו שאם היה קורה לפני 80 שנה - זקני הכפר עדיין היו מדברים עליו. היא הצילה שני פנדלים רצופים וכבשה אחד בעצמה כדי להוביל את הגרמניות לחצי הגמר.
מניין העוצמות הנפשיות הללו של אן-קתרין ברגר? מהסרטן שלה. ב-2017, כשעוד שיחקה בברמינגהאם סיטי האנגלית, נודע לאן-קתרין ברגר, שוערת נבחרת גרמניה, שיש לה סרטן בבלוטת התריס. "אני מנסה לחיות את החיים שלי, להגיב בהתאם לרגע" אמרה ל"בילד" על הגילוי המוקדם של המחלה. "בכללית, אף פעם לא הסתכלתי רחוק מדי לעתיד כי בכדורגל אתה לא יודע מה הולכת לקרות בעוד רגע קדימה ובגלל המחלה שלי, אני אפילו לא יודע אם אני אוכל להמשיך למחר או לא".
בראיון למגזין האולימפי של גרמניה סיפרה ברגר שהמחלה, בצורה משונה מבחינתה, אפילו "הרגיעה אותה". "אני חושבת שהמחלה קצת הרגיעה אותי. אני שונאת להפסיד אבל עכשיו אני יודע שאני צריכה לתת את הכי טוב שלי במשך 90 דקות או 120 דקות וזה מספיק עבורי. אני יורדת מהמגרש כווינרית לא משנה מה כי יש דברים גדולים וחשובים יותר מהמשחק".
The Bio Mechanics behind this save from #AnnKatrinBerger is sensational. The want and desire to keep it out of the net is world class.I think we have seen definitely the best save in Womens Football but quite possibly one of the best of all time. ???
— Tom Read ? (@tomread1994) July 20, 2025
pic.twitter.com/2Iq9AsAbNp
למרות שהמחלה הרגיעה את ברגר, היא גם הותירה בה צלקות, צלקות שהיא כיסתה עם קעקועים. שאחד מהם הוא הכיתוב: "כל מה שיש לנו זה עכשיו". "היו לי צלקות מהניתוח" סיפרה ל"בילד". "הצלקות הציקו לי אז עשיתי עליהן קעקוע כדי שלא יראו אותן. ועכשיו כולם שואלים אותי על הקעקועים ולא על הצלקות. יש לי עץ על הזרוע עם שורשים, שהם יותר חשובים מהיופי שצומח מתוכם. יש לי גם מצפן".
צלקות, שורשים, מצפן, חוסן נפשי שאי אפשר להטיל בו ספק ולחיות את העכשיו. ברגר מוכנה לקחת את גרמניה כולה על גבה. חמש שנים עברו מאז שגילתה את הסרטן בפעם הראשונה כאשר - במהלך טורניר היורו הקודם, 2022, הודיעו לה שהסרטן חזר. "זה היה קשה" סיפרה ל-BBC. "וזה היה קשה לאנשים מסביבי. קיבלתי הודעות - 'איך את יכולה לעבור את כל זה מחדש כשאת בטורניר'. אבל אז הבנתי שאני במקום מעולה, כי אני עם פלטפורמה שיכולה לעזור לאנשים אחרים גם".
שלוש שנים אחרי שהסרטן תקף אותה בפעם השנייה, ברגר כבר בת 34, אחרי שלא שיחקה ביורו הקודם אבל קיבלה את הצ'אנס שלה באולימפיאדה והובילה את גרמניה למדליית ארד. ועכשיו היא גיבורה לאומית על מלא אחרי הדו קרב נגד צרפת ברבע הגמר, "היא שחקנית עם ניסיון חיים באירועים קיצוניים" אמר מאמנה כריסטיאן ווק לתקשורת הגרמנית מיד אחרי הניצחון ההיסטורי. "האמונה שלה בחיים, הסבלנות שלה, הרוגע שלה, את כל הדברים האלה היא מביאה לקבוצה".
"ברגע שהגענו לפנדלים, ידעתי שאן-קתרין כל כך טובה בזה, הייתי בטוחה שננצח" אמרה סיוקה ניסקן, קשרית נבחרת גרמניה. "היא שוערת כל כך טובה. רגועה, חכמה. אנחנו מאושרות שהיא בקבוצה שלנו". מאז הפעם הראשונה שחלתה בסרטן, ברגר עשתה תקופה מעולה בצ'לסי - זכתה בחמש אליפויות אנגליה ועזבה לגות'האם FC מהליגה האמריקאית. כלומר אחרי תקופה בלונדון עברה לחיות בניו יורק. והכל בזכות המקצוענות שלה. זה לא רע עבור ילידת גופינגן, פרבר של שטוטגרט עם פחות מ-60 אלף תושבים.
נגד ספרד המעולה בחצי הגמר (22:00, ספורט1), גרמניה תצטרך שוב למצוא את האנרגיות, את האגרסיביות ואת הרוגע כדי לנצח את אלופות העולם ולהגיע לגמר. אבל לא משנה מה, עבור השוערת שגילו לה סרטן בפעם הראשונה ב-2017 ואז, אחרי שכבר החלימה ממנו, שוב פעם ב-2022 ומאז זכתה בארד אולימפי ועוד כמה אליפויות - המשימה בציריך, נראית קשה אבל לא בלתי אפשרית. "אני לא אדם אמוציונלי" אמרה השוערת הגרמניה לעיתונאים בשווייץ. "מה שקרה בעבר, קרה בעבר. אני מסתכלת לעתיד וחיה את החיים הטובים ביותר שלי. והגענו לחצי גמר היורו לפחות".