הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, המדינה השביעית הכי ענייה באפריקה (מבחינת תמ"ג לנפש), חתמה בסופ"ש על הסכם חסות עם ברצלונה. ההסכם, לפי רויטרס, יכניס לפחות 40 מיליון יורו לבארסה כדי שזו תקדם את המדינה השבורה במרכז אפריקה כמוקד לעלייה לרגל לתיירים מכל העולם. קונגו "תקודם" עם לוגו על חולצת האימון של ברצלונה ותקבל "נוכחות בכל הערוצים והמדיות" של המועדון הקטלוני.
על פי החוזה, שברצלונה חתמה עם הממשלה הקונגלזית, בארבע השנים הבאות הקבוצה תקבל סכום של בין 10 מיליון יורו ל-11.5 מיליון יורו בעונה. כסף מתשלומי המיסים של אזרחי קונגו, שבממוצע, כל אחד מהם מרוויח פחות מ-650 דולר בשנה. זה הסכם החסות הכי מפורסם של ממשלת קונגו אחרי שביוני חתמה על הסכמי חסות עם מילאן האיטלקית ומונאקו מהליגה הצרפתית.
מילאן, לפי הדיווחים, תקבל 14 מיליון יורו בשנה (!) מקונגו - שתיחשב כ"שותפת פרמיום" של המועדון האיטלקי. מונאקו תקבל רק 1.6 מיליון יורו על החסות מקונגו - שזה רק ההכנסה של 2,461 קונגולזים ולא הכנסתם של 21,538 קונגולזים כמו ההסכם של מילאן.
בקיצור, בזכות החסויות הללו קונגו הכניסה את השם שלה בשנים הקרובות לרשימת החברות והארגונים שמעניקים חסויות לקבוצות פאר אירופאיות. באתר של מילאן קונגו נמצאת בין השמות של יצרן מזגנים וחברת צמיגים.
מילאן, ברצלונה ומונאקו אינן הקבוצות הראשונות שמקבלות חסות משמעותית ממדינות אפריקאיות כמובן. גם מועדונים כגון פריז סן ז'רמן, ארסנל, באיירן מינכן ואתלטיקו מדריד חתמו על הסכמי חסות עם רואנדה, מדינה שלפי גופים בינלאומיים משתמשת בחסויות הספורט כדי לעשות "ספורטס-וושינג" (כיבוס התדמית) לחלק מהפעולות מפרות זכויות האדם שהממשלה עושה. אחת מהפעולות שהממשלה של רואנדה עושה, למשל, היא לממן את פלישה של הלוחמים של המיליציה M23 לתוך קונגו, מה שהוביל את שרת החוץ של קונגו, תרזה קאיקואמבה ואגנר, לשלוח מכתב חריף לארסנל.
M23 רצחה יותר מ-700 קונגולזים מאז תחילת השנה.
ייתכן מאוד שקונגו החליטה להיכנס למשחק החסויות בכדורגל האירופאי בגלל הטבח בחסות הרואנדית. רואנדה, אגב, במשחק הזה בכדורגל האירופי מ-2018 והפכה כבר לשם מוכר בין המרכך הכביסה הרשמי של המועדון ומשקה האנרגיה הרשמי של המועדון.
ספק אם ההסכם של קונגו עם ברצלונה או מילאן יוביל לעלייה בתיירות למדינה מוכת המאבקים המזוינים והפשע - אבל ההסכמים האלה, כביכול, בעלי תפקיד אחר. כמובן.
בקונגו, למשל, אומרים שההסכם עם מילאן יחזק את הקשר לאיטליה (איטליה החליטה להשקיע כ-5.5 מיליארד יורו ב"חיזוק הקשרים הכלכליים עם אפריקה"). ב"אקונומיסט" טוענים שבקונגו בחרו במילאן גם בגלל שמדובר בקבוצה בבעלות אמריקאית, מה שיעזור לה - אולי - לחזק את הקשרים עם דונלד טראמפ.
ועדיין, הסכם בשווי 14 מיליון יורו כאשר כל תקציב משרד התיירות של קונגו עומד על פחות מ-16 מיליון יורו וההכנסות של מילאן עומדות על יותר מ-450 מיליון יורו... ובכן, כנראה שיש השקעות יותר חכמות יותר מזה. הייתם מציעים 14 מיליון יורו מזומן לדונלד טראמפ והייתם מקבלים אוזן קשבת לכל מה שתרצו.
אבל, כאמור, אם רואנדה יכולה להוציא כ-10 מיליון יורו על הסכם חסות עם ארסנל, אז גם קונגו יכולה. והיא תיתן חסות לברצלונה! ואם, על הדרך, קונגו יכולה להגיד שחלק מהכסף הזה יחזור למדינה כהשקעה מינימלית של קבוצות הכדורגל באקדמיות ו"שורשי המשחק" במדינה האפריקאית - בכלל שווה.
ובסוף, צריך לראות מי מנהיג את המדינה - שלאורך השנים היתה שדה קרב לאימפריות הגדולות (כולל ארצות הברית וברית המועצות). פליקס צ'יסקדי, נשיא קונגו מ-2019, זכה בבחירות ב-2023 בצורה מפוקפקת למדי - כולל טענות עם ראיות לרמאויות וזיופים. כמו כן, האופוזיציה הקיימת בקונגו, מאשימה את צ'יסקדי ב"פעולות לא דמוקרטיות" (כמו רפורמה חוקתית שתאריך את הקדנציה שלו), בשחיתות בוטה ושימוש בצבא ובכוחות הביטחון למטרותיו האישיות והפוליטיות.
נכון לעכשיו הנשיא צ'יסקדי לא חשוד בפשעי מלחמה אבל הממשלה שלו והצבא שלו כן מעורבים בסכסוך מדמם במזרח קונגו. נשמע כל כך מוכר. כמעט מחמם את הלב.
ברור שמבחינת מועדוני הכדורגל העשירים בעולם - שחלקם בבעלות מדינות עשירות בהרבה מרואנדה וקונגו ביחד וחלקם בבעלות אנשים עם הון גדול יותר מאשר התמ"ג של קונגו - זו תועבה מוסרית לקחת כסף ממדינות אפריקאיות, אבל יש רגולציה לוחצת שמונעת החתמת קשר שמאלי, ויש צורך בקשר הגנתי מחליף שעולה כמו הכנסה שנתית של מיליון אפריקאים, אז מה זה קצת ספורטס-וושינג לרודנות אפריקאית. זה הכל למטרה טובה.